בבא קמא דף כ''ג. אני תוהה על מה הוויכוח בין אביי לרבא? אביי שאל אם ר' יוחנן צודק (שנזק באש אחראי כי זה החצים שלו, כלומר נזק ישיר מגופו), אז למה שהוא לא יהיה אחראי לדברים נסתרים? ואביי ענה על השאלה שלו. המקרה הוא כשהיה קיר, והוא נפל, ולא היה לו הזדמנות לתקן אותו. לאחר מכן שאל רבא, "אם כן, הוא לא צריך להיות אחראי אפילו על דברים גלויים?" אז רבא אמר, "לכן, ר' יוחנן מחזיק עם ריש לקיש שהאש היא בגלל נזק באמצעות רכושו של אדם, וכל הסיבה שאמר ר' יוחנן בגלל החץ שלו היא בגלל ארבעה מיני נזקים נוספים. שאלתי היא מה המקרה? האם אביי מתכוון שאם היה קיר, והוא הדליק אש, והיא עברה על החומה, אבל למה הוא לא יהיה חייב אפילו אם הייתה חומה, והאש קפצה מעליו. ועל אחת כמה וכמה, אם היה קיר והוא נפל, והוא לא הספיק לתקן אותו, ובכל זאת הוא הדליק מדורה, וכביכול גם שם הוא לא היה אחראי לדברים הנסתרים. ורבא אמר שבמקרה הזה אפילו לדברים פתוחים הוא לא היה חייב. אם האש היא בגלל החצים שלו, אז הוא צריך להיות אחראי גם לדברים נסתרים וגם לדברים פתוחים. הדרך היחידה לדעת רבא לקבל את החובה להיות חייב על דברים פתוחים, ואי אחריות על דברים נסתרים, היא אם האש חייבת רק בגלל נזק על ידי רכושו. מכל מקום, אני יכול לראות את טעם הגר''א שאמר שהרי''ף רמב''ם וסמ''ג קבעו שר' יוחנן אינו אוחז באש הוא מחמת חיציו למעט תוספת אחריות של ארבעה מיני נזקים. הסיבה שהוא יודע זאת מהרמב''ם היא שהרמב''ם כתב לאש אין אחריות על דברים נסתרים. אם נתבונן בדיון בין אביי לרבא, נראה שאם היה חומה, הוא אינו אחראי לכלום, ואם לא היה חומה כלל, אזי הוא צריך להיות אחראי לכל נזק אלא אם כן אש אחראית רק בגלל נזק על ידי רכושוץ ------------------------------------------אציין שהדרך בה שמבין הגר"א את דברי הגמרא שונה ממה שהגמרא עשוי להיראות ממבט ראשון. הגמרא אומרת שר' יוחנן סבור שהאש אחראית גם בגלל חיציו וגם בגלל רכושו. זה נשמע כאילו זה אומר שבכל מקרה הוא אחראי לשניהם. כלומר, "ו" פירושו זה וזה, זה כמו בצומת. הגר''א מבין את המשמעות זה או זה, אבל לא שניהם. בחלק מהמקרים אש אחראית בגלל חיציו (במקרה של ארבעת סוגי הנזקים אחראים כאשר נגרם נזק על ידי הגוף), ובמקרים אחרים אש אחראית לנזק שנגרם על ידי רכוש