היו לי כמה הערות על בבא בתרא דף כ''ו. הערה אחת היא עשר נטיעות עבור חלקת אדמה של חמישים אמה על חמישים אמות שחורשים לפני שביעית. איך מחלקים אותה? אני חושב שאתה מחלק את החלל של נ' אמות על נ' אמות לעשרה חלקים שווים, ואז מניחים כל שתיל בכל ריבוע, ואתה לא דואג אם שתיל אחד קרוב יותר למשנהו, בעוד שתיל אחר רחוק יותר. כמו כן, ציינתי את פרק ב' הלכה י''א בה' ביכורים ברמב"ם ששם הוא פסק את הדין כמו רבין בשם ר' יוחנן שאם לאדם יש אילן שנמצא ליד גבול שכנו, הוא עדיין יכול להביא ממנו ביכורים למרות שעליו להוציא את האילן מאותו מקום. אפשר לשאול מהלכות שכנים (פרק י' הלכה ה'). הוא כותב שאפשר להניח אילן ליד הגבול כי על הניזק להוציא את רכושו שלו (כפי שהדין הוא לר' יוסי) (ולכן איך הרמב''ם כתב "למרות שעליו להוציא את האילן מאותו מקום"). כמו כן, רב שמואל רוזובסקי סבר שהסיבה לכך שעולא אמר שמי שיש לו עץ במרחק ט''ז אמות מגבול שכנו אינו יכול להביא ביכורים היא שהוא הולך על פי הרעיון שהשורשים הם החלק העיקרי של העץ. מכיוון שהם הדבר העיקרי, והם נמצאים באזור שאינו של בעל העץ, הבעלים אינו יכול לחזור על השורה בפסקה של ביכורים, "אדמתך". זה בוודאי כך לעולא, אבל אנחנו לא פוסקים את הדין כך, כפי שאנו יכולים לראות כאן שהדין הוא כמו רבין בשם ר' יוחנן והסיבה לכך היא כנראה הרעיון מאחורי הדין ברמב"ם בתרמות פרק א' דין כ"ד שאם עץ נמצא בישראל, אבל ענפיו בחוץ, או אם הוא בחוץ וענפיו בישראל, הכל הולך לפי המקום שבו נמצא העץ העיקרי, כפי שראיתי את זה מובא באבי עזרי של רב שך. אנחנו רואים שאנחנו לא עושים הבדל בין העץ לשורשיו. אלא אנחנו עושים הבדל בין עיקר העץ לענפיו, ואנחנו הולכים לפי העיקר------------------------------רק לרקע, עