בכתובות דף ט'

ברצוני להביא כאן את הנושא בכתובות דף ט' ואת גישתו של רב שמואל רוזובסקי (חידושי ר' שמואל על כתובות, פרק י''ב, חלק י'), ולאחר מכן לשאול שאלה על גישה זו. ר' שמואל מביא את ר' שמשון בן אברהם (רשב''א) בכתובות דף ע''ה ע''ב (תוספות מילה ראשונה "אבל"). הוא מסביר את ר' שמשון בצורה מסוימת, ואני חושב שאני יכול להראות שההסבר של ר' שמואל שונה ממה שכיוון ר' שמשון. הנושא הוא האמירה של ר' אלעזר שכאשר כהן בעלה הטרי של אישה אומר שהוא מצא שהיא לא בתולה, אז האישה אסורה עליו. הגמרא מסבירה שזה בגלל שיש ספק מתי היא קיימה יחסי מין. אם לפני האירוסין, היא מותרת. אם אחרי האירוסין, היא אסורה. מכיוון שזה ספק, היא אסורה. תוספות שואלים על כך: האם לא היא צריכה להיות מותרת משום חזקה של מותרת לכהן (כשרה לכהונה)? תשובה, יש חזקה כנגד זה. כלומר חזקה של הגוף. ר' עקיבא איגר שואל, "יש לה להיות מותרת משום שיש שתי חזקות כנגד אחת", כלומר חזקה של להיותה מותרת לכהן, וחזקה שעכשיו נמצא שהיא לא בתולה, ולכן אנו דוחים זאת אחורה בזמן ככל האפשר בדיוק כמו במקרה של מקווה בנידה עמוד ב'. ר' עקיבא איגר עונה על שאלתו בצורה מסוימת. אבל רב שמואל רוזובסקי שם לב שתוספות שואלת את אותה השאלה בכתובות דף ע''ה ע''ב לגבי מקרה שונה. שם נמצאה אישה עם מום, ואיננו יודעים מתי קיבלה אותו (לפני האירוסין או אחרי)? אם אחרי האירוסין, אז האירוסין תקפים. אם לפני כן, אז האירוסין פסולים. שם היא הייתה בספק אלמלא חזקה של כסף. לכן תוספות שואלת: אבל יש שתי חזקות, כלומר, הרי מום כאן, והחזקה של פנויה. שתיהן דוחות את הזמן שבו קיבלה את המום להיות לפני האירוסין. כנגד זה יש חזקה של הגוף שגופה נשאר אותו הדבר עד הרגע האחרון שאנו יודעים אחרת. לכן, היא לא נשואה. ר' שמשון אומר שחזקה של פנויה היא לא כלום לעומת חזקה של הגוף. ר' שמואל רוזובסקי אומר שר' שמשון מתכוון לומר שחזקה של דין היא לא כלום לעומת חזקה של הגוף. אולם אם כך מתכוון ר' שמשון, הרי זה סותר את התוספות בכתובות דף ט' וגמרא נידה ב' ע''ב. תוספות מחזיקים חזקה של הגוף וחזקה של כשרה לכהונה מבטלות זו את זו, ולכן אשת הכהן תיאסר בספק. אם היה הדבר שחזקה של דין היא לא כלום לעומת חזקה של הגוף, אז לא יהיה מה לעמוד נגד חזקה של הגוף חוץ מחזקה של עכשיו שגם לרב וגם שמואל בקידושין דף ע''ט מחזיקים שזו לא יכולה לעמוד בפני עצמו בפני חזקה מעיקרא. וכן אומר הגמרא נידה ב' ע''ב שהסיבה שהטהרות שהוכנו על מקוה שנמצאה חסרת נפח מתאים הן טמאות משום שתי חזקות כנגד אחת, דהיינו חזקה של האדם שטבל לתוך המקוה, וחזקת השתא כנגד חזקה מעיקרא של מקוה. שם שתי החזקה עבדו יחד כדי שהאוכל יהיה מאה אחוז טמא, לא טמא בגלל ספק. וחזקה של האדם שהוא טמא היא חזקה בדין. יש עוד שאלות בנושא, אבל שכחתי את רובן. אדרבא, עלינו לומר שמשמעות ר' שמשון היא שהחזקה של אי נשויה (פנויה) אינה חזקה כלל. אין חזקה כזו. זה פשוט היעדר חזקה. כך הוא עונה לשאלה בכתובות דף ע''ה, ואין לזה קשר לנושא שלנו בכתובות דף ט' שם תוספות עוסקת בחזקה של הכשר לכהן, והיא חזקה. ואין לזה קשר לגמרא בנידה דף ב' שחזקה של האדם שהוא טמא עד שנכנס למקוה היא חזקה. אז עכשיו תוספות נשאר הגיוני לחלוטין. בכתובות דף ט' יש לנו חזקה אחת של הגוף כנגד חזקה של הכשר לכהן, ומבטלות זו את זו, ולכן היא בספק. בנידה יש לנו שתי חזקות, האחת של חזקת השתא, והשנייה האדם שהוא טמא, וכך מבטלות את החזקה האחת של מקוה, ולכן האוכל הוא מאה אחוז טמא, וזה לא בספק, אלא בוודאות

