סנהדרין סא . תוספות ד''ה איכה יעבדו.
שלב שני. We ask why not learn from השתחוויה
That would forbid all רביע שני instead of just the three inner services.
שלב שלישי. The גמרא asks if we would learn from השתחוויה then what would איכה יעבדו come to permit?
שלב רביעי
תוספות asks why did the גמרא ask this only on השתחוויה? Why not ask also on זביחה?
שלב חמישי
תוספות answers because השתחוויה would forbid all ארבעה רביעים and there would be nothing left for איכה יעבדו to do.
What I want to say today is this. תוספות is mainly interested in רביע רביעי. This is the entire focus of תוספות. It is absolutely essential to understand this fact in order to understand תוספות at all.
Because רביע רביעי is the key to understanding תוספות.
תוספות is first bothered by the fact that the גמרא asks what would איכה יעבדו come to permit? Why not ask what does it come to forbid? But תוספות is thinking, OK let take this simply that the גמרא needs every verse to forbid something and permit something. Fine. No problem. We can accept that. And that makes sense here. We see that איכה יעבדו would forbid רביע רביעי which neither השתחוויה nor זביחה could do. But then we have our problem. Both השתחוויה and זביחה permit רביע שלישי, and זביחה permits even parts of רביע שני, so what is left for איכה יעבדו to permit?
Then תוספות says that this question is נבנית on the idea that איכה יעבדו has to permit something. But that assumption is wrong. תוספות says that the גמרא really meant to ask if we learn from השתחוויה then what is left for איכה יעבדו to come to permit or forbid? We did not ask this on זביחה because זביחה did not forbid רביע רביעי at all. So we had some use for איכה יעבדו. But we did ask on השתחוויה because if we were learning from השתחוויה then רביע רביעי would have been forbidden and also רביע שלישי. Nothing would have been left to permit for איכה יעבדו
That is the end of my presentation today of תוספות. And it is on this approach of תוספות that I asked some question in חידושי הש''ס that God granted to me to write.
The difference between תוספות and the בעל המאור is this. תוספות is thinking that both השתחוויה and זביחה permit רביע שלישי.
The בעל המאור says זביחה might have forbidden some parts of רביע שני if not for איכה יעבדו.
But for Tosphot there is no such thing.
סנהדרין סא. תוספות ד''ה איכה יעבוד
שלב ראשון. אנו לומדים שלוש עבודות פנימיות מזביחה.
שלב השנייה. אנו שואלים מדוע לא ללמוד מהשתחוויה
שיאסור כל רביע השני במקום רק שלוש עבודות פנימיות
השלב שלישי. הגמרא שואלת אם היינו למודים מהשתחוויה אז מה היה איכה יעבוד באות להתיר?
שלב רביעי
תוספות שואל מדוע גמרא שואל את זה רק על השתחוויה? למה לא לשאול גם על זביחה
שלב חמישי
תשובת התוספות כי ההשתחוויה תאסור כל ארבעת רביעים ולא יהיה שום דבר נשאר לאיכה יעבדו לעשות. מה שאני רוצה לומר היום הוא זה. תוספות הוא בעיקר מתעניין ברביע רביעי. זה כל המוקד של תוספות. זה חיוני להבין את העובדה הזו כדי להבין תוספות בכלל. רביע הרביעי הוא המפתח להבנת תוספות. תוספות מוטרד ראשונה על ידי העובדה שהגמרא שואלת מה היה איכה יעבדו באה להתיר? למה לא לשאול מה הוא בא לאסור? אבל תוספות חושב, בסדר בואו נקבל את זה שהגמרא צריכה כל פסוק לאסור משהו ולהתיר דבר. בסדר. אין בעיה. אנחנו יכולים לקבל את זה. וזה הגיוני כאן. אנו רואים כי איכה יעבדו אוסרת רביע רביעי, מה שהשתחוויה ולא זביחה יכולים לעשות. אבל אז יש לנו הבעיה שלנו. שתיהם, השתחוויה וזביחה מתירים את רביע השלישי, וזביחה מתירה אפילו חלקים של רביע השני, אז מה נשארו לאיכה יעבדו להתיר? אז תוספות אומרים ששאלה זו היא נבנתה על הרעיון שאיכה יעבדו חייב להתיר משהו. אבל הנחה הזו מוטעת. תוספות אומרים שגמרא באמת התכוונה לשאול אם אנחנו לומדים מההשתחוויה, אז מה שנשאר לאיכה יעבדו לבוא להתיר או לאסור? אנחנו לא שואלים את זה על זביחה, כי זביחה לא אסרה רביע רביעי בכלל. אז היה לנו איזה שימוש לאיכה יעבדו. אבל אנחנו שואלים על ההשתחוויה כי אם היינו לומדים מהשתחוויה אז רביע רביעי היה אסור וגם הרביע שלישי. שום דבר לא היה נשאר לאיכה יעבדו לאסור ולא להתיר
To make my presentation of תוספות in that little booklet on Shas clearer I want here just to say over simply what the question and answer of תוספות is without any relation to the Baal HaMeor and without any relation to any question I may have on תוספות.
