bava batra pg 18 b

ברצוני לנסות לענות על השאלה ששאלתי אתמול על גישתו של רבינו תם. אני חושב שמה שתוספות אומר זה שברגע שאנחנו זורקים את התשובה של "בעל הדבורים עשה משהו קצת לא תקין", אז אנחנו נאלצים לומר שר' יוסי התכוון שבכל המקרים הניזוק חייב להתרחק מהגבול. ולכן במקום לשאול על זה ממקרה הדבורים והחרדל, אנחנו שואלים מגיגית הכביסה שזה מקרה ברור שהירקות לא גורמים נזק ועדיין ר' יוסי אינו חולק על הדין שיש להזיז את הגיגית. אולם על כך ניתן להשיב שר' יוסי קובע במקרה של חציו שיש להסיר את הגורם הנזק (כמו שהגמרא אומרת בעמוד כ"ב ועמוד כ"ה). לכן, הגישה הזו של ר''ת עדיין קשה להבנה. כמו כן, אפשר לשאול כאן שעל התשובה הזו שזרקנו את הרעיון של "בעל הדבורים עושה משהו מעט לא תקין", אז נוכל לשאול אחת משתי שאלות. אחת שאם כן, אז לא ענינו על השאלה המקורית על רבא שמחזיק עכשיו כמו אביי ושעכשיו יש התנגשות בין ר' יוסי לאביי ונוכל לשאול ממקרה האמבטיה (משרה). אבל זו לא הבעיה העיקרית כאן כפי שכתבתי למעלה, כי אפשר לומר שהגמרא החליט לשאול שאלה אחת מתוך שתיים, אבל השאלה ששאלתי שאפשר לומר שר' יוסי מסכים במקרה של "חיציו" היא שאלה יותר קשה. אבל אולי אפשר לענות על זה שכל מה שהגמרא עושה הוא מנסה להגיע לבירור לגבי ר' יוסי ואביי, ובטווח הארוך זה מה שאנחנו מקבלים. ר' יוסי מחזיק הניזוק חייב להתרחק, אלא במקרה של "חיציו" של הגורם לנזק; וכי אין זה סותר את אביי שקבע שיכול להיות דבר שגורם נזק ליד הגבול אלא אם כן בא שם הדבר שניתן להזיק וזהו חיציו. רבינו חננאל אומר שר' יוסי מסכים עם החכמים בכל המשניות בפרק זה מלבד במקום שכתוב שהוא חולק בפירוש. אני מתאר לעצמי שזה יכול להיות בגלל שר' יוסי מחזיק ברוב המקרים הם מקרים של "החצים שלו". זה כשיש משהו בצד השני של הגבול שיכול להינזק