Ketuboth page 9

I would like to bring here the subject in Ketuboth page 9 and the approach of Rav Shmuel Rozovski of Ponovitch [Hidushim of Rav Shmuel, Ketuboth, Chapter 12, section 10], and then to ask a question on that approach. Rav Shmuel brings Rabbainu Shimshon ben Avraham in Ketuboth page 75b (Tosphot first word "But"). He explains Rav Shimshon in certain way, and I think I can show that the explanation of Rav Shmuel is different than what R Shimshon means. The subject is the statement of R. Elazar that when the kohen, a newly married husband of a woman says he found her to not be a virgin, the woman is then forbidden to him. The Gemara explains that this is because it is doubtful when she had sex. If before the engagement she is permitted. If after the engagement, she is forbidden. Since this is a doubt, she is forbidden. Tosphot asks on this should not she be permitted because a status of being permitted to a kohen? Answer: there is a status quo against this. That is status of the body. R. Akiva Eiger asks, “she should be permitted because there are two statuses against one”, i.e., status of being permitted to a kohen, and status that now she has been found to not be a virgin, and therefore we push that back in time as far as possible just like the case of the mikve in Nida page 2. R Akiva Eiger answers his question in a certain way. But Rav Shmuel takes note that Tosphot asks the identical question in Ketuboth page 75 about a somewhat different case. There a woman was found to have a blemish, and we do not know when she got it, (before the engagement or after)? If after the engagement, then the engagement is valid. If before, then the engagement is invalid. There she would be in doubt if not for status of money. So Tosphot asks: but there are two statuses, i.e., behold a blemish is here, and the status of her not being married. Both push off the time she got the blemish to be before the engagement. Against that there is the status of the body that her body stayed the same until the last minute that we know about. So, she ought to be not married. Rabainu Shimshon says status of not being married is nothing compared with status of the body. R Shmuel Rozovski says R. Shimshon intends to say that status of law is nothing compared with status of the body. However, if this is what R Shimshon means, then this contradicts the Tosphot in Ketuboth page 9 and the Gemara Nida page 2. Tosphot holds status of the body and status of being permitted to kohen cancel each other in so far as the wife of a kohen will be forbidden by a doubt. If it would be the case that status of law is nothing compared with status of the body, then there would be nothing to stand against status of the body except status of now which both to Rav and Shmuel in Kidushin 79 cannot stand by itself before that of the body. Also, the gemara says the reason the pure food prepared on a mikve that was found lacking the proper volume is impure is because two statues against one, i.e., status of the person who dunked into in the mikve and status of now against status of the mikve. There both statuses worked together to make the food to be 100 percent impure, not impure because of doubt. And staus of the man being impure is status in law. There are more questions on this but I forgot most of them. Rather we must say that Rav Shimshon means the status of not being married is not a status at all. There is no such status. It is rather just an absence of status. That is how he answer the question in Ketuboth page 75, and that has no connection with out subject in Ketuboth page 9 where Tosphot deals with a status of being permitted to a kohen, and that is a status. And that has no connection with the gemara in Nida page 2 where the status of the person being impure until he has gone into the mikve is a status. So, now everything Tosphot stays makes perfect sense. In Ketuboth page 9, we have one status of the body against status of being permitted to a kohen, and they cancel each other so she is in doubt. In Nida, we have two statuses, one of now, and the other the person being impure, and thus they cancel the one status of the mikve, and so the food is a hundred percent impure, and that is not by doubt, but by certainty.