המשנה בתחילת בבא קמא עצמה מבהירה שחובת השמירה על בעל חיים כדי שלא ייצא ויגרם נזק מוטלת על האדם שבתחום שלו נמצא בעל החיים, ולא על הבעלים. נקודה זו מובאת ברב שך בתחילת הלכות נזקי ממון. אך דבר זה סותר ברייתא בדף מ"ה בבבא קמא שאומר שיש ארבעה סוגי שומרים, שומר חינם, שומר בתשלום, שוכר ושואל. אם בעל החיים הולך והורג מישהו, כולם צריכים להביא את הכופר [פיצוי], ואם לבעל חי יש כבר חזקה שהוא עלול להרוג, הוא נהרג, והשומרים משלמים את עלות בעל החי לבעלים של החיה מלבד השומר חינם. הגמרא שם אומרת שהמקרה הוא שבו כל אחד שמר על החיה בשמירה מינימלית (שמירה פחותה). אם הייתה חובה על השומר חינם לשלם פיצויים לניזק, אז הוא לא היה פטור מעלות החיה.[שומר חינם חייב לשמור שמירה פחותה אבל מי שיש לו לשמור מנזק חייב לשמור שמירה מעולה.] אלא אנו רואים שהבעלים הוא זה שמשלם פיצויים. השומרים האחרים משלמים לבעלים, אבל לא השומר חינם. ההיגיון כאן הוא שאם המקרה לא היה של הריגה, אלא של גרימת נזק על ידי החיה, והשומר חינם היה מחויב כלפי אנשים שהחיה גרמה להם נזק, אז הוא היה נדרש לבצע שמירה מקסימלית (שמירה מעולה) כמו שאר השומרים. נקודה זו מביאה רב שך במכתבו לר' איסר מלצר ביחס להבנת דעת הרמב''ן בפירושו בבא מציעא דף ל''ו ודף צ''ג. אולם אני מתכוון כאן להראות שזה לא תלוי ברמב''ן, אלא מדובר בסתירה ישירה בין המשנה ארבעה אבות נזיקים והברייתא בדף מ''ה.-------אציין שהרמב''ם בהלכות נזיקים פרק א' הולך כברייתא שחובת הנזק היא על בעל הבהמה------רב שך מציין שיש סתירה ברמב"ן. בפירושו על בבא מציעא דף צ"ג הוא סבור שחובת השומר היא כלפי האדם שנפגע מהחיה. אבל על דף ל"ו הוא סבור שחובת השומר היא כלפי בעל החיה והוא חייב לניזק

The Mishna in the beginning of Bava Kama itself is clear that the obligation of guarding an animal so that it will not go out and cause damage is on the person in whose domain the animal is, not the owner. This point is brought in Rav Shach in the beginning of Laws of Damages. But this is contradicted by a braita in Bava Kama page 45 that says there are four types of guards, free, for pay, a renter, and a borrower. If the animal goes and kills someone, they all have to bring the kofer [restitution] and if the animal has already acquired a status of being liable to kill, it is killed, and the guards pay the cost of the animal to the owner except for the unpaid guard. The gemara there says the case is where each one guarded the animal with minimum confinement. If the there would be an obligation on the unpaid guard to pay damages, then he would not be exempt from the cost of the animal. Rather we see it is the owner who pays damages. The other guards would pay back the owner, but not the unpaid guard. The reasoning here is if the case was not of killing but of the animal causing damage, and the unpaid guard had an obligation to people that the animal caused damage to, then he would be required to do maximum confinement like the other guards. This point is brough by Rav Shach in his letter to Rav Isar Meltzer in relation to understanding the opinion of the Ramban in his commentary on Bava Metzia page 36 and page 93. however i intend here to show that this does not depend on the Ramban, but rather is a direct contradiction between the mishna and the braita on page 45/obligation of damages/. I might mention that the Rambam in laws of damages chapter one goes like the braita that the obligation for damages is upon the owner of the animal. --------------------------The משנה in the beginning of בבא קמא itself is clear that the obligation of guarding an animal so that it will not go out and cause damage is on the person in whose domain the animal