I would like to try to answer the question I asked yesterday on the approach of Rabbainu Tam. I think what Tosphot is saying is that once we throw out the answer of the owner of the bees did something slightly not proper then we are forced to say that R. Jose meant in all cases the one being damaged must move away from the border. so instead of asking on this from the case of the bees and mustard we ask from the tub of laundry which is a clear case of the vegetables doing no damage and still r Jose does not object to the law that the tub must be moved. However, on this is possible to answer that r Jose hold in a case of his arrow that the one causing the damage must be removed and a the Gemara says on page 22 and page 25. so, this approach of R. Tam is still difficult to understand. Also, it is possible to ask here that on this answer that we threw out the idea of the owner of the bees doing something slightly improper, then we could ask one of two questions. One that therefore we have not answered the original question of Rava who now holds like Abyee and that now there is a conflict between R Jose and Abyee and we can ask from the case of the tub. But this i not the main problem here as I wrote above that you can say that the Gemara decided to ask one question out of two But the question that I asked that we can say that R. Jose agrees in a case of “his arrows” is a more difficult question. But perhaps that can be answered that all that the Gemara is doing is trying to come to clarity about R. Jose and Abyee, and in the long run that is what we get. R Jose holds the one that is being damaged must move away except in a case of “his arrows” of the one causing the damage; and that this does not conflict with Abyee who held that one can have a thing that causes damage next to the border unless the thing that can be damaged comes there and it is a case of "his arrows". Later Rabainu Chananel (I think) says that in all the Mishnayot in this chapter, R Jose agree with the sages. I imagine this might be because R. Jose holds most of the cases are cases of "his arrows." And that is when there is something on the other side of the border that can be damaged I would like to try to answer the question I asked yesterday on the approach of רבינו תם. I think what תוספות is saying is that once we throw out the answer of "the owner of the bees did something slightly not proper," then we are forced to say that ר' יוסי meant in all cases the one being damaged must move away from the border. so instead of asking on this from the case of the bees and mustard we ask from the tub of laundry which is a clear case of the vegetables doing no damage and still ר' יוסי does not object to the law that the tub must be moved. However, on this is possible to answer that ר' יוסי hold in a case of his arrow that the one causing the damage must be removed (גמראas the Gemara says on page 22 and page 25). so, this approach of ר''ת is still difficult to understand. Also, it is possible to ask here that on this answer that we threw out the idea of "the owner of the bees doing something slightly improper," then we could ask one of two questions. One that if so, then we have not answered the original question of רבא who now holds like אביי and that now there is a conflict between ר' יוסי and אביי and we can ask from the case of the tub. But this is not the main problem here as I wrote above because that you can say that the גמראdecided to ask one question out of two But the question that I asked that we can say that ר' יוסי agrees in a case of “his arrows” is a more difficult question. But perhaps that can be answered that all that the גמרא is doing is trying to come to clarity about ר' יוסי and אביי, and in the long run that is what we get. ר' יוסי holds the one that is being damaged must move away except in a case of “his arrows” of the one causing the damage; and that this does not conflict with אבייwho held that one can have a thing that causes damage next to the border unless the thing that can be damaged comes there and it Is a case of his arrows.Later רבינו חננאל (I think) says that in all the משניות in this chapter, ר' יוסי agree with the חכמים. I imagine this might be because ר' יוסי holds most of the cases are cases of "his arrows." And that is when there is something on the other side of the border that can be damaged

הדרך שבה רבינו תם ורבינו חננאל מבינים את הגמרא בדף י''ח ע''ב בבבא בתרא יש בעיה קשה שאני מתקשה לענות עליה. או אם לומר את זה יותר טוב, הבעיה הזו תוספות מעלה ועונה עליה, אבל אני מוצא את התשובה קשה להבנה. הרקע לבעיה זו זה. אביי אמר שדבר שעלול לגרום נזק אפשר לשים ליד הגבול של שכן אם אין שום דבר בצד השני של הגבול. רבא אמר שזה לא יכול להיות ליד הגבול. אנו מבקשים על רבא מגיגית פשתן (השריית הכביסה) שיש להסירה מירקות. זה מרמז שאם אין ירקות, אז ניתן לשים שם את הגיגית של השריית הכביסה. תשובה: גם אם אין שם ירקות, בכל זאת זה צריך להיות שלושה טפחות מהגבול. במקום זאת, המשנה באה לספר לנו שאמבטיה של פשתן פוגעת בירקות. אחר כך נשאל מר' יוסי שאמר שאפשר לשים חרדל ליד דבורים למרות שהוא גורם נזק לדבורים. לפי רבינו תם, הגמרא עונה כאן שרבא חזר על דינו, ועתה מחזיק כמו אביי. משתמע זאת מהאמירה שגורסים חכמים שיש להסיר את מה שיכול לגרום נזק. אבל ר' יוסי אמר שיש להסיר את מה שיכול להינזק. הגמרא שואל אם כן, מדוע ר' יוסי אינו חולק על גיגית הפשתן. אם יש להסיר את הדבר שיכול להינזק, צריך לומר שצריך להסיר את הירקות. זו בהחלט שאלה טובה, אבל נראה שהיא מתעלמת מהעובדה שמעולם לא הייתה לנו בעיה עם אביי. אם רבא עכשיו מסכים עם אביי, למה יש עכשיו בעיה חדשה שלא הייתה לנו קודם? תוספות עונה על כך. ר' יוסי אמר רק שהוא יכול לשים את החרדל ליד הדבורים כי בעל הדבורים ידע שהשכן שלו מתכנן לשים שם חרדל ולמרות שהוא יכול לעשות זאת כחוק, עדיין זה היה מעט לא תקין, ולכן עכשיו אפשר לשים גם את החרדל גם. אבל באופן כללי ר' יוסי מחזיק כמו אביי שמה שיכול לגרום נזק יכול להיות ליד הגבול עד שמכניסים לשם גם את החפץ שיכול להינזק. זו הייתה הדרך המקורית להבין את ר' יוסי כדי שלא יהיה מסוכסך עם אביי. אך כעת אנו חוזרים בהנחה זו ואומרים בכל המקרים את מה שניתן להזיק יש להוציא מהגבול, ולא את הדבר הגורם לנזק, וזאת בניגוד ישיר לאבי שקבע שסיבת הנזק יכולה להיות בצמוד לגבול רק אם אין דבר בצד השני. הבעיה כאן היא, איך זה משתמע בשאלה: אם כן, מדוע ר' יוסי אינו חולק על גיגית הפשתן והירקות? זו לא שאלה על ר' יוסי אם אתה הולך עם אביי. זה בדיוק מה שאביי אמר. אם יש ירקות אז הסר את הגיגית של הפשתן. השאלה צריכה להיות מהחרדל והדבורים. שם צריך להיות סכסוך בין אביי ור' יוסי. איך תוספות עונה על השאלה הזו היא תעלומה עבורי