----------------------------I would like to bring here the subject in כתובות page 9 and the approach of רב שמואל רוזובסקי and then to ask a question on that approach. ר' שמואל brings the ר' שמשון בן אברהם (רשב''א) in כתובות page ע''ה ע''ב (תוספות first word "But"). He explains ר’ שמשון in certain way, and I think I can show that the explanation of ר' שמואל is different than what ר' שמשון means. The subject is the statement of ר' אלעזר that when the newly married husband of a woman says he found her to not be a virgin, the woman is then forbidden to him. The גמרא explains that this is because it is doubtful when she had sex. If before the engagement, she is permitted. If after the engagement, she is forbidden. Since this is a doubt, she is forbidden. תוספות asks on this: should not she be permitted because a חזקה of being permitted to a כהן? Answer there is a חזקה against this. That is חזקה of the body. ר' עקיבא אייגר asks, “she should be permitted because there are two חזקהes against one”, i.e., חזקה of being permitted to a כהן, and חזקה that now she has been found to not be a virgin, and therefore we push that back in time as far as possible just like the case of the מקוה in נידה page 2. ר' אקיבא אייגר answers his question in a certain way. But רב שמואל רוזובסקי takes note that תוספות asks the identical question in כתובות page ע''ה ע''ב about a somewhat different case. There a woman was found to have a מום, and we do not know when she got it, (before the engagement or after)? If after the engagement, then the engagement is valid. If before, then the engagement is invalid. There she would be in doubt if not for חזקה of money. So תוספות asks: but there are two חזקות, i.e., הרי a blemish is here, and the חזקה of her not being married. Both push off the time she got the blemish to be before the engagement. Against that there is the חזקה of the body that her body stayed the same until the last minute that we know about. So, she ought to be not married. ר' שמשון says חזקה of not being married is nothing compared with חזקה of the body. ר' שמואל רוזובסקי says ר' שמשון intends to say that חזקה of law is nothing compared with חזקה of the body. However, if this is what ר' שמשון means, then this contradicts the תוספות in כתובות page ט' and the גמרא נידה page ב' ע''ב. תוספות holds חזקה of the body and חזקה of being permitted to כהן cancel each other in so far as the wife of a כהן will be forbidden by a doubt. If it would be the case that חזקה of law is nothing compared with חזקה of the body, then there would be nothing to stand against חזקה of the body except חזקה of now which both to רב and שמואל in קידושין דף ע''ט cannot stand by itself before that of the body. Also, the גמרא says the reason the טהרות prepared on a מקוה that was found lacking the proper volume is טמא is because two חזקות against one, i.e., חזקה of the person who טובל into in the מקוה and חזקה of השתא against חזקה מעיקרא of the מקוה. There both חזקות worked together to make the food to be 100 percent טמא, not טמא because of doubt. And חזקה of the man being טמא is חזקה in דין. There are more questions on this, but I forgot most of them. Rather, we must say that ר' שמשון means the חזקה of not being married is not a חזקה at all. There is no such חזקה. It is rather just an absence of חזקה. That is how he answer the question in כתובות page ע''ה, and that has no connection with our subject in כתובות page ט' where תוספות deals with a חזקה of being permitted to a כהן, and that is a חזקה. And that has no connection with the גמרא in נידה page 2 where the חזקה of the person being טמא until he has gone into the מקוה is a חזקה. So, now everything תוספות stays makes perfect sense. In כתובות page ט', we have one חזקה of the body against חזקה of being permitted to a כהן, and they cancel each other, so she is in doubt. In נידה, we have two חזקות, one of חזקת השתא , and the other the person being טמא, and thus they cancel the one חזקה of the מקוה, and so the food is a hundred percent טמא, and that is not by doubt, but by certainty.

zb15 midi C minor zb15 C Minor nwc file ----I do not know if this is interesting to anyone, but just in case anyone wants to know:—I played violin in my high school orchestra. The conductor in those days was Mr. Smart who had an obvious excitement in classical music. At home also, my father encouraged my interest in Mozart and other great composers.

