The Rambam (Maimonides) has a V shaped approach to history. That is Adam Harishon [אדם הראשון] starts out on top and then falls with his descendants. Then starts the slow climb. The first step in the climb is נימוסי היוונים the laws of Ancient Greece, [Sparta and Athens]. The Rambam says these were revealed to Avraham Avinu (אברהם אבינו Abraham the patriarch). Natural Law. This step he says is necessary for the next step -Matan Torah.
Maimonides in part III chapter 34 of the Guide: concerning the Natural Law discovered by Avraham: "Indeed all things proceed from one deity and one agent and "have been given from one shepherd" (Prov. 30:12-13) ...In view of this consideration, it also will not be possible that the laws be dependent on changes in the circumstances of the individuals and of the times, as is the case with regard to medical treatment, which is particularized for every individual in conformity with his present temperament. On the contrary governance of the Law ought to be absolute and universal, including everyone..."
The Rambam also gives reasons for the commandments. To him many of the commandments are to bring to natural law.
This seems like a contradiction. I noticed this before but the way I approach this is thus: There are two levels objective morality [that exists separately from the observer], and numinous value (luminous, holy value).
Both exist in each command of the Torah. Not one kind of value in one command and another in a different command.
So in doing a command like learning Torah there is one aspect of value ones gains, but the higher level of value only comes with proper attitude. To learn "Torah Lishma," for its own sake and not for money.
So when we have the argument between rabbi shimon ben yochai and the sages about דורשין טעמא דקרא that means to r. shimon we go by the known reason for the command and when that does not apply then the command does not apply and nor is there any higher reason of numinous value in such a case. But the sages say we are not דורשין טעמא דקרא meaning that though the reason for the command based on natural law does not apply still the numinous value still applies
________________________________________________________________________________
The רמב''ם has a ט shaped approach to history. That is אדם הראשון starts out on top and then falls with his descendants. Then starts the slow climb. The first step in the climb is נימוסי היוונים that is the laws of Ancient Greece, Sparta and Athens. The רמב''ם says these were revealed to אברהם אבינו . Natural Law. This step he says is necessary for the next step מתן תורה.
The רמב''ם also gives reasons for the commandments. To him many of the commandments are to bring to natural law.
This seems like a contradiction. The way I approach this is thus. There are two levels objective morality , that exists separately from the observer, and luminous, holy value.
Both exist in each command of the Torah. Not one kind of value in one command and another in a different command.
So in doing a command like learning Torah there is one aspect of value ones gains, but the higher level of value only comes with proper attitude. To learn "Torah Lishma," for its own sake and not for money.
So when we have the argument between ר. שמעון בן יוחאי and the sages about דורשין טעמא דקרא that means to ר. שמעון בן יוחאי we go by the known reason for the command and when that does not apply then the command does not apply and nor is there any higher reason of numinous value in such a case. But the sages say we are not דורשין טעמא דקרא meaning that though the reason for the command based on natural law does not apply still the numinous value still applies
________________________________________________________________________________
לרמב''ם יש גישה להיסטוריה בצורת ט. כלומר אדם הראשון מתחיל על גבי ההר ואז נופל עם צאצאיו לגבעה. ואז מתחיל בטיפוס האיטי. הצעד הראשון בטיפוס הוא נימוסי היוונים היינו חוקי יוון העתיקה, ספרטה ואתונה. רמב''ם אומר אלה נגלו לאברהם אבינו. חוק הטבע. הרמב''ם אומר יש צורך לצעד הזה לשלב הבא של מתן תורה. הרמב''ם גם נותן טעמי המצוות. לו רבים מן המצוות הם להביא את לחוקי טבע. זה נראה כמו סתירה. הדרך שאני מתקרב לזה כך. ישנן שתי רמות. מטרה מוסרית, שקיים בנפרד מן הצופה, וערך זורח, ערך קדוש. שניהם קיימות בכל פקודה של התורה. לא שיש סוג אחד של ערך בפקודה אחת, ואחת בפקודה שונה. אז לעשות פקודה כמו ללמוד תורה יש עליות מוסרית, אבל הרמה הגבוהה יותר של הערך מגיעה רק עם גישה נכונה היינו ללמוד "תורה לשמה" לשמה ולא עבור כסף. עכשיו יש לנו את הויכוח בין ר. שמעון בן יוחאי והחכמים על דורשין טעמא דקרא. זה אומר ר. שמעון בן יוחאי אומר הולכים לפי הסיבה הידועה עבור הפקודה, וכשזה אינו חל אז הפקודה אינה חלה. והסיבה הגבוהה של המצווה אינה שייכת במצב כזה. אך החז"ל אומרים שאנחנו לא דורשין טעמא דקרא, כלומר אם הסיבה הפקודה המבוססת על חוקי טבע אינה חלה, עדיין הערך הגבוה עדיין חל.