Rabainu Tam and Rabainu Chanael, the gemara on page 18b in Bava Batra

The way that Rabainu Tam and Rabainu Chanael understand the gemara on page 18b in Bava Batra has a difficult problem that I find hard to answer. Or to say it better, this problem tosphot brings up and answers it, but I find the answer to be hard to understand. The background to this problem this. Abyee said that something that can cause damage can be put next to the border of a neighbor if there is nothing on the other side of the border. Rava said it cannot be next to the border. We ask on Rava from a tub of linen that must be removed away from vegetables. That would imply that if there are no vegetables, then the tub of soaking laundry can be put there. Answer: even if there are no vegetables there, yet it still needs to be three handbreadths from the border. Rather, the mishna is coming to tell us the tub of linen damages vegetables. Then we ask from R. Jose who said mustard can be put next to bees though it causes damage to the bees. According to Rabainu Tam , the gemara answers here that Rava went back on his law, and now holds like Abyee. It implies this by the statement the sages hold that what can cause damage mut e removed. but r Jose said what can be damaged must be removed. the gemara then asks if so, why does R. Jose not disagree with the tub of linen?If the thing that can be damaged must be removed, he ought to say the vegetables should be removed. This is certainly a good question, but it seems to ignore the fact that we never had a problem with Abyee. If Rava now agrees with Abyee, why is there now a new problem that we never had before? Tosphot answers this thus. R. Jose only said he can put the mustard next to the bees because the owner of the bees knew that his neighbor was planning on putting mustard there, and though he could do so legally, still it was slightly improper, and so now the mustard also can be put there. But in general, R. Jose holds the same way as Abyee that what can cause damage can be next to the border until the object that can be damaged is also put there. This was the original way of understanding R. Jose so that he would not be in conflict with Abyee. But now we are retracting this assumption and saying in all cases what can be damaged must be removed from the border, not the thing that causes damage and this is in direct conflict with Abyee who held that the cause of damage can be next to the border only if there is nothing on the other side. The problem here is, “How is this implied in the question: If so, why does R. Jose not disagree with the tub of linen and vegetables?” That is not a question on R. Jose if you go with Abyee. In fact it is exactly what Abyee said. If there are vegetables, then remove the tub of linen. The question should be from the mustard and bees. That is where there should be a conflict between Abyee and R. Jose. How Tosphot answers this question is a mystery to me. ______________________________________________________________________________________________________________ vThe way that רבינו תםand רבינו חננאלl understand the גמרא on page י''ח ע''ב in בבא בתרא has a difficult problem that I find hard to answer. Or to say it better, this problem תוספות brings up and answers it, but I find the answer to be hard to understand. The background to this problem this. אביי said that something that can cause damage can be put next to the border of a neighbor if there is nothing on the other side of the border. רבא said it cannot be next to the border. We ask on רבא from a tub of linen that must be removed away from vegetables. That would imply that if there are no vegetables, then the tub of soaking laundry can be put there. Answer: even if there are no vegetables there, yet it still needs to be three handbreadths from the border. Rather, the משנה is coming to tell us the tub of linen damages vegetables. Then we ask from ר' יוסי who said mustard can be put next to bees though it causes damage to the bees. According to רבינו תם , the גמרא answers here that רבא went back on his law, and now holds like אביי. It implies this by the statement the sages hold that what can cause damage must be removed. But ר' יוסי said what can be damaged must be removed. the גמרא then asks if so why doe r Jose not disagree with the tub of linen. If the thing that can be damaged must be removed, he ought to say the vegetables should be removed. This is certainly a good question, but it seems to ignore the fact that we never had a problem withאביי . If רבא now agrees with אביי, why is there now a new problem that we never had before? תוספות answers this thus. ר' יוסי only said he can put the mustard next to the bees because the owner of the bees knew that his neighbor was planning on putting mustard there and though he could do so legally, still it was slightly improper, and so now the mustard also can be put thee. But in general, ר' יוסי holds the same way as אביי that what can cause damage can be next to the border until the object that can be damaged is also put there. This was the original way of understanding ר' יוסי so that he would not be in conflict with אביי. But now we are retracting this assumption and saying in all cases what can be damaged must be removed from the border, not the thing that causes damage and this is in direct conflict with Abyee who held that the cause of damage can be next to the border only if there is nothing on the other side. The problem here is “how here is how is this implied in the question: If so, why does ר' יוסי not disagree with the tub of linen and vegetables?” that is not a question on ר' עיוסי if you go with אביי in fact it is exactly what אביי said. If there are vegetables then remove the tub of linen. the question should be from the mustard and bees. That is where there should be a conflict between Abyee and r Jose. how tosphot answers this question is a mystery to me.