is, not the owner. This point is brought in רב שך in the beginning of הלכות ניזקי ממון. But this is contradicted by a ברייתא in בבא קמא page מ''ה that says there are four types of guards, free, for pay, a renter, and a שואל. If the animal goes and kills someone, they all have to bring the כופר [restitution] and if the animal has already acquired a חזקה of being liable to kill, it is killed, and the guards pay the cost of the animal to the owner except for the שומר חינם. The גמרא there says the case is where each one guarded the animal with minimum confinement(שמירה פחותה) . If the there would be an obligation on the שומר חינם to pay damages, then he would not be exempt from the cost of the animal. Rather we see it is the owner who pays damages. The other guards would pay back the owner, but not the שומר חינם. The reasoning here is if the case was not of killing, but of the animal causing damage, and the שומר חינם had an obligation to people that the animal caused damage to, then he would be required to do maximum confinement שמירה מעולהlike the other guards. This point is brough by רב שך in his letter to ר' איסר מלצר in relation to understanding the opinion of the רמב''ן in his commentary on בבא מציעא page ל''ו and page צ''ג. however I intend here to show that this does not depend on the רמב''ן, but rather is a direct contradiction between the משנה ארבעה אבות נזיקים and the ברייתא on page מ''ה------I might mention that the רמב''ם in הלכות נזיקים פרק א' goes like the ברייתא that the obligation for damages is upon the owner of the animal/ Rav shach points out that there is a contradiction in the Commentary of the Ramban [Nachmanides]. In his commentary on Bava Metzia page 93 he holds the obligation of a guard is to the person who got damaged by the animal. But on page 36 he holds the obligation is to the owner of the animal

zb17 midi D minorzb17 nwc file d minor

בבא מציעא דף צ''ז ע''ב וכתובות דף י''ב

הייתי בדרך חזרה מהים וחשבתי על בבא מציעא דף צ''ז ע''ב וכתובות דף י''ב ופתאום עלה בדעתי מה שאני חושב שזו בעיה אמיתית. בבא מציעא אנו אומרים ודאי וספק, ודאי אינו עדיף, ברי ושמא לאו ברי עדיף. זה ויכוח שם, אבל החוק הוא ודאי לא טוב יותר. אפשר לומר שאולי זה בגלל חזקת ממון. {המקרה שם הוא שיש שני אנשים מגיעים לבית המשפט. אחד אומר שאתה חייב לי חמישים שקלים. השני אומר שאני לא יודע.)} עם זאת, בכתובות י''ב הרמב''ן, הרשב''א והרבינו יונה כולם אומרים שכאשר כלה טרייה אומרת שנאנסה לאחר האירוסין, היא מאמינה מבחינת הכתובה, וגם, היא מותרת לבעלה, אף על פי שחזקת ממון שפועלת נגדה. ובכל זאת, הגמרא מביאה שהסיבה שהיא מאמינה היא משום שוודאי וספק, ודאי עדיף, ברי ושמע ברי עדיף. ולמרות שהרמב''ם אינו הייתי בדרך חזרה מהים וחשבתי על בבא מציעא דף צ''ז ע''ב וכתובות דף י''ב ופתאום עלה בדעתי מה שאני חושב שזו בעיה אמיתית. בבא מציעא אנו אומרים ודאי וספק, ודאי אינו עדיף ברי ושמא לאו ברי עדיף. זה ויכוח שם, אבל החוק בטוח שהוא לא טוב יותר. אפשר לומר שאולי זה בגלל יזקת ממנן. {המקרה שיש שני אנשים מגיעים לבית המשפט. אחד אומר שאתה חייב לי חמישים שקלים. השני אומר שאני לא יודע.)