בבא קמא דף י''ח וכ''ב עם הכלב, הכיכר והפחם.

יש כמה שאלות שאני רוצה להעלות בנושא בבא קמא דף י''ח וכ''ב עם הכלב, הכיכר והפחם. דבר אחד הוא שאותה גמרא הולכת הלוך ושוב מדוע חובת שריפת הערימה היא חצי נזק לתנא של המשנה ותשלום מלא לפי ר' אלעזר. זה מתחיל שזה בגלל צרורות, ואז הולך לקרן של שור תם (שמתפרע) (קרן התם) ברשות הניזק, וחוזר לצרורות. אבל אז בגלל שרבא יש שאלה לגבי אזהרה על צרורות (אבנים קטנות), הגמרא צריכה להסיק שהמקרה הוא של קרן התם ברשות הניזק. אז למה בהמשך דף כ''ב, מניח הגמרא שהחיוב הוא בגלל אש? אולי תרצה לענות שהחובה לא צריכה להיות בגלל אש כי הכלב הוא שעושה את זה, לא אדם. אבל אז למה אחר כך להגיד שזה בגלל אש? אולי אתה יכול להגיד שזה בגלל ריש לקיש שמחזיק בחובת האש היא על האדם שבבעלותו האש. אז אולי הפתרון לבעיה שלנו כאן הוא שבעל הכלב חייב על שביל הפחם על הערימה בגלל קרן (שור תם) (כשהכלב גרר את הפחם על הערימה), ועל שריפת הערימה שתשלם בעל הפחם? לדעת תוספות חובה משותפת לבעל הכלב ולבעל הפחם