"Don't sacrifice to idols."

Introduction: The Gemara forbids area I and III [see diagram below] by means of How do they serve? [That is service in its way and in the way of honor] And it forbids part of area II (three kinds of service) because of, "Don't sacrifice to idols." [that is service not in its way but in the way of honor] (See the diagram at the bottom of the page.) And it uses "Don't bow" for itself. The Gemara asks, "Why not use, 'Don't bow' to forbid all of area II?" And it gives and answer. But in the meantime someone asks, "If we would use 'Don't bow' to forbid area II (all kinds of honor), then what would how do they serve come to permit?"

The Baal HaMeor and Tosphot both ask, "Why did he not ask the same question when we were learning from 'Don't sacrifice?'" Certainly sacrifice permits even more than bowing so it should be even more of a strong question.




I was looking at my old notes on Sanhedrin 61 and I noticed something odd. It is this: why is it that there is a question on the Gemara by both Tosphot and the Baal HaMeor? I forgot the whole sugia but just glancing at my notes I began to wonder why is it that there is any problem with the Gemara that needs to be answered?
Why cant we say זביחה forbids one thing and permits something else. And איכה יעבדו also forbids one thing and permits something else? I mean to say  זביחה forbids a small section of quadrant II and permits the rest of quadrant II. and איכה יעבדו forbids all of quadrant I and IV and permits all of quadrant III.

I am not saying this is unanswerable, Rather it is clear that everything permitted by sacrifice is also permitted by איכה יעבדו. And the same goes for if you would permit all quadrant III by means of השתחווייה.  So in one sense the question of the Baal HaMeor and Tosphot makes sense. All I am wondering is why this would not be the simplest answer?

My question is really more to the Baal HaMeor because he in fact uses זביחה in a limited sense.But  he answers in a way that divides up quadrant II in three sections.

_________________________________________________________________________________

הקדמה: The גמרא forbids  רביע השני והשלישי  by means of איכה יעבדו. And it forbids part of רביע השני that is שלש עבודות פנימיות because of זביחה.  And it uses לא תשתחווה for itself. The גמרא asks Why not use לא תשתחווה to forbid all of רביע השני? And it gives an answer. But in the meantime someone asks if we would use לא תשתחווה to forbid רביע שני, then what would איכה יעבדו come to permit?

The בעל המאור and תוספות both ask, why did he not ask the same question when we were learning from זביחה. Certainly זביחה permits even more than השתטחות so it should be even more of a strong question.




I was looking at my old notes on סנהדרין סא and I noticed something odd. It is this: why is it that there is a question on the גמרא by both  בעל המאור and תוספות? Why is it that there is any problem with the גמרא that needs to be answered?
Why can't we say זביחה forbids one thing and פוטר something else? And איכה יעבדו also מחייב one thing and פוטר something else? I mean to say  זביחה forbids a small section of רביע השני and פוטר the rest of רביע השני, and איכה יעבדו forbids all of רביע ראשון ורביעי and פוטר all of רביע השלישי?

I am not saying this is unanswerable. Rather it is clear that everything פטור by sacrifice is also פטור by איכה יעבדו. And the same goes for if you would פוטר all רביע השלישי by means of השתחווייה.  So in one sense the question of the  בעל המאור and תוספות makes sense. All I am wondering is why this would not be the simplest answer?

________________________________________________________________________

הקדמה: גמרא אוסרת רביע שני ושלישי באמצעות איכה יעבדו.  ואוסרת חלק מרביע השני שהוא שלש עבודות פנימיות בגלל זביחה. והיא משתמשת עם לא תשתחווה לעצמו. הגמרא שואלת למה לא להשתמש עם לא תשתחווה לאסור כל הרביע השני? והיא נותנת תשובה. אבל בינתיים מישהו שואל אם היינו משתמשים עם לא תשתחווה לאסור רביע השני, אז מה היה איכה יעבדו באה להתיר? בעל המאור ותוספות שואלים, למה הוא לא שואל את אותה השאלה כאשר אנו לומדים מזביחה? בהחלט זביחה פוטרת אפילו יותר מהשתטחות, כך זה צריך להיות עוד יותר שאלה חזקה. אני מסתכל על ההערות הישנות שלי בסנהדרין סא והבחנתי במשהו מוזר. זהו זה: למה יש שאלה על הגמרא על ידי בעל המאור ותוספות? למה יש בעיה כלשהי עם הגמרא שצריכה להיות עונה? למה אנחנו לא יכולים לומר זביחה אוסרת דבר אחד ופוטרת משהו אחר? ואיכה יעבדו גם מחייבת דבר אחד ופוטרת משהו אחר? אני מתכוון לומר זביחה אוסרת סעיף קטן של הרביע שני ופוטרת שאר רביע השני, ואיכה יעבדו אוסרת כל הרביע הראשון ורביעי ופוטרת כל רביע השלישי?

אני לא אומר שזה חסר מענה. ברור שכל מה שפטור על ידי זביחה גם  פטור  ידי איכה יעבדו. וכנ"ל לגבי אם אתה  פוטר  כל רביע השלישי באמצעות השתחווייה. אז במובן אחד השאלה של בעל המאור  ותוספות  הגיונית. כל מה שאני תוהה למה זו לא תהיה התשובה הפשוטה?