} עם זאת, בכתובות י''ב הרמב''ן, הרשב''א והרבינו יונה כולם אומרים שכאשר כלה טרייה אומרת שנאנסה לאחר האירוסין, היא מאמינה מבחינת הכתובה, וגם, היא מותרת לבעלה, ויש גם חזקת ממון שפועלת נגדה. ובכל זאת, הגמרא מביאה שהסיבה שהיא מאמינה היא משום שוודאי וספק, ודאי עדיף, ברי ושמע ברי עדיף. ולמרות שהרמב''ם אינו מתיר אותה לבעלה אם הוא כהן מכיוון שהיחסים היו יכולים להיות לאחר האירוסין (מרצונה, או שלא ברצונה, היא אסורה לו), ועדיין היא מקבלת את הכתובה----------------------------------ברצוני להוסיף כאן שההבחנה של תוספות של "ברי טוב כנגד שמה חלש עדיף" לא תעזור כאן, משום שהספק של הבעל חזק, בעוד שהוודאות שלה חלשה. הסיבה לכך היא שהיא יודעת שהוא לא היה שם כדי לסתור את טענתה. (הוא אומר שלא מצא אותה בתולה, והיא אומרת משאירסתני נאנסתי.) כמו כן, חזקת הגוף לא תעזור כאן, משום שאם נלך לפי חזקת הגוף, זה ידחה את הזמן בו היא קיימה יחסי מין מאוחר ככל האפשר, וזה אומר שזה היה אחרי האירוסין שלה. יתר על כן, אם נלך לפי חזקת הגוף, זה יהפוך את אשת ישראלי לאסורה גם עבורו, משום שנדע שקיום יחסי המין היה אחרי האירוסין ולכן יהיה רק ספק אחד, כלומר אם זה היה מרצונה או בניגוד לרצונה. (ולכן היא אסורה) יתר על כן, דעתו של הרמב"ם כאן מבלבלת אותי, כי מצד אחד אנו מאמינים לה כדי לתת לה את הכתובה, אך היא עדיין אסורה לבעלה כהן------------------מצד אחד, הגמרא בדף י'ב עונה על השאלה הזאת בעובדה שיש לה מיגו, היא יכלה לומר שאיבדה את הבתולים שלה בגלל משחק גס בילדותה. עם זאת, הגמרא אומרת גם שחזקת בתולה היא זו שמקנה לה את הכתובה. משמעות הדבר היא שחזקת הגוף מבטלת את טענת הבעל, ואנו מאמינים לטענתה. זה מתיישב עם תוספת בדף ט' שחזקת הגוף דוחפת את זמן הקיום המין לאחר האירוסין. עם זאת, שם זה משמש כסיבה לאסור אותה לבעלה, וגם צריך לשמש כדי לאסור אותה לבעלה הישראלי. ואולי זו בדיוק הסיבה של הרמב"ם שהיא מקבלת את הכתובה אבל עדיין אסורה לבעלה

I was on my way back from the sea and thinking about Bava Metzia page 97 and Ketuboth page 12 and suddenly it occurred to me what I think is a real problem. In Bava Metzia we say certain and doubt, certain is not better [r nachman and r. yochanan]. It is an argument there, but the law is certain is not better. You could say maybe that is because status of money. {The case there is two people come to court. One says you owe me 50 shekels. The other says I do not know.)} However, in Ketuboth page 12 the Ramban, Rashba and Rabbainu Yona all say when a newly married bride says she was raped after the engagement she is believed in terms of the Ketuba and also, she is permitted to her husband, and there is also status of money working against her. Still, the Gemara brings that the reason she is believed is because certain and doubt, certain is better. And though the Rambam does not permit her to her husband who is a kohen since the sex might have been after the engagement (willingly, or not she is forbidden to him,) still she gets the ketubah.------------------------------------I was on my way back from the sea and thinking about בבא מציעא דף צ''ז ע''ב and כתובות דף י''ב and suddenly it occurred to me what I think is a real problem. In בבא מציעא we say certain and doubt, certain is not better ברי ושמא לאו ברי עדיף. It is an argument there, but the law is certain is not better. You could say maybe that is because יזקת ממנן. {The case there is two people come to court. One says you owe me חמישים shekels. The other says I do not know.)} However, in כתובות י''ב the רמב''ן, רשב''א and רבינו יונה all say when a newly married bride says she was raped after the engagement she is believed in terms of the כתובה and also, she is permitted to her husband, and there is also חזקת ממון working against her. Still, the גמרא brings that the reason she is believed is because certain and doubt, certain is better, ברי ושמא ברי עדיף . And though the רמב''ם does not permit her to her husband who is a כהן since the sex might have been after the engagement (willingly, or not she is forbidden to him,) still she gets the כתובה.