סיכום הגישה של הר''י בבא בתרא י''ח ע''ב

אין סיבה לחבר אוטומטית את מושג "החצים שלו" בעמוד כ''ב עם הגישה של ר' יוסי בעמוד 18. יכול להיות שיש קשר, אבל זה לא אוטומטי. כאן ברצוני ללמוד את סוגיא בעמוד י''ח לפי רבינו יצחק (הר''י) ומה תהיה המסקנה הסופית. המסקנה הסופית היא שר' יוסי סבור שזה על החפץ שניתן להינזק שיועבר רק במקרה של מכירה. אבל במצב של שני שכנים בלבד, כל דבר שיכול לגרום נזק צריך להזיז שלושה טפחים מהגבול לפי החוק שקבע רבא. במשנה שלנו כאן של החרדל והדבורים וגיגית הפשתן והירקות, ר' יוסי מחזיק שלא צריך להזיז את החרדל ולא את הגיגית כי זה מקרה של מכירה. וכן, זה יהיה המקרה של דף כ''ה עם העץ והבור. אין צורך להזיז את העץ כי לר' יוסי זה גם מקרה של מכירה. כעת רבא ור' יוסי מסכימים שכל דבר שיכול לגרום נזק במצב שאינו מכירה צריך להזיז. אבל האם זה אומר שר' יוסי מסכים עם כל שאר הנזקים בפרק זה? יכול להיות שהוא מסכים במקרים האלה ולא בגלל "החצים שלו", אלא פשוט בגלל שהוא מסכים עם כל שאר המקרים שהם גורמים נזק. זה לא קשור לרעיון חיציו בעמוד 22. בעמ' 22 נאמר שר' יוסי מסכים עם החכמים במקרה של חיציו. זה אומר שגם במקרה של מכירה, ר' יוסי יסכים עם החכמים שיש להזיז את כל מיני החפצים שיכולים לגרום נזק אם הם החצים שלו. אבל זה לא בהכרח קשור לגמרא שלנו בעמוד י''ח. כאן ר' יוסי חולק על החכמים בכל מקרה של מכירה. בכל שאר המשניות כנראה שבמקרה של מכירה הוא גם לא יסכים. אם אתה הולך עם הרעיון שר' יוסי מסכים במקרה של החצים שלו בעמוד 22, אז רבינו חננאל מחזיק כל המשניות בפרק זה הם החצים שלו ורש''י לא מסכים. זה כנראה מבוסס על הגמרא שלנו כאן בעמוד 18 שאומר במסקנתו שר' יוסי ניסה לשכנע את החכמים בעניין החרדל והדבורים. אבל הוא חולק עליהם גם לגבי המקרה של הגיגית והירקות. זו עשויה להיות סיבה לומר שר' יוסי חולק על כל שאר המקרים בפרק זה