Belief in God is rational. Everything has a cause. So unless there is a first cause, then you would have an infinite regress. And then nothing could exist. Therefore there must be a first cause. Therefore God, the first cause, exists. QED.
14.2.25
bava batra pg 18 b
ברצוני לנסות לענות על השאלה ששאלתי אתמול על גישתו של רבינו תם. אני חושב שמה שתוספות אומר זה שברגע שאנחנו זורקים את התשובה של "בעל הדבורים עשה משהו קצת לא תקין", אז אנחנו נאלצים לומר שר' יוסי התכוון שבכל המקרים הניזוק חייב להתרחק מהגבול. ולכן במקום לשאול על זה ממקרה הדבורים והחרדל, אנחנו שואלים מגיגית הכביסה שזה מקרה ברור שהירקות לא גורמים נזק ועדיין ר' יוסי אינו חולק על הדין שיש להזיז את הגיגית. אולם על כך ניתן להשיב שר' יוסי קובע במקרה של חציו שיש להסיר את הגורם הנזק (כמו שהגמרא אומרת בעמוד כ"ב ועמוד כ"ה). לכן, הגישה הזו של ר''ת עדיין קשה להבנה. כמו כן, אפשר לשאול כאן שעל התשובה הזו שזרקנו את הרעיון של "בעל הדבורים עושה משהו מעט לא תקין", אז נוכל לשאול אחת משתי שאלות. אחת שאם כן, אז לא ענינו על השאלה המקורית על רבא שמחזיק עכשיו כמו אביי ושעכשיו יש התנגשות בין ר' יוסי לאביי ונוכל לשאול ממקרה האמבטיה (משרה). אבל זו לא הבעיה העיקרית כאן כפי שכתבתי למעלה, כי אפשר לומר שהגמרא החליט לשאול שאלה אחת מתוך שתיים, אבל השאלה ששאלתי שאפשר לומר שר' יוסי מסכים במקרה של "חיציו" היא שאלה יותר קשה. אבל אולי אפשר לענות על זה שכל מה שהגמרא עושה הוא מנסה להגיע לבירור לגבי ר' יוסי ואביי, ובטווח הארוך זה מה שאנחנו מקבלים. ר' יוסי מחזיק הניזוק חייב להתרחק, אלא במקרה של "חיציו" של הגורם לנזק; וכי אין זה סותר את אביי שקבע שיכול להיות דבר שגורם נזק ליד הגבול אלא אם כן בא שם הדבר שניתן להזיק וזהו חיציו. רבינו חננאל אומר שר' יוסי מסכים עם החכמים בכל המשניות בפרק זה מלבד במקום שכתוב שהוא חולק בפירוש. אני מתאר לעצמי שזה יכול להיות בגלל שר' יוסי מחזיק ברוב המקרים הם מקרים של "החצים שלו". זה כשיש משהו בצד השני של הגבול שיכול להינזק