Maimonides in part III chapter 34 of the Guide: concerning the Natural Law discovered by Avraham: "Indeed all things proceed from one deity and one agent and "have been given from one shepherd" (Prov. 30:12-13) ...In view of this consideration, it also will not be possible that the laws be dependent on changes in the circumstances of the individuals and of the times, as is the case with regard to medical treatment, which is particularized for every individual in conformity with his present temperament. On the contrary governance of the Law ought to be absolute and universal, including everyone..."
The Rambam also gives reasons for the commandments. To him many of the commandments are to bring to natural law.
This seems like a contradiction. I noticed this before but the way I approach this is thus: There are two levels objective morality [that exists separately from the observer], and numinous value (luminous, holy value).
Both exist in each command of the Torah. Not one kind of value in one command and another in a different command.
So in doing a command like learning Torah there is one aspect of value ones gains, but the higher level of value only comes with proper attitude. To learn "Torah Lishma," for its own sake and not for money.
So when we have the argument between rabbi shimon ben yochai and the sages about דורשין טעמא דקרא that means to r. shimon we go by the known reason for the command and when that does not apply then the command does not apply and nor is there any higher reason of numinous value in such a case. But the sages say we are not דורשין טעמא דקרא meaning that though the reason for the command based on natural law does not apply still the numinous value still applies
________________________________________________________________________________
The רמב''ם has a ט shaped approach to history. That is אדם הראשון starts out on top and then falls with his descendants. Then starts the slow climb. The first step in the climb is נימוסי היוונים that is the laws of Ancient Greece, Sparta and Athens. The רמב''ם says these were revealed to אברהם אבינו . Natural Law. This step he says is necessary for the next step מתן תורה.
The רמב''ם also gives reasons for the commandments. To him many of the commandments are to bring to natural law.
This seems like a contradiction. The way I approach this is thus. There are two levels objective morality , that exists separately from the observer, and luminous, holy value.
Both exist in each command of the Torah. Not one kind of value in one command and another in a different command.
So in doing a command like learning Torah there is one aspect of value ones gains, but the higher level of value only comes with proper attitude. To learn "Torah Lishma," for its own sake and not for money.
So when we have the argument between ר. שמעון בן יוחאי and the sages about דורשין טעמא דקרא that means to ר. שמעון בן יוחאי we go by the known reason for the command and when that does not apply then the command does not apply and nor is there any higher reason of numinous value in such a case. But the sages say we are not דורשין טעמא דקרא meaning that though the reason for the command based on natural law does not apply still the numinous value still applies
________________________________________________________________________________
לרמב''ם יש גישה להיסטוריה בצורת ט. כלומר אדם הראשון מתחיל על גבי ההר ואז נופל עם צאצאיו לגבעה. ואז מתחיל בטיפוס האיטי. הצעד הראשון בטיפוס הוא נימוסי היוונים היינו חוקי יוון העתיקה, ספרטה ואתונה. רמב''ם אומר אלה נגלו לאברהם אבינו. חוק הטבע. הרמב''ם אומר יש צורך לצעד הזה לשלב הבא של מתן תורה. הרמב''ם גם נותן טעמי המצוות. לו רבים מן המצוות הם להביא את לחוקי טבע. זה נראה כמו סתירה. הדרך שאני מתקרב לזה כך. ישנן שתי רמות. מטרה מוסרית, שקיים בנפרד מן הצופה, וערך זורח, ערך קדוש. שניהם קיימות בכל פקודה של התורה. לא שיש סוג אחד של ערך בפקודה אחת, ואחת בפקודה שונה. אז לעשות פקודה כמו ללמוד תורה יש עליות מוסרית, אבל הרמה הגבוהה יותר של הערך מגיעה רק עם גישה נכונה היינו ללמוד "תורה לשמה" לשמה ולא עבור כסף. עכשיו יש לנו את הויכוח בין ר. שמעון בן יוחאי והחכמים על דורשין טעמא דקרא. זה אומר ר. שמעון בן יוחאי אומר הולכים לפי הסיבה הידועה עבור הפקודה, וכשזה אינו חל אז הפקודה אינה חלה. והסיבה הגבוהה של המצווה אינה שייכת במצב כזה. אך החז"ל אומרים שאנחנו לא דורשין טעמא דקרא, כלומר אם הסיבה הפקודה המבוססת על חוקי טבע אינה חלה, עדיין הערך הגבוה עדיין חל.