most divorces cannot be valid

I think most divorces cannot be valid because of the problem with names which has never been cleared up. All the best authorities disagree on how to write the Hebrew and otherwise nicknames, and the disagreements are relevant to the most basic validity of the “get” divorce document. But all this has relevance to the way a divorce is given through the husband telling someone else to write it. (However, the very essence of the divorce in itself is nothing more that a piece of paper that says, “You are allowed to any man”. From the law of the Torah, this is valid with no names, nor with any date. If this would be instituted, at least the divorce would be valid if given in front of two witnesses, or with two signatures.)[ Take a look at the "tshuvot" [questions asked of achronim and their answers and this issue about names is never resolved and always come up constantly.]The problem is where do you out the name given at birth and the nickname and the name that is preferred., Look at for example the questions and answers posed to Rav Joel sirkes of Krakow [the Bach number 95] and his disagreements with other great achronim of that period and later periods.The Ramban on Gitin page 20 brings the idea that the divorce should be valid without name and date, just a piece of paper that “you are permitted to any man.” Tosphot holds it is valid but the Ramban holds it is not valid._______________________________________________________________ I think most divorces cannot be valid because of the problem with names which has never been cleared up. All the best authorities disagree on how to write the Hebrew and otherwise nicknames, and the disagreements are relevant to the most basic validity of the “get” divorce document. But all this has relevance to the way a divorce is given through the husband telling someone else to write it. (However, the very essence of the divorce in itself is nothing more that a piece of paper that says, “You are allowed to any man”. From the law of the Torah, this is valid with no names, nor with any date. If this would be instituted, at least the divorce would be valid if given in front of two witnesses, or with two signatures.) look at theשל האחרונים שאלאת ותשובות and their answers and this issue about names is never resolved and always come up constantly. The problem is where do you out the name given at birth and the nickname and the name that is preferred., Look at for example the questions and answers posed to theב''ח number צ''הand his disagreements with other great אחרוניםof that period and later periods. The רמב''ן on גיטין page כ' brings the idea that the divorce should be valid without name and date, just a piece of paper that “you are permitted to any man.” תוספות holds it is valid but the רמב''ן holds it is not valid._____________________________________________________ אני חושב שרוב הגירושים לא יכולים להיות תקפים בגלל הבעיה עם שמות שמעולם לא הוסרה. כל מיטב האחרונים חולקים בדעתם כיצד לכתוב את הכינויים, וזה שייך לתוקף הבסיסי של מסמך הגירושין (הגט). אבל לכל זה יש רלוונטיות רק לדרך בה ניתן גט באמצעות שהבעל אומר למישהו אחר לכתוב את הגט. (אולם, עצם הגט מן התורה אינו אלא פיסת נייר שאומרת "את מותרת לכל אדם". מדין התורה זה תקף ללא שמות, ולא בשום תאריך. אם זה יתנהל, לפחות הגט יהיה תקף אם יינתן בפני שני עדים, או בשתי חתימות. הבעיה היא השם שניתן בלידה ואת הכינוי והשם המועדף. תסתכל למשל על השאלות והתשובות של הב''ח מספר צ''ה ובחילוקי הדעות של האחרונים מאותה תקופה ותקופות מאוחרות יותר. הרמב''ן בדף כ' גיטין מביא את הנושא שהגט צריך להיות תקף ללא שם ותאריך, רק פיסת נייר ש"אתה רשאי לכל אדם". תוספות מחזיקים זה תקף, אבל הרמב''ן מחזיק שזה לא תקף

