zb31 C minor midi zb31 nwc file

אחר שלמדתי אצל הליטאים והלכתי לים,הבנתי אם בוחנים את דברי התוספות במסכת בבא מציעא (דף פ"ב ע"ב), הרי שגם שיטת רש"י וגם שיטת התוספות מסתדרות היטב; הקושי בהבנה מתעורר רק לגבי דברי הרי''ף והרמב"ם. שכן לפי התוספות, ר' יצחק סבור שמלווה המחזיק במשכון נחשב לשומר שכר. מכאן שהגמרא התכוונה לומר כי המחלוקת בין רבי עקיבא לרבי אליעזר נוגעת למקרה שבו המלווה קיבל את המשכון בעת ​​מתן ההלוואה: לדעת רבי אליעזר הוא נחשב לשומר חינם, ולדעת רבי עקיבא הוא נחשב לשומר שכר. לעומת זאת, אם המלווה קיבל את המשכון במועד שונה ממועד ההלוואה, הרי שלדעת שניהם הוא נחשב לשומר שכר, שכן במקרה זה שניהם מסכימים עם דעת רבי יצחק. אולם, רש"י סבור שהמלווה נחשב לשואל. לפיכך, כוונת הגמרא היא שאם המלווה קיבל את המשכון במועד שונה ממועד מתן ההלוואה, הרי הוא נחשב לשואל; אך אם קיבל את המשכון בעת ​​ההלוואה – לדעת רבי אליעזר הוא שומר חינם, ולדעת רבי עקיבא הוא שומר שכר

I realized that if we look at תוספות on בבא מציעא פ''ב ע''ב that both רש''י and תוספות come out fine. It is only the ר''ף and רמב''ם that I am having trouble understanding. For according to תוספות, ר' יצחק holds a lender with the pledge is a שומר שכר. So, the גמרא intended to say that ר' עקיבא and ר' אליעזר disagree about a case when the lender received the pledge at the time of the loan. To ר' אליעזר, he is an unpaid guard, and to ר' עקיבא he is a paid guard. However, if the lender received the pledge at a different time from the time of the loan, the lender is a paid guard according to both since in that case both agree with ר' יצחק. However, רש''י holds the lender is a שואל. Therefore, the גמרא intends that if the lender received the pledge at a different time than when he gave the loan, he is a borrower. But if he received the pledge at the time of the loan, to ר' אליעזר, he is an unpaid guard, and to ר' עקיבא he is a paid guard.

I realized that if we look at Tosphot on Bava Metzia page 82b that both Rashi and Tosphot come out fine. It is only the Rif and Rambam that I am having trouble understanding. For according to Tosphot, R Isaac holds a lender with the pledge is a paid guard. So, the Gemara intended to say that R Akiva and R Eliezer disagree about a case when the lender received the pledge at the time of the loan. To R Eliezer, he is an unpaid guard, and to R Akiva he is a paid guard. However, if the lender received the pledge at a different time from the time of the loan, the lender is a paid guard according to both since in that cse both agree with R Isaac. However, Rashi holds the lender is a borrower. Therefore, the Gemara intends that if the lender received the pledge at a different time than when he gave the loan, he is a borrower. But if he received the pledge at the time of the loan, to F Eliezer, he is an unpaid guard, and to R Akiva he is a paid guard.

סוגיית משכון. פסחים ל''א ע''ב. בבא מציעא מ''ח ע''ב. בבא מציעא המשנה בדף פ' ע''ב והגמרא דף פ''ב

פסחים דף ל''א ע''ב. הגמרא מציע שר' עקיבא ור' אליעזר חלוקים בדין של ר' יצחק. עכשיו, ר' עקיבא מחזיק שמלווה עם משכון הוא שומר בתשלום (שומר שכר). ר' אליעזר סבור שהוא שומר ללא תשלום (שומר חינם). תוספות אומרים שמשמעות ר' עקיבא היא כמו ר' יצחק. אולם רש''י מסביר את ר' יצחק שהמלווה עם המשכון הוא שואל. כלומר הדרך היחידה להסביר את הגמרא היא לומר שזה אומר שר' עקיבא ור' אליעזר חולקים שניהם עם ר' יצחק. אגב, אני מציע הסבר אחד לר' יצחק. אולי הוא מתכוון שהמלווה עם המשכון הוא בעלים גמורים. לכן, כאשר הלווה בא להחזיר את ההלוואה, למלווה אין חובה לקבל את הכסף. אם הוא רוצה, הוא יכול להחזיק את המשכון שכן אחרי הכל, הוא שלו--------אבל ממה שאני זוכר, לא כך הגמרא מבין את ר' יצחק ואני חושב שהסיבה היא שהמשכון מעולם לא ניתן מתוך הבנה שהמלווה יוכל לשמור אותו לנצח. לא תחמוד כל אשר לרעיך

Pesachim page 31b. The Gemara suggests that R Akiva and R. Eliezer disagree about the law of R Isaac. R Akiva holds a lender with a pledge is a paid guard. R Eliezer holds he is an unpaid guard. Tosphot say that means R Akiva is like R Isaac. However, Rashi explains R Isaac to mean the lender with the pledge is a borrower. That means the only way to explain that Gemara is to say that it means that R Akiva and R Eliezer both disagree with R Isaac. Incidentally, I think that one explanation of R Isaac has not been offered by anyone, but it seems to me to be possibly what he meant. Perhaps he means that the lender with the pledge owns the pledge. So, when the borrower come to pay back the loan, the lender has no obligation to receive the money. If he wants he can keep the pledge since after all, it is his. -------------------------בפסחים דף ל''א ע''ב. The גמרא suggests that ר' עקיבא and ר' אליעזר disagree about the law of ר' יצחק. NOW, ר' עקיבא holds a lender with a pledge is a paid guard. ר' אליעזר holds he is an unpaid guard. תוספות say that meansר' עקיבא is like ר' יצחק. However, רש''י explains ר' יצחק to mean the lender with the pledge is a שואל. That means the only way to explain that גמרא is to say that it means that ר' עקיבא and ר' אליעזר both disagree with ר' יצחק. Incidentally, I think that one explanation of ר' יצחק has not been offered by anyone, but it seems to me to be possibly what he meant. Perhaps he means that the lender with the pledge owns the pledge. So, when the borrower come to pay back the loan, the lender has no obligation to receive the money. If he wants, he can keep the pledge since after all, it is his.But from what I can recall, this is not how the Gemara understands R Isaac and I think that the reason is that the pledge was never given with the understanding that the lender could keep it forever. Thou shalt not covet that which belongs to thine neighbour.---------------------But from what I can recall, this is not how the גמרא understands ר' יצחק and I think that the reason is that the משכון was never given with the understanding that the lender could keep it forever. לא תחמוד כל אשר לריעך

אני רואה באבי עזרי של רב שך שהוא משווה משכון ועירבון, ויש לו סיבה טובה לעשות זאת מאחר והגמרא עצמה (בבא מציעא מ''ח ע''ב) שואלת מאחד לשני ומזה משתמע שהם זהים. אולם משכון הוא ערבות להלוואה ועירבון ערובה למכירה, והרמב''ם אינו משווה אותן. העירבון מבטיח את כל המכירה כמו שאמר ר' יוחנן בבא מציעא דף מ''ח. משכון מיועד להלוואה או להתחייבויות אחרות. שם המשכון מבטיח רק את הסכום המקביל לערכו (לפי הלכות מלווה ולווה פרק 13 הלכה 4)