Bava Metzia 14 b third Tosphot.

We have the case of a lender a borrower and the borrower had a field (field 1) at the time of the loan. After that he bought a second field. Then he sold the first field (field 1). The usual way a loan is written is "Whatever I will buy can be used to pay for this loan." Then he sells the second field.

The lender goes after the first field (field 1) and the buyer goes after the second field (field 2).

Tosphot asks so let's prove from this that, "What I will buy" and he sells, what he then bought is not obligated.

There are four possible reasons why the lender did not collect from the second field.
That is there are four things that can cause the lender to go after the first field.
The fact that Tospot says the only possible reason is the reason he gives shows that Tosphot holds no other reason can be valid.


Reason 1: The reason Tosphot gives. There is not any "shiabud" or what I think in English is called a lean or an obligation.
Reason 2: We always say the  buyer can tell the lender "I left a place for you to collect from" does not work after the second field was sold.
Reason 3: The lender had to go after the first field,
Reason 4: The lender could have gone after the first field if he had wanted to, or the second. In our case he decided to go after the first field, but he could have gone after the second one.

In all four cases the second field would not have been touched.
What we see from the question of Tosphot is that Tosphot considers the other three reasons as invalid.

The Maharshal {Shelomo Luria} and the Maharam Shif both say the same thing.  That from the question of Tosphot we see that when we always say "The buyer can tell the lender, 'I left a place for you to collect from,'" that applies even after the second field was sold.

What I want to point out further is that we see Tosphot does not hold from the third or fourth reason either. Tosphot holds there is no option. The lender must go after the second field. I want to point out that even if there had been a option for the lender to go after either field, then Tosphot would not have had any proof of his thesis. So it has to be the case that the only possible reason the second field was left is the reason Tosphot gives--that when one says, "What I will buy will be obligated to this loan" after he sells it, it is not obligated.

That is this is simple process of elimination Tosphot says the reason the second field was left is reason 1. Therefore Tosphot must hold reason 2 and 3 and 4 are not valid.  So Tosphot says he had to go after field one and the reason can only be because of reason 1.

Why am I pointing this out you might ask? Because of the simple fact that the there is some doubt about this point. Because there is a Maharsha on Tosphot in Bava Basra 157 that holds the lender. goes after the first field even if the second one is possible to collect from.  Only in our case he does not collect from the first one because he already collected from it once.That is the Maharsha hold that the Tosphot in Bava Batra has a different opinion from our Tosphot here.


I should also mention that I did not learn this with my learning partner so obviously this is on a much lower level that if I had merited to learn this with him. I am sorry about that and I apologize to all Israel and the whole world that this could have been a lot clearer than it is.

I also want to add two points.One is why is there any question in the first place. And the second point is maybe in fact it means either buyer can collect from the other buyer if the lender has collected from him. That is even if the lender collected from the second one the second one can collect from the first one.

First point why is there any question of תוספות how is it that the lender did not collect from the second field. Why not? Maybe because he had his whole loan paid up by collecting from the first field? Answer. The point of Tosphot it does not matter how much money was owed to the lender. It could have been the exact amount of the field . It could be the field was a thousand acres and he was owned only 100 dollars or it could be he was owned a million dollars and he collected from the field that was worth ten dollars. The point is what every the lender collected from the first field the first buyer goes and collects from the second field that exact amount.

The second point I don't know how to answer.











_________________________________________________________________________________ב''מ יד ע''ב

We have the case of a מלווה a לווה and the לווה had a שדה שדה הראשון at the time of the הלוואה. After that he bought a שדה השני. Then he sold the שדה הראשון. The usual way a loan is written is מה שאקנה יהיה משועבד לחוב הזה Then he sells the שדה השני  after the הלוואה and after he sold the שדה הראשון

The מלווה goes after the first field שדה הראשון and the buyer goes after the second field.

תוספות asks could we prove  from this that מה שאקנה קנה ומכר אינו משתעבד

There are four possible reasons why the מלווה did not collect from the שדה השני.
That is there are four things that can cause the מלווה to go after the first field.
The fact that תוספות says the only possible reason is the reason he gives shows that תוספות holds no other reason can be valid.