בבא בתרא י''ח שיטת רבינו יצחק

אם הולכים עם רבינו יצחק, אז צריך לומר שהדין לפי ר' יוסי הוא במקרה של מכירה, וזה יחול גם לגבי הדבורים והחרדל, וגם לגבי העץ והבור. הטעם הוא שכאן בדף י''ח כל השאלה על רבא מר' יוסי הייתה שרבא צריך להחזיק בדינו אם לפי החכמים ואם לר' יוסי. וכך, שאלתנו על רבא הייתה מר' יוסי כיון שכבר ענינו לו לפי החכמים. עתה אמר רב פפא התשובה היא שר' יוסי אמר דינו רק במקרה של מכירה. אבל אז אנחנו שואלים על זה. כי אם כן, מה יכולה להיות הסיבה של החכמים במקרה של המשרה או אפילו במקרה זה של החרדל? במילים אחרות, כאשר ר' יוסי חולק על החכמים, הם צריכים לדבר על אותו מקרה. אחרת, ר' יוסי היה אומר "אני לא מסכים איתם רק במקרה של מכירה". ועתה תשובתנו היא שאמר ר' יוסי דינו במקרה של מכירה, ואחרת היה אומר כרבא שכל דבר שיכול לגרום נזק יש להרחיק מגבול חברו שלשה טפחים, אפילו כשעדיין אין דבר מעברו השני של הגבול. ואז מגיעה הנקודה המרכזית של רבינו יצחק. כלומר, שרבינא הוא רק המשך של תשובת רב פפא. ואמר שהחכמים אמרו גורם נזק יש להרחיק מהגבול, ואמר ר' יוסי שיש להוציא מהגבול את הדבר שיכול להינזק. וכיון שזו המשך תשובת רב פפא, משמע שאמר זאת ר' יוסי רק במקרה של מכירה. אבל במקרה שבו יש רק שני שכנים, כל אחד חייב להרחיק את החפץ שלו שיכול לגרום נזק מהגבול. משמע שאם הדין יהיה כמו רבינו יצחק, אז למרות שהדין הוא כמו ר' יוסי, זה רק במקרה של מכירה, אבל אחרת יש להרחיק מהגבול כל דבר שיכול לגרום נזק. וכיון שכל ענין הדיון הזה הוא כדי שלא תהיה סתירה בין ר' יוסי לרבא, אותו נימוק חל בדף כ''ה עם העץ והבור. שם אמרו החכמים יש לכרות את העץ אם הוא תוך כ''ה אמות הבור אלא אם כן היה שם קודם. ואמר ר' יוסי אין צריך לקצץ כיון שכל אחד בתחומו. וגם כאן הדין הוא של מכירה שהיא המקרה היחיד שר' יוסי מחזיק בדינו, ואמרו החכמים דינם גם במקרה של מכירה. עתה לא ייתכן שמה שאמרו אם היה העץ קודם הוא יכול להישאר במצב בלי מכירה, כי זה יסתור את דין רבא שכל מה שיכול לגרום נזק יש להרחיק מהגבול גם כשבצד השני של הגבול אין דבר שיכול להינזק. כל העניין בדיון שלנו הוא שלא תהיה סתירה מין החכמים או מר' יוסי על דין רבא

Bava batra page 18b.The approach of Rabainu Izhak.