------I would like to add here that the distinction of Tosphot of a good doubt and a weak certainty, will not help here because the doubt of the husband is strong, while her certainty is weak. the reason is because she knows he was not there to be able to contradict her claim. Also, status of the body will not help here because if we go by status of the body, that would push the time that she had sex as late as possible and that means it would have been after her engagement. Furthermore, if we go by status of the body that would make the wife of a Israeli also forbidden to him because we would know that that of sex would have been after the engagement and therefore there would be only one doubt, i.e. if it was willingly or against her will. furthermore, the opinion of the Rambam here is confusing to me because on one hand we believe her to give her the ketubah but she is still forbidden to her kohen husband.-------------------I would like to add here that the distinction of תוספות of ברי טוב כנגד שמא חלש עדיף , will not help here because the doubt of the husband is strong, while her certainty is weak. The reason is because she knows he was not there to be able to contradict her claim. Also, חזקת הגוף will not help here because if we go by חזקת הגוף, that would push the time that she had sex as late as possible and that means it would have been after her engagement. Furthermore, if we go by חזקת הגוף that would make the wife of a ישראלי also forbidden to him because we would know that that of sex would have been after the engagement and therefore there would be only one doubt, i.e. if it was willingly or against her will. furthermore, the opinion of the רמב''ם here is confusing to me because on one hand we believe her to give her the כתובה but she is still forbidden to her כהן husband.----on one hand the gemara on page 12 answers this very same question with the fact that she has a migo, she could have said she lost her hymen because of rough play when she was a child. However, the gemara also says the status of a virgin is what gets her the ketubah. That means the status of the body cancels the plea of the husband, and we believe her claim. This goes with Tosphot on page 9 that holds because of status pf the body we push the time of sex to be after she was engaged. however, there it is used as a reason to forbid her to her husband the kohen and also ought to be used to forbid her even to her Israeli husband. And perhaps that is the exact reasoning of the Rambam that she gets the ketubah but is still forbidden to her husband-----------------------on one hand the גמרא on דף י''ב answers this very same question with the fact that she has a migo, she could have said she lost her בתולים because of rough play when she was a child. However, the גמרא also says the חזקת בתולה is what gets her the כתובה. That means the חזקת הגוף cancels the טענה of the husband, and we believe her claim. This goes with תוספות on דף ט' that holds because of חזקת הגוף we push the time of sex to be after she was engaged. However, there it is used as a reason to forbid her to her husband the כהן and also ought to be used to forbid her even to her ישראלי husband. And perhaps that is the exact reasoning of the רמב''ם that she gets the כתובה but is still forbidden to her husband ]