Reason 1 The reason תוספות gives. There is not any שיעבוד  for a case of מה שאקנה קנה ומכר
Reason 2 We always say the  לוקח can tell the מלווה הנחתי לך מקום לגבות ממנו does not work after the second field was sold.
Reason 3 The מלווה had to go after the שדה הראשון.
Reason 4 The מלווה could have gone after the שדה הראשון if he had wanted to, or the second. In our case he decided to go after the first field, but he could have gone after the second one.

In all four cases the second field would not have been touched.
What we see from the question of תוספות is that תוספות considers the other three reasons as invalid.

The מהרש''ל and the מהר''ם שיף both say the same thing.  That from the question of תוספות we see that when we always say לוקח can tell the מלווה הנחתי לך מקום לגבות ממנו that applies even after the second field was sold.

What I want to point out further is that we see תוספות does not hold from the third or fourth reason either. תוספות holds there is no option. The מלווה must go after the second field. I want to point out that even if there had been a option for the מלווה to go after either field, then תוספות would not have had any proof of his thesis. So it has to be the case that the only possible reason the second field was left is the reason תוספות gives, that מה שאקנה קנה ומכר אינו משתעבד
That is this is simple process of elimination. תוספות says the reason the second field was left is reason 1. Therefore תוספות must hold reason 2 and 3 and 4 are not valid.  So תוספות says he had to go after field one and the reason can only be because of reason 1.

Why am I pointing this out you might ask? Because of the simple fact that the there is some doubt about this point. Because there is a מהרש''א on תוספות in בבא בתרא קנ''ז that holds the lender must go after the first field. That is the מהרש''א holds that the תוספות in בבא בתרא has a different opinion from our תוספות here.

I also want to add two points. One is Why is there any question in the first place? And the second point is maybe in fact it means either לוקח can be גובה from the other לוקח if the מלווה has been גובה from him. That is even if the מלווה has been גובה from the second לוקח the second לוקח can be גובה from the first לוקח.

First point why is there any question of תוספות how is it that the מלווה did not גובה from the second field. Why not? Maybe because he had his whole loan paid up by   being גובה from the first field? Answer. The point of תוספות it does not matter how much money was owed to the מלווה. It could have been the exact amount of the field . It could be the field was a thousand acres and he was owned only 100 dollars or it could be he was owned a million dollars and he was גובה from the field that was worth ten dollars. The point is what every the מלווה was גובה from the first field the first לוקח goes and is גובה from the second field that exact amount.

The second point I don't know how to answer.