if you go with Rabainu Izhak, then you have to say that the only allowance according to r Jose is in a case of a sale and this would apply both in the case of the bees and mustard and in the case of the tree and pit. the reason is that here on page 18 the whole question on Rava from R. Jose was that Rava has to hold with his law whether according to the sages or to r Jose. and so, our question on Rava was from r Jose since we already answered him according to the sages. now Rav Papa said the answer is that R. Jose said his law only in a case of a sale. But then we ask on that. For then, what could be the reason of the sages in the case of the tub of linen or even this case of the mustard? In other words, when R. Jose disagrees with the sages, they have to be talking about the same case. Otherwise, R. Jose would have said "I disagree with you only in a case of a sale." And now our answer is that R. Jose said his law in the case of a sale, and otherwise he would say like Rava that anything that can cause damage must be removed away from the border of one's neighbor three handbreadths even when there is nothing yet on the other side of the border. Then comes the major point of Rabbainu Izhak. That is that Ravina is just a continuance of the answer of Rav Papa. And he said that the sages said one that causes damage must be removed from the border, and that R. Jose said that the thing that can be damaged must be removed from the border. And since this is a continuance of the answer of Rava Papa, this means that R. Jose said this only in the case of sale. But in a case where there are just two neighbors, each one must keep his object that can cause damage away from the border. This means that if the law would be like Rabbainu Izhak, then even though the law is like R. Jose, that is only in a case of a sale, but otherwise anything that can cause damage must be kept away from the border. And since the whole point of this discussion is so that there should be no disagreement between R. Jose and Rava, this same reasoning applies on page 25 with the tree and pit. There the sages said the tree must be cut down if it is with 25 cubits of the pit unless it was there first. And R. Jose said it does not need to be cut down since each is in his own domain. And here also the case is that of a sale which is the only case that R Jose holds his law, and the sages said their law in the case of a sale also. Now it is not possible that what they said if the tree was there first it can stay, because that would contradict the law of Rava that whatever can cause damage has to be kept way from the border even when there is nothing on the other side of the border that could be damaged. _____________________________________________________________________________ if you go with רבינו יצחק, then you have to say that the only allowance according to ר' יוסי is in a case of a sale and this would apply both in the case of the bees and mustard and in the case of the tree and pit. The reason is that here on page י''ח the whole question on רבא from ר' יוסי was that רבא has to hold with his law whether according to the חכמים or to ר' יוסי. and so, our question on רבא was from ר' יוסי since we already answered him according to the חכמים. Now רב פפא said the answer is that ר' יוסי said his law only in a case of a sale. But then we ask on that. For then, what could be the reason of the חכמים in the case of theמישרה or even this case of the mustard? In other words, when ר' יוסי disagrees with the חכמים, they have to be talking about the same case. Otherwise, ר' יוסי would have said "I disagree with you only in a case of a sale." And now our answer is that ר' יוסי said his law in the case of a sale, and otherwise he would say like רבא that anything that can cause damage must be removed away from the border of one's neighbor three handbreadths, even when there is nothing yet on the other side of the border. Then comes the major point of רבינו יצחק. That is, that רבינא is just a continuance of the answer of רב פפא. And he said that the חכמים said one that causes damage must be removed from the border, and that ר' יוסי said that the thing that can be damaged must be removed from the border. And since this is a continuance of the answer of רב פפא, this means that ר' יוסי said this only in the case of sale. But in a case where there are just two neighbors, each one must keep his object that can cause damage away from the border. This means that if the law would be like רבינו יצחק, then even though the law is like ר' יוסי, that is only in a case of a sale, but otherwise anything that can cause damage must be kept away from the border. And since the whole point of this discussion is so that there should be no disagreement between ר' יוסי and רבא, this same reasoning applies on page כ''ה with the tree and pit. There the חכמיםsaid the tree must be cut down if it is with כ''ה cubits of the pit unless it was there first. And ר' יוסי said it does not need to be cut down since each is in his own domain. And here also the case is that of a sale which is the only case that ר' יוסי holds his law, and the חכמים said their law in the case of a sale also. Now it is not possible that what they said if the tree was there first, it can stay, because that would contradict the law of רבא that whatever can cause damage has to be kept away from the border even when there is nothing on the other side of the border that could be damaged. The whole point of our discussion is that there should be no contradiction from the חכמים or from ר' יוסי on the law of רבא