היום אני רוצה לענות על השאלה ששאלתי אתמול על רב שמואל רוזובסקי. במידה רבה, הוא עונה על השאלה בעצמו. הוא אומר שהתוספת בכתובות ע''ה ע"ב (תוספת רביעית בדף, המילים הראשונות "אבל היכא") הולכת כמו ר' יהושע. וזה פחות או יותר עונה על השאלה. לכן הוא יכול לומר שהגמרא בנידה דף ב' ע"ב הולכת כמו התנא קמא של ר' יהושע. במקרה שיש שערה לבנה נמצאת בכתם של צרעת. לא ידוע אם זה קרה לפני הנגע, ולכן האדם אינו טמא, או שאולי זה קרה אחרי שהנגע הופיע ולכן האדם הוא טמא. חכמים אמרו שזהו מקרה של ספק ור' יהושע אמר שהאדם טהור. אז אנחנו רואים את החכמים מחזיקים בחזקה של הגוף וחזקה של דין מבטלים זה את זה. כך נענית השאלה מנידה ב' ע''ב. היום אני רוצה לענות על השאלה ששאלתי אתמול על רב שמואל רוזובסקי. במידה רבה, הוא עונה על השאלה בעצמו. הוא אומר שהתוספת בכתובות עה ע"ב (תוספת רביעית בדף, המילים הראשונות "אבל איפה") הולכת כמו ר' יהושע. וזה פחות או יותר עונה על השאלה. לכן הוא יכול לומר שהגמרא בנידה דף ב' ע"ב הולכת כמו התנא קמא של ר' יהושע. במקרה שיש שערה לבנה נמצאת בכתם של צרעת. לא ידוע אם זה קרה לפני הכתם ולכן האדם אינו טמא, או שאולי זה קרה אחרי שהכתם הופיע ולכן האדם הוא טמא. חכמים אמרו שזהו מקרה של ספק ור' יהושע אמר שהאדם טהור. אז אנחנו רואים את החכמים מחזיקים בחזקה של הגוף וחזקה של דין מבטלים זה את זה. כך נענית השאלה מנידה ב' ע''ב. התקווה נמצאה חסרת נפח מתאים וזהו גוף חזק שאנו דוחפים קדימה בזמן. מי שטבל יש לו חזקת דין אם כן, כל אחד מבטל את השני, ונשארנו עם חזקה של השתא שגם דוחקת את החוסר אחורה בזמן, ולכן האוכל שהוכן עליו הוא בהחלט טמא. זה עונה בבירור לשאלתי על רב שמואל כי הגמרא בנידה מחזיקה חזקה של דין יכולה לעמוד לפני חזקה של גוף לפי התנא קמא. השאלה היחידה בעניין זה היא שקשה להבין מהי הגישה הכללית של ר' יהושע. בכתובות הוא מתווכח עם רבן גמליאל. המקרה הוא שאישה מגיעה לבית המשפט ואומרת שהיא לא בתולה אבל הסיבה היא כי היא נאנסה. רבן גמליאל אומר שהיא מאמינה והגמרא אומרת שהסיבה היא חזקה של הגוף ומיגו. ור' יהושע חולק על כך. אז שם הוא לא תומך בחזקה של הגוף בניגוד למה שהוא אומר בכתובות דף ע''ה. כמו כן, אני רוצה להוסיף כאן שהמקרה של דף ט' קשה להבנה. שם נאמר שאם הבעל החדש הכהן יבוא לבית המשפט וטוען שלא מצא אותה בתולה, היא אסורה לו. אבל מה יקרה אם אז היא תגיד, "כן, לא הייתי בתולה, כי נאנסתי אחרי האירוסין", והחוק הוא כמו רבן גמליאל שהיא מאמינה ויש שאומרים שהיא מותרת אפילו לבעלה (ר'יונה, רמב''ן, רשב''א). מה יהיה החוק? האם היא כבר אסורה לו וזה לא ניתן לשנות? המקווה נמצאה חסרת נפח מתאים וזהו חזקת הגוף שאנו דוחפים קדימה בזמן. מי שטבל יש לו חזקת דין אם כן, כל אחת מבטלת את השניה, ונשארנו עם חזקה של השתא שגם דוחקת את החוסר אחורה בזמן, ולכן האוכל שהוכן עליו הוא בהחלט טמא. זה עונה בבירור לשאלתי על רב שמואל כי הגמרא בנידה מחזיקה חזקה של דין יכולה לעמוד לפני חזקה של גוף לפי התנא קמא. השאלה היחידה בעניין זה היא שקשה להבין מהי הגישה הכללית של ר' יהושע. בכתובות הוא מתווכח עם רבן גמליאל. המקרה הוא שאישה מגיעה לבית המשפט ואומרת שהיא לא בתולה אבל הסיבה היא כי היא נאנסה. רבן גמליאל אומר שהיא מאמינה והגמרא אומרת שהסיבה היא חזקה של הגוף ומיגו. ור' יהושע חולק על כך. אז שם הוא לא תומך בחזקה של הגוף בניגוד למה שהוא אומר בכתובות עמוד 75. כמו כן, אני רוצה להוסיף כאן שהמקרה של דף ט' קשה להבנה. שם נאמר שאם הבעל החדש הכהן יבוא לבית המשפט וטוען שלא מצא אותה בתולה, היא אסורה לו. אבל מה יקרה אם אז היא תגיד כן, לא הייתי בתולה כי נאנסתי אחרי האירוסין והחוק הוא כמו רבן גמליאל שהיא מאמינה ויש שאומרים שהיא מותרת אפילו לבעלה. מה יהיה החוק? האם היא כבר אסורה לו וזה לא ניתן לשנות. שוויא עלין חתיכה של איסור. -----------------------אחרי שכתבתי את הפסקה הנ"ל ראיתי את הרא"ש בכתובות פרק א', פסקה י"ח, שם הוא מביא את ר' יונה, ועכשיו אני רואה שר' יונה הרמב"ן והרשב"א קובעים שאם היא סותרת את דברי הבעל, אין להאמין לה, והיא אסורה לו. אבל אם היא אומרת שקיימה יחסי מין לפני האירוסין, אז היא מותרת לו. היא מאמינה. הרמב"ם קובע שברגע שהוא אומר שהוא מצא אותה לא בתולה, היא אוטומטית אסורה לו, אבל היא מקבלת את המתים זוז כתובה. הדבר שעדיין קשה לי הוא שרבן גמליאל מדבר רק על אשתו של ישראלי. שם היא אומרת שהיא נאנסה לאחר האירוסין ומאמינים לה. אבל הוא לא הזכיר את המקרה של אשתו של כהן. אני חושב שזה מובן שגם יאמינו לה אם היא תגיד שהמעשה המיני היה לפני האירוסין, אבל הוא לא מזכיר את זה. ואני לא בטוח למה יאמינו לה. טענתה סותרת את מעמדה של הגופה-חזקת הגוף

