ראש השנה י''ד וט''ו.רמב''ם מעשר שני פרק א' הלכה ה' ו'(
מבוא. אני רוצה לענות על שאלה ברמב''ם. הרמב''ם מחליט הלכה כמו רבותינו באושא, היינו שהולכים לפי זמן לקיטה למעשר ולביעור. ואז בפסקה הבא [הלכה ו'] הוא מביא את הגמרא שאתרוג שנכנס משנה השישית לשנה השביעית הוא טבל אפילו אם זה היה רק בגודל של זית בשנה השישית ולאחר מכן בשנה השביעית הפך גדול כמו כיכר לחם. (לכאורה לפי מבט ראשון, זה נראה כמו שהולכים לפי חנטה בשביל מעשר.) התשובה שלי היא שהולכים לפי זמן הלקיטה אלא שאם הלקיטה הייתה בתקופה שבין ראש השנה של השנה השביעית עד ט''ו בשבט, אז זה עדיין נחשב כמו שנה הששית למעשר.
כדי לעשות את זה ברור תן לי להביא קצת רקע. (1) רבה אמר אתרוג שנכנס משישית לשביעית אינו מחויב מעשר ולא בביעור. אבל שנכנס מהשביעית לשמינית, הוא חייב בביעור. ( היינו החוקים של השנה השביעית). אביי שאל על זה. ונראה שאביי חושב שאנחנו הולכים לפי הזמן של חנטה וכך מהשישית לשביעית היא בעיה. בכל מקרה רבה עונה לו. רב המנונה אמר שאנחנו הולכים לפי הזמן של חנטה. רשב''י (רבי שמעון בן יהודה) בשם רבי שמעון אמר השישית לשביעית והשביעית שלמינית אינו מחויב בשום דבר, כי אנחנו צריכים את זמן הגידול וזמן הלקיטה להיות במצב של חובה. הגמרא השיבה שרבה ורב המנונה הולכים כמו חמשת הזקנים (שיטת רבן גמליאל) שלביעור הולכים לפי חנטה. רבותינו נמנו וגמרו באושא שלגבי אתרוג הולכים אחר לקיטה בין למעשר בין לשביעית. ואז רבי יוחנן אמר אתרוג שנכנס משישית לשביעית נחשב טבל--היינו מחויב מעשר. (2) רבן גמליאל אמר לאתרוג הולכים לפי חנטה לשנה השביעית ולפי לקיטה למעשר. רבי אליעזר אמר שאנחנו הולכים לפי לקיטה לכל דבר. (3) הראש השנה לשנת השמיטה ונטיעה הוא היום הראשון של תשרי. לאילן הוא ט''ו בשבט. (4) לא ניתן לשתול 30 ימים לפני ראש השנה של השנה השביעית כי מוסיפים מחול על הקודש. ומשהו שניטע כשמגיע לשנה הרביעית אחרי ראש השנה אסור להשאיר. ראש שנה דף י'. העובדה המפתח היא רש''י שם, בעמוד י' שמסביר את העניין. רש''י זו היא נקודת המוקד. לדבריו, למרות שהעץ הוא בשנתה ה -4 בגלל ראש השנה עבר, עדיין פרותיה ערלים ואסורים לנצח כי ט''ו בשבט לא בא. (5) לכן כאשר רמב''ם כותב אתרוג שנכנס משישית לשביעית מחויב מעשר, הוא מכוון מא' תשרי לראש השנה לאילנות בט''ו בשבט. אז למרות שלמעשר הולכים לפי זמן הלקיטה, אבל עדיין הוא לפני ט''ו בשבט והוא שהוא נחשב עדיין להיות בשנה שעברה - שנה השישית לעניין מעשר.
______________________________________________________________________________
Introduction.
I want to answer a question in the רמב''ם. In brief the רמב''ם decides the halacha like רבותינו שבאושא. and then in the next paragraph he brings the גמרא that a אתרוג going from the ששית into the שביעית year is טבל even if it was only the size of an olive in the ששית year and then in the שביעית year became as big as a loaf of bread. My answer is that he is referring to the period between ראש השנה of the שביעית year until ט''ו בשבט. That is what he means by saying it is a fruit of the ששית year that has gone into the שביעית.
To make it clear what I mean let me try to bring some background information.
(1) רבה said an אתרוג going from ששית to שביעית is not obligated in מעשר nor ביעור.
But going from שביעית to שמינית, it is liable to ביעור the laws of the שביעית year. אביי asked on this and it seems off hand that אביי is thinking we go by the time of חנטה and so from ששית to שביעית is a problem. In any case רבה answers him. רב המנונה said we go by the time of חנטה. The רשב''י in the name of רבי שמעון said ששית to שביעית and שביעית to שמינית is not obligated in anything because we need the זמן גידול and the זמן לקיטה should be in a state of obligation. The גמרא answers that רבה and רב המנונה are going like the חמישה זקנים that for the שביעית year we go by חנטה.
Then comes the two statements of רבי יוחנן which the רמב''ם brings. The אתרוג going from ששית to שביעית is considered טבל--obligated in מעשר. And בת ששית לשביעית לעולם שביעית
(2) רבן גמליאל said for an אתרוג we go by חנטה for the שביעית year and by לקיטה for the מעשר,
רבי אליעזר said we go by לקיטה for everything.
(3) The ראש השנה for the שביעית year and נטיעה is the first day of תשרי. For אילן it is the ט''ו בשבט.
(4) You can't plant 30 days before ראש השנה of the שביעית year because we add from the secular onto the holy. And something planted that reaches the forth year after ראש השנה is forbidden forever. ראש השנה 10.
The key fact is theרש''י over there on page 10 that explains this last statement. This רש''י is the focal point of everything I have written here. He says even though the tree is in its 4th year because ראש השנה has passed, still its fruits are ערלה forbidden forever because ט''ו בשבט has not come.
(5) Therefore when the רמב''ם writes the אתרוג comes from ששית to שביעית is obligated in מעשר he means the first משנה that ראש השנה for trees in ט''ו בשבט. So even though for מעשר we go by the time of לקיטה, but still since it is before ט''ו בשבט it is as far as the אתרוג is concerned still the last year--that is year ששית and thus obligated in מעשר even though it in the שביעית year as far as the laws of the שביעית year is concerned.
(6) You have to consider this like two fields. One is a gravitational field and the other is an electrical field. They don't interact. You have a מעשר field from tu beshavat to tu beshvat and another field for shemitah from rosh hashanah to rosh hashanah