שלב ראשון . We learn the three עבודות פנימיות from זביחה.
That would forbid all רביע שני instead of just the three inner services.
שלב שלישי. The גמרא asks if we would learn from השתחוויה then what would איכה יעבדו come to permit?
שלב רביעי
תוספות asks why did the גמרא ask this only on השתחוויה? Why not ask also on זביחה?
שלב חמישי
תוספות answers because השתחוויה would forbid all ארבעה רביעים and there would be nothing left for איכה יעבדו to do.
What I want to say today is this. תוספות is mainly interested in רביע רביעי. This is the entire focus of תוספות. It is absolutely essential to understand this fact in order to understand תוספות at all.
Because רביע רביעי is the key to understanding תוספות.
תוספות is first bothered by the fact that the גמרא asks what would איכה יעבדו come to permit? Why not ask what does it come to forbid? But תוספות is thinking, OK let take this simply that the גמרא needs every verse to forbid something and permit something. Fine. No problem. We can accept that. And that makes sense here. We see that איכה יעבדו would forbid רביע רביעי which neither השתחוויה nor זביחה could do. But then we have our problem. Both השתחוויה and זביחה permit רביע שלישי, and זביחה permits even parts of רביע שני, so what is left for איכה יעבדו to permit?
Then תוספות says that this question is נבנית on the idea that איכה יעבדו has to permit something. But that assumption is wrong. תוספות says that the גמרא really meant to ask if we learn from השתחוויה then what is left for איכה יעבדו to come to permit or forbid? We did not ask this on זביחה because זביחה did not forbid רביע רביעי at all. So we had some use for איכה יעבדו. But we did ask on השתחוויה because if we were learning from השתחוויה then רביע רביעי would have been forbidden and also רביע שלישי. Nothing would have been left to permit for איכה יעבדו
That is the end of my presentation today of תוספות. And it is on this approach of תוספות that I asked some question in חידושי הש''ס that God granted to me to write.
The difference between תוספות and the בעל המאור is this. תוספות is thinking that both השתחוויה and זביחה permit רביע שלישי.
The בעל המאור says זביחה might have forbidden some parts of רביע שני if not for איכה יעבדו.
But for Tosphot there is no such thing.
סנהדרין סא. תוספות ד''ה איכה יעבוד
שלב ראשון. אנו לומדים שלוש עבודות פנימיות מזביחה.
שלב השנייה. אנו שואלים מדוע לא ללמוד מהשתחוויה
שיאסור כל רביע השני במקום רק שלוש עבודות פנימיות
השלב שלישי. הגמרא שואלת אם היינו למודים מהשתחוויה אז מה היה איכה יעבוד באות להתיר?
שלב רביעי
תוספות שואל מדוע גמרא שואל את זה רק על השתחוויה? למה לא לשאול גם על זביחה
שלב חמישי
תשובת התוספות כי ההשתחוויה תאסור כל ארבעת רביעים ולא יהיה שום דבר נשאר לאיכה יעבדו לעשות. מה שאני רוצה לומר היום הוא זה. תוספות הוא בעיקר מתעניין ברביע רביעי. זה כל המוקד של תוספות. זה חיוני להבין את העובדה הזו כדי להבין תוספות בכלל. רביע הרביעי הוא המפתח להבנת תוספות. תוספות מוטרד ראשונה על ידי העובדה שהגמרא שואלת מה היה איכה יעבדו באה להתיר? למה לא לשאול מה הוא בא לאסור? אבל תוספות חושב, בסדר בואו נקבל את זה שהגמרא צריכה כל פסוק לאסור משהו ולהתיר דבר. בסדר. אין בעיה. אנחנו יכולים לקבל את זה. וזה הגיוני כאן. אנו רואים כי איכה יעבדו אוסרת רביע רביעי, מה שהשתחוויה ולא זביחה יכולים לעשות. אבל אז יש לנו הבעיה שלנו. שתיהם, השתחוויה וזביחה מתירים את רביע השלישי, וזביחה מתירה אפילו חלקים של רביע השני, אז מה נשארו לאיכה יעבדו להתיר? אז תוספות אומרים ששאלה זו היא נבנתה על הרעיון שאיכה יעבדו חייב להתיר משהו. אבל הנחה הזו מוטעת. תוספות אומרים שגמרא באמת התכוונה לשאול אם אנחנו לומדים מההשתחוויה, אז מה שנשאר לאיכה יעבדו לבוא להתיר או לאסור? אנחנו לא שואלים את זה על זביחה, כי זביחה לא אסרה רביע רביעי בכלל. אז היה לנו איזה שימוש לאיכה יעבדו. אבל אנחנו שואלים על ההשתחוויה כי אם היינו לומדים מהשתחוויה אז רביע רביעי היה אסור וגם הרביע שלישי. שום דבר לא היה נשאר לאיכה יעבדו לאסור ולא להתיר
