יש ויכוח בין עולא לרבין, אם יש לאדם עץ במרחק של 16 אמות משכנו אם הוא יכול להביא ביכורים, עולא אמר שלא. רבין אמר כן משום שיהושע בן נון קבע שאדם יכול להביא ביכורים במקרה כזה. מלבד זאת, יש ויכוח נוסף בין תוספות לרבינו חננאל לגבי הסיבה של עולא לאסור. לר' חננאל, הסיבה היא בגלל גרימת נזק. לתוספות, הסיבה היא בעלות. אם הסיבה היא בעלות, אז עולא סבור שכאשר ר' יוחנן אמר את הכמות הדרושה לאספן של פירות שנשרו, הוא כיוון לט''ז אמות. בגמרא בבבא בתרא דף פ''א יש ויכוח מה פירוש של ר' יוחנן. ישנן שלוש דעות, ארבע עד שמונה אמות. שמונה עד שש עשרה, או ארבע עד שש עשרה אמות. עולא יטען ש"ט''ז אמות" היא התשובה התקפה היחידה. לגבי רבין, איננו יודעים מה הוא סבור. הוא יכול להסכים לחלוטין עם עולא, ולחלוק רק על סיבה אחת, שהיא תניית יהושע. או שיכולות להיות סיבות רבות אחרות. הרמב"ם סבור שהחוק הוא כמו רבין, וגם שאין דין של מרחק עץ משכן אלא כאשר לשכן יש גם עצים, ואז המרחק הוא ארבע אמות, זה כנראה מה שהרמב"ם חושב שמסכים עם רבין. עכשיו יש גם גישה שונה לכל הנושא הזה. לרבינו חננאל הסיבה לעולא היא נזקים. אבל אז קשה לדעת מאיפה מגיעות ט''ז האמות. המשנה בעמוד כ''ה קובעת כ''ה אמות אם יש בור בשדה של שכנו לפי החכמים, ואפס אמות לר' יוסי. אם יש עצים בשדה של השכן, אז המרחק הוא ארבע אמות לפי משנה מאוחרת יותר. ורבין יכול לקבוע כמו ר' יוסי שעל הניזק להרחיק את עצמו ועץ אינו גורם נזק מיידי לשדה של שכן, הוא אינו החיצים שלו