Today I would like to answer the question I asked yesterday on Rav Shmuel Rozovski. To a large degree, he answers the question himself. He says that the Tosphot in Ketuboth 75b (forth Tosphot on the page, first words “but where”.) is going like R Joshua. And that pretty much answers the question. He can therefore say that the Gemara in Nida page 2b is going like the tana kama of R Joshua. case there is a white hair is in a spot of leprosy. It is not known whether it came before the spot and therefore the person is not impure, or perhaps it came after the spot appeared and therefore the person is impure. The sages said it is a case of doubt and R Joshua said the person is pure. so, we see the sages hold a status of the body and status of law cancel each other. Thus, the question from Nida is answered. Thee mikve was found lacking the right volume and that is status of the body which we push forwards in time. Thus, we would say the mikve lacked the right volume after the person was tovel the person that dunked has status of being impure which cancels that a status of law and we say he remained impure. 99So, each cancels the other and we are left with status of now which also pushes the lack backwards in time and so the food that was prepared on it is definitely impure. This clearly answers my question on Rav Shmuel because the gemara in Nida holds a status of law can stand before a status of body according to the sages. The only question on this is that it is hard to figure out what the general approach of r Joshua is. In Ketuboth he argues with Raban Gamliel . The case is a woman comes to court and says she was found to be not a virgin but the reason is because she was raped. Raban Gamiel says she is believed and the Gemara says the reason is status of the body and a migo. R Joshua disagrees there. So there he does not hold with status of the body as opposed to what he says in Ketuboth page 75. Also I might add here that the case of page 9 is hard to understand. It says if the new husband comes to court and claims he did not find her to be a virgin, she is forbidden to him. But what would happen if right then she says yes, I was not a virgin because I was raped after the engagement and the law is like Raban Gamliel that she is believed and some (ramban, rashba, rabainu yona) says she is even permitted to her husband. What would be the law? Is she already forbidden to him and that cannot be changed? --------After writing the above paragraph I saw the Rosh in Ketuboth chapter one, paragraph 18 where he brings Rabbainu Yona, and now I see that R Yona the Ramban and Rashba hold if she contradicts the husband she is not believed and she is forbidden to him. But if she says she had sex before the engagement then she is permitted to him. She is believed. The Rambam holds once he says he found her to not be a virgin she is automatically forbidden to him but she gets the 200 zuz ketubah. The thing that I am still curious about is that Raban Gamliel is only talking about the wife of a Israeli. There she says she was raped after the engagement and is believed. But he did not mention the case