לדעת הראב"ד, כדי ששומר יוכל לטעון "הרי הוא לפניך" – ובכך להיפטר מחיוב שבועת "מודה במקצת" – נדרש שהפיקדון יהיה נוכח באותו רגע בבית הדין. לעומת זאת, במקרה של משכון, ניתן לטעון "הרי הוא לפניך" גם אם החפץ נמצא בביתו של השומר או אפילו ליד אגם. נראה כי ההבדל נעוץ בכך שבמקרה של פיקדון מדובר ב"שומר שכר". וייתכן אף שהראב"ד סבור כי מלווה המחזיק במשכון נחשב ל"שומר חינם". אולם, קשה על כך, שהרי ייתכן מקרה של פיקדון שבו השומר הוא "שומר חינם". קושי נוסף הוא שאינני זוכר מהי עמדת הראב"ד לגבי סיווגו של מלווה המחזיק במשכון; אם הוא סבור – כדעות מסוימות – שמדובר ב"שומר שכר", הרי שההסבר הנ"ל אינו תקף