Belief in God is rational. Everything has a cause. So unless there is a first cause, then you would have an infinite regress. And then nothing could exist. Therefore there must be a first cause. Therefore God, the first cause, exists. QED.
9.4.25
בבא קמא כ''ב וכ''ג
הייתי בחוף הים וחושב שאפילו אם נלך עם הגר"א שכתב שהרמב"ם סבור שרבא מחזיק שר' יוחנן מסכים עם השיטה של ריש לקיש שחובת תשלום נזק אש היא בגלל נזק על ידי רכושו (לא על ידי חיצים שלו) שעדיין זה לא מספר לנו כלום על המשנה עם הכלב והפחם. אתה בכל מקרה צריך לומר את הסיבה לריש לקיש שעל שאר הערימה לא חייב כי זה כוחו של כוחו. אבל זה רק זורק את השאלה צעד אחד אחורה. נניח שהכלב זרק את הפחם על הערימה. האם אין אנו אומרים שאנו הולכים בהתחלה של נזק? וכך בעצם הכריע הרמב''ם בהלכה. {זה כמו רבה שאם זורק כלי ולפני שהוא מגיע לארץ ונשבר, מישהו אחר שובר אותו בעודו באוויר. הראשון הוא חייב, לא השני.} עם זאת, אולי זה כל העניין של ריש לקיש? שנלך על תחילת הנזק, ולכן גרירת הפחם או השלכתו על הערימה תהיה אחראית כי זה הכוח הראשון. ואז שאר הערימה הוא כוח הכוח שלו. אז זה יסביר את הרמב''ם. זה גם עוזר לר' יוחנן שאמר שהוא אחראי לכל הערימה שהכלב צריך להניח עליה את הפחם. יכול להיות שהוא מסכים שאם הכלב יגרור אותו לאורך הערימה או יזרוק אותו על הערימה זה יהיה כמו ריש לקיש שהאזור הזה חייב בחצי נזק, (אבל לא נזק מלא כי זה לא דרכו הרגילה של כלב לזרוק גחלים. אבל אדם שזורק כלי יהיה אחראי מלוא נזק שלם.) אבל ר' יוחנן מחפש דרך לקבל חוק המשנה שאת החובה של חצי הערימה כולה תהיה חצי נזק. בסיכום, החליט הרמב''ם שהחוק כמו ריש לקיש. בעל הכלב חייב על הלחם נזק מלא, ועל מקום גרירת הפחם הוא חייב חצי נזק כי אנו הולכים עם תחילת הגורם נזק כמו רבה; ועל שאר הערימה, הוא אינו חייב כי זה כוחו של כוחו.-----------אני רוצה להסביר מדוע כתב הגר"א שרק הדרך להבין את הנושא בדף כ"ג בבא קמא היא כמו הרי"ף והרמב"ם, כלומר שהגמרא החליט שר' יוחנן אינו מחזיק יותר בחיציו אלא במידה שזה גורם לו להתחייב בעוד ארבעה סוגי נזק. אבל בכל ההיבטים האחרים, הוא סבור, כמו ריש לקיש, שנזק אש נובע מפגיעה על ידי רכושו. הסיבה היא זו. לא לאביי ולא לרבא הייתה שום בעיה עם הרעיון שאם אדם אחראי בגלל החיצים שלו זה ירחיק מעבר לתחום שלו. השאלה היחידה הייתה שהיא (אש) צריכה להיות אחראית אפילו יותר, היינו בנזק לדברים נסתרים. אבל אז אביי אמר שהתרחיש הוא כשהייתה חומה וכך החיצים שלו גמרו. אבל רבא התנגד ואמר שאז הוא לא יישא באחריות אפילו לדברים גלויים. אז רבא החליט שהמקרה הוא כשאין חומה. אבל שוב, אם אין חומה, אז הוא צריך להיות אחראי גם בגלל חיציו בלבד. אין צורך להטיל עליו אחריות רבה יותר בגלל נזק באמצעות רכושו. זה כבר היה בסדר גמור עבורו להיות אחראי לכל הנזק שנגרם בתחום אחר רק מהחץ שלו בלבד. אז בקיצור, השאלות והתשובות של תן וקח (שקלא וטריא) של אביי ורבא אינן הגיוניות אלא אם כן אתה אומר שרבא קבע שר' יוחנן מחזיק שאש אחראית רק בגלל הרכוש שלו. חיציו יגמרו אם היה שם חומה או אם היא נפלה ולא היה לו זמן לתקן אותה. אבל בלי חומה, אין גימור של החיצים שלו