of the wife of a kohen. I think it is understood that she also would be believed if she says the act of sex was before the engagement but that is not mentioned by him. And I am not sure why she would be believed. Her plea goes against status of the body. ___________________________________________Today I would like to answer the question I asked yesterday on רב שמואל Rozovski. To a large degree, he answers the question himself. He says that the תוספות in Ketuboth 75b (forth תוספות on the page, first words “but where”.) is going like ר' יהושע. And that pretty much answers the question. He can therefore say that the Gemara in Nida page 2b is going like the תנא קמא of ר' יהושע. THE case there is a white hair is in a spot of leprosy. It is not known whether it came before the spot and therefore the person is not טמא, or perhaps it came after the spot appeared and therefore the person is טמא. The sages said it is a case of doubt and ר' יהושע said the person is pure. so, we see the חכמים hold a חזקה of the body and חזקה of דין cancel each other. Thus, the question from נידה ב' ע''ב is answered. The מקווה was found lacking the right volume and that is חזקת הגוף which we push forwards in time. מי שטבל יש לו חזקת דיןSo, each cancels the other, and we are left with חזקה of השתא which also pushes the lack backwards in time, and so the food that was prepared on it is definitely טמא.This clearly answers my question on רב שמואל because the גמרא in נידה holds a חזקה of דין can stand before a חזקה of גוף according to the תנא קמא. The only question on this is that it is hard to figure out what the general approach of ר' יהושע is. In כתובות he argues with רבן גמליאל. The case is a woman comes to court and says she was found to be not a virgin but the reason is because she was raped. רבן גמליאל says she is believed and theגמרא says the reason is חזקה of the body and a מיגו. AND ר' יהושע disagrees there. So there he does not hold with חזקה of the body as opposed to what he says in כתובות page 75. Also, I might add here that the case of page 9 is hard to understand. It says if the new husband comes to court and claims he did not find her to be a virgin, she is forbidden to him. But what would happen if right then she says yes, I was not a virgin because I was raped after the engagement and the law is like רבן גמליאל that she is believed and some says she is even permitted to her husband. What would be the law? Is she already forbidden to him and that cannot be changed?----------------After writing the above paragraph I saw the רא''ש in כתובות chapter one, paragraph 18 where he brings ר' יונה, and now I see that ר' יונה the רמב''ן and רשב''א hold if she contradicts the husband, she is not believed, and she is forbidden to him. But if she says she had sex before the engagement, then she is permitted to him. She is believed. The רמב''ם holds once he says he found her to not be a virgin, she is automatically forbidden to him, but she gets the מאתיים זוז כתובות. The thing that I am still curious about is that רבן גמליאל is only talking about the wife of a Israeli. There she says she was raped after the engagement and is believed. But he did not mention the case of the wife of a kohen. I think it is understood that she also would be believed if she says the act of sex was before the engagement, but that is not mentioned by him. And I am not sure why she would be believed. Her plea goes against status of the body.