בבא בתרא דף י''ח רבינו תם ורבינו חננאל

עלה בדעתי שדעתם של רבינו תם ורבינו חננאל הגיונית מאוד, כי הם שמים לב לכך שר' יוסי מסכים שבמקרה של "חיציו" (שהגורם הנזק חייב להרחיק כמו שאומר הגמרא בבא בתרא דף כ'ב ע''א); וכי הדין כר' יוסי, ושהדין תמיד כרבא כנגד אביי חוץ ביע''ל כג''ם. בהתחשב בכל זה, יש טעם להסביר את הגמרא בבא בתרא דף י''ח באופן שהם עושים. אנחנו שואלים על רבא, אם צריך להסיר את ההיזק שלו מהגבול, אז איך מוצאים מקרה שבו ר' יוסי אומר "למה תגיד לי להזיז את החרדל שלי? ראשית, עליך להסיר את הדבורים שלך." מה הדבורים עושות שם מלכתחילה? תשובה, זה מקרה של מכירה. אבל אם כן, מדוע אין ר' יוסי חולק על המשרה ואומר שגם היא מותרת, ומדוע אומרים החכמים שיש להסירה? אלא אמר רבינא אמרו החכמים להסיר כל דבר שיכול לגרום נזק. משמע, שרבא מסכים עם ר' יוסי ורק אמר דינו במקרה של הוצאת בור אחד מהגבול ששם יכול להיות בור אחר, או אפילו אם אין בור אחר, כי זה מחליש את הקרקע. ור' יוסי מסכים בכל המקרים של חיציו כמו המשרה, אבל אומר על הדבורים שהן מקרה של חיציו, והחכמים אומרים דווקא החרדל הוא הגורם העיקרי לנזק לדבורים, ולא להיפך