_______________________________________________________

) ב''מ יד: (וב''מ קי:) יש לנו הדיון של מלווה לווה, והלווה היה לו שדה (השדה ראשון) בזמן של ההלוואה. אחרי ההלוואה הוא קנה שדה שני. ואז הוא מכר את השדה הראשון. הדרך המקובלת של הלוואה היא שהלווה כותב מה שאקנה יהיה משועבד לחוב הזה. ואז הוא מכר את השדה השני לאחר ההלוואה ולאחר שמכר את השדה הראשון. המלווה הולך אחרי שדה הראשון והקונה הולך אחרי שדה השני. (בלשון הגמרא הלוקח גובה את הקרן ממשוחררין את השבח ממשועבדים של הלווה.) תוספות בדף י''ד שואל אולי אפשר להוכיח מזה שמה שאקנה קנה ומכר אינו משתעבד? (זאת אומרת הסיבה שהמלווה אינו גובה משדה השני היא שאינו משתעבד מאחר שנמכר.) ישנם ארבע סיבות אפשריות שהמלווה לא גבה משדה השני. כלומר יש ארבעה דברים שיכולים לגרום למלווה ללכת אחרי שדה הראשון. העובדה שתוספות אומר שהסיבה היחידה האפשרית היא הסיבה שהוא נותן מראה כי תוספות סובר שאין שום סיבה אחרת שיכולה להיות תקפה. סיבה ראשונה, הסיבה שתוספות נותן. אין שיעבוד במקרה של מה שאקנה קנה ומכר. סיבה שנייה, זה שאנחנו תמיד אומרים שהלוקח יכול להגיד למלווה "הנחתי לך מקום לגבות ממנו" לא עובד אחרי ששדה השני נמכר. סיבה שלישית, מלווה היה חייב ללכת אחרי השדה הראשון . סיבה רביעית, המלווה היה יכול  ללכת אחרי השדה הראשון, אם הוא היה רוצה, או השני. במקרה שלנו הוא החליט ללכת אחרי השדה הראשון, אבל הוא היה יכול ללכת אחרי השני. בכל ארבעת המקרים לא היה נוגע בשדה השני. מה שאנו רואים מהשאלה של תוספות הוא שתוספות רואה  שהשלוש סיבות לא תקפות. המהרש''ל והמהר''ם שיף שניהם אומרים את אותו דבר. כי מהשאלה של תוספות אנו רואים שכאשר אנו אומרים תמיד שהלוקח יכול להגיד להמלווה "הנחתי לך מקום לגבות ממנו", שזה חל גם לאחר ששדה השני נמכר. מה שאני רוצה להציין נוסף הוא שאנו רואים תוספות אינו מחזיק מסיבה השלישית או רביעית. תוספות סובר אין אפשרות אחרת. המלווה חייב ללכת אחרי שדה השני אם זה היה משועבד. אני רוצה לציין שגם אם היה אפשרות למלווה ללכת אחרי או שדה, אז תוספות לא היו לו כל הוכחה לתזה שלו. אז זה חייב להיות שבמקרה זה, הסיבה האפשרית היחידה ששדה השני נותר היא הסיבה שתוספות נותן, כי "מה שאקנה קנה ומכר אינו משתעבד". ואם היה משתעבד היה חייב ללכת אחר שדה השני. תוספות אומר שהסיבה ששדה השני נותר היא הסיבה הראשונה. לכן התוספות חייב להחזיק סיבות 2 ו- 3 ו- 4 אינן תקפות.  למה אני מציין על זה אתם שואלים? בגלל העובדה הפשוטה שיש ספק על נקודה זו. המהרש''א על תוספות בבא בתרא קנ''ז מחזיק שמלווה חייב ללכת אחרי השדה הראשון אפילו אם הוא יכול ללכת אחרי השני על פי דין. (היינו אפילו אם יש שיעבוד על שדה שני,עדיין הוא חייב לגבות משדה שראשון אם הוא יכול.) רק שכאן הוא כבר גבה מן הראשון פעם אחת ולכן הוא הלך אחרי השני. מהרש''א גורס כי התוספות בבא בתרא יש דעה שונה משלנו תוספות כאן.





) ב''מ ק''י אני גם רוצה להוסיף שתי נקודות. אחת מהן הוא מדוע יש כל שאלה בכלל? והנקודה השנייה היא אולי  איזה לוקח שיהיה יכול לגבות מן  לוקח האחר אם מלווה היה גובה ממנו. כלומר, גם אם המלווה  גבה ממן השני אז הלוקח השני יכול להיות גובה מלוקח הראשון . נקודה ראשונה מדוע יש כל שאלה של תוספות בכלל איך זה שהמלווה לא גבה משדה השני. למה לא? אולי בגלל שהוא  נפרע כל הלוואתו על ידי כך שגבה משדה הראשון? תשובה. נקודת תוספות היא שזה לא משנה כמה כסף היה מגיע למלווה. זה היה יכול להיות הסכום של השדה המדויק. זה יכול להיות השדה היה אלף דונם והוא היה והחוב היה רק מאה דולרים או שזה יכול להיות שהיה חוב של מיליון דולרים והוא  גבה מהשדה שהיה שווה עשרה דולרים. הנקודה היא מה שהמלווה  גבה מן השדה הראשון הלוקח הראשון הולך וגובה משדה השני אותו סכום מדויק. הנקודה השנייה אני לא יודע איך לענות עליה.