ראה רמב''ם הלכות תרומה ח' הלכה י"ד, והלכות איסורי ביאה פרק ט"ו הלכות י"א ו-י"ב.

אני רוצה להוסיף כאן שהרמב"ם מבחין בין מקרה שבו רוב האנשים בעיר הם פסולים (אבל אף אחד לא אומר כלום) לבין מקרה שבו אנשים אומרים שהיא (אישה לא נשואה) קיימה יחסי מין עם מישהו מסוים או עם אחרים. במקרה האחרון, אם אנשים אומרים שהיא קיימה יחסי מין עם אחרים מלבד הכהן שאנו יודעים עליו, אז היא לא יכולה לאכול תרומה, אבל העובדה שרוב האנשים בעיר פסולים לא תפגע במעמדה כמי שיכולה לאכול תרומה. כלומר: גם כשהיא לא אומרת כלום, אבל אנחנו יודעים שהיא קיימה יחסי מין עם כהן וילדה בן זכר, היא יכולה לאכול תרומה. לא אכפת לנו מרוב האנשים בעיר, אלא אם כן אנשים טוענים שהיא קיימה יחסי מין עם אחרים מלבד הכהן. אבל במקרה של אישה מאורסת, מה שהיא אומרת משנה. אם היא לא אומרת כלום, הילד הוא בחזקת ממזר. אבל אם היא אומרת שקיימה יחסי מין עם בעלה המאורס, היא והילד כשרים. אם בעלה המאורס חולק עליה, זהו מקרה של עד אחד שחולק עליו על עד אחר, ועדות שניהם בטלה ומבוטלת, והילד הוא בהחלט ממזר, אך היא עדיין נחשבת כשרה. ראה רמב''ם הלכות תרומה ח' הלכה י"ד, והלכות איסורי ביאה פרק ט"ו הלכות י"א ו-י"ב. אני חושב, (אבל אני לא בטוח), שחלק מהפרשנים רואים באנשים מדברים את אותה קטגוריה של רוב העיר פסולים. ואני חושב שרב שך מחשיב אנשים מדברים כביטוי זהה לביטוי בגמרא של דיימא דעלמא, יבמות סביבות דף פ''ח---------------------בשני כמקומות הרמב"ם עוסק בשאלה של פנויה שקיימה יחסי מין עם מישהו. מקום אחד הוא בהלכות תרומה (ח' הל' י''ד). שם הרמב"ם לא אומר דבר על האם היא אמרה משהו. אלא שהמקרה הוא שאנו, בית הדין, יודע שהיא קיימה יחסי מין עם כהן. המקרה השני הוא בהלכות איסורי ביאה פרק י''ב, ושם היא נמצאת בהריון והיא אומרת שהאב כשר, כלומר, כשיר להתחתן עם יהודייה. שם הרמב"ם כן מזכיר שרוב העיר פסולים. ובכל זאת, מאמינים לה. הקטע הנ"ל מבוסס על הרעיון שאנחנו מאמינים לה בשני המקרים אלא אם כן אנשים (רינון) אומרים אחרת. העובדה שרוב העיר פסולים, אני חושב, לא משנה בשני המקרים

I might add here that the Rambam makes a distinction between a case where most people in a city are pasul (but no one says anything) to a case where people are saying she (an unmarried woman) had sex with someone in particular or with others. In this last case, if people say she had sex with others besides the kohen we know about, then she cannot eat truma, but the fact that most people in the city are passul (invalid) would not harm her status of being abele to eat truma. That is to say this: Even when she says nothing, but we know she had sex with a kohen, and has given birth to a male child, she can eat truma. We do not care about the majority of people in the city unless people are claiming she had sex with others besides the kohen. But in the case of a betrothed woman, what she says matters. If she says nothing, the child is probably a bastard. But if she says she had sex with her betrothed husband, then she and the child are kosher. ,If the betrothed husband disagrees with her that is a case of one witness that is disagreed with by another, and the testimony of both is null and void and the child is definitely a bastard, but she is still considered kosher. See Laws of Truma 8, law 14, and Laws of Forbidden Relations chapter 15, laws 11 and 12-------------------------------I might add here that the רמב''ם makes a distinction between a case where most people in a city are פסול (but no one says anything) to a case where people are saying she (an unmarried woman) had sex with someone in particular or with others. In this last case, if people say she had sex with others besides the כהן we know about, then she cannot eat תרומה, but the fact that most people in the city are invalid would not harm her status of being able to eatתרומה . That is to say this: Even when she says nothing but we know she had sex with a כהן and has given birth to a male child, she can eat תרומה. we do not care about the majority of people in the city unless people are claiming she had sex with others besides the כהן. But in the case of a betrothed woman, what she says matters. if she says nothing the child is probably a bastard. But if she says she had sex with her betrothed husband she and the child are כשר. If the betrothed husband disagrees with her that is a case of one witness that is disagreed with by another and the testimony of both is null and void and the child is definitely a bastard, but she is still considered כשר. see הלכות of תרומה 8 הלכה 14 and הלכות of איסורי ביאה chapter 15 הלכות 11 and 12. The I think, but I am not sure, that some commentators consider people speaking to be the same category of people most people in the city are invalid. And I think רב שך considers people speaking to be identical with the phrase in the גמרא ofדיימא דעלמא ----------------In two places the Rambam deals with the question of an unmarried woman who had sex with someone. One place is in laws of truma. There the Rambam says nothing about if she says anything. Rather the case is we the court knows she had sex with a kohen. The other case is in laws on forbidden relations chapter 12, and there she is found pregnant and she says the father is kosher i.e., fit to marry a Jewess. There the Rambam does mention that most of the city is not valid. Still, she is believed. The above essay is based on the idea that we believe her in both cases unless people say otherwise. The fact of the majority of the city I think does not matter in either case.In two places the רמב''ם deals with the question of an פנויה who had sex with someone. One place is in laws of תרומה. There the רמב''ם says nothing about if she says anything. Rather the case is we the court knows she had sex with a כהן. The other case is in הלכות on איסורי ביאה chapter 12, and there she is found pregnant and she says the father is כשר i.e., fit to marry a Jewess. There the רמב''ם does mention that most of the city is not valid. Still, she is believed. The above essay is based on the idea that we believe her in both cases unless people say otherwise. The fact of the majority of the city פסוליםI think does not matter in either case.

אז בהתבסס על מה שאני רואה ברמב"ם, אני חושב שההיררכיה הולכת כך. קודם כל מה שאנשים אומרים. זה גובר על כל השאר. אחר כך מגיע מה שהאישה אומרת. ואז אחר זה בא חזקה. איך אתה רואה את זה? לפי חוק תרומה. אפילו כשרוב האנשים בעיר הם פסולים אצלה כגון ממזרים נתינים עמוניים, אבל אף אחד לא אומר כלום, והיא טוענת שקיימה יחסי מין רק עם כהן והיא יולדת בן זכר, היא יכולה לאכול תרומה. אבל אם אנשים אומרים שקיימה יחסי מין עם אחרים, אז לא. כך קורה במקרה של אישה מאורסת (ארוסה). היא בהריון, וטוענת שהילד הוא מבעלה המאורס. מאמינים לה לגבי עצמה ולילדה אלא אם כן בעלה המאורס מכחיש שקיים יחסי מין איתה

so based on what I am seeing in the Rambam I think the hierarchy goes like this. First what people say. That overrides everything else. Then comes what the woman says. And then status quo. How do you see this? By the law of Truma. Even when most people in the city are pasul, but no one is saying anything, and she claims she had sex only with kohen and she gives birth to a male child, she can eat truma. But if people say she had sex with others, then no. The comes the case of a betrothed woman. She is pregnant and claims the child is from her betrothed husband. She is believed about herself and her child unless the betrothed husband denies that he had sex with her.0-----------------------So based on what I am seeing in the רמב''ם I think the hierarchy goes like this. First what people say. That overrides everything else. Then comes what the woman says. And then חזקה. How do you see this? By the law of תרומה. Even when most people in the city areפסול , but no one is saying anything, and she claims she had sex only with כהן and she gives birth to a male child, she can eat תרומה. But if people say she had sex with others, then no. The comes the case of a betrothed womanארוסה . She is pregnant ,and claims the child is from her betrothed husband ארוס . She is believed about herself and her child unless the betrothed husband denies that he had sex with her-----