אני חושב שה רמב''ם (ניזקי ממון פרק ב' הלכות ה' ו') סובר שלא יכולים להיות שלושה מיני תשלום עבור צרורות לתנא אחד, וכך הוא מבין את הגמרא על דפים י''ח וי''ט בבא קמא. זאת אומרת שיכול להיות חצי נזק ורביעי; או חצי ושלם, אבל לא שלושתם. כדי להסביר למה אני מתכוון אביא את הגמרא בדף י''ט. שם רב אשי שאל אם יכול להיות שינוי עבור צרורות להוריד את התשלום מחצי לרביע. הגמרא מציע שנוכל לדעת זאת משאלת רבא אם יכולה להיות אזהרה לצרורות? הגמרא אומרת כיון שזו שאלה לרבא, ולכן לא יכול להיות שינוי לרביע. (זו בעיה כי לרב אשי היה ספק אם השינוי שייך. אם התשובה פשוטה לא הייתה לו שאלה). אז גמרא מציע שאולי רבא התכוון לומר שאם אין שינוי, אז חייבת להיות שאלה אם ניתן להפעיל אזהרה. (כלומר לא שאין שינוי בוודאות. אלא אולי יש שינוי, ולכן אין לנו שאלה לגבי אזהרה. או שאולי לא יש שינוי, ולכן יש שאלה לגבי אזהרה.) אפשר לסכם את הגמרא הזו כך. אם יש שאלה לגבי אזהרה, השינוי אינו שייך. כְּלוֹמַר. השאלה לגבי האזהרה גורמת לכך שאין שינוי. ואז הגמרא הופכת את זה, ואומרת אם אין שינוי, צריכה להיות שאלה לגבי אזהרה. כלומר שחץ הסיבתיות מסובב. אבל מכל מקום, הרמב''ם מוטרד תחילה מאותה שאלה שמטרידה את התוספות. איך יכולים להיות שלושה סוגי תשלום, רביע, חצי ושלם. לרמב''ם אפשר לקבל שלושה סוגי תשלום, אבל רק שני מינים לכל תנא (מורה). ר' אלעזר מחזיק שיש חצי ללא אזהרה, וזה עולה לתשלום מלא כשיש אזהרה, (ושינוי לא משנה בכלל, אם הוא קיים או לא). החכמים מחזיקים חצי תשלום לצרורות, ואם יש שינוי, זה יורד לרביע, (והאזהרה אינה חלה כלל, בין אם ניתנה אזהרה ובין אם לא). דבר אחד עדיין מפריע לי במסקנת הגמרא הזו: איך העובדה שאין שינוי תגרום לשאלת אזהרה? אני רוצה להוסיף כאן רעיון נוסף. רב שך מעלה שאלה ברמב''ם. למה הוא מביא את השאלה על שינוי, אבל לא את השאלה על אזהרה? אני רוצה להציע תשובה אפשרית לשאלה זו. אני חושב שהרמב''ם גורס שבגמרא שלנו, אנחנו יכולים לראות ששינוי ואזהרה הם משתנים לא תואמים. אם יש שינוי יורד לרביע, התראה אינה שייכת (שתעלה התשלום לנזק מלא). אם יש אזהרה שעולה לתשלום מלא, לא יכול להיות שינוי יורד לרביע. לכן, הוא הביא רק את השאלה על שינוי, כי הדין אינו כמו ר' אלעזר שגורס שעם אזהרה, התשלום עולה לתשלום מלא. (ר' אלעזר מחזיק את זה בסיטואציה של המשנה על הכלב עם הכיכר והפחם הבוער. הוא מחזיק בזה שזה דורש תשלום מלא כשיש אזהרה שלוש פעמים). אבל הרמב''ם החליט שהדין הוא כמו החכמים שבמקרה זה נדרש רק חצי תשלום. אבל רב אשי שאל לפי החכמים אם אפשר ששינוי יוריד את התשלום לרביעית. לפיכך החליט הרמב"ם ששינוי לצרורות הוא בספק והשמיט אפשרות של אזהרה להעלות את התשלום לנזק מלא כי הדין אינו כמו ר' אלעזר. אולם תוספות גורס שהסבר הגמרא שלנו בדף י''ט שונה. הוא גורס שמשמעות הגמרא היא זו. אם אזהרה חלה על צרורות (כדי שהתשלום יהיה נזק מלא), אז היא תחול גם על שינוי בצרורות. כלומר יש שינוי בצרורות שמביאים אותו לרביעית, והאזהרה הזו ישימה בצורה כזו שתחזיר אותו לחצי. (זה לא יביא לנזק מלא כי זה יהיה קפיצה גדולה מדי כמו שתוספות אמרו קודם. תוספות גם גורס שהגמרא גורסת שאם אזהרה לא חלה על צרורות (להביא תשלום לנזק מלא), אזהרה לא יכולה להיות חלה גם על שינוי. כלומר, בשלב זה עשוי להיות שינוי, אבל אזהרה לא תחול על זה להביא את זה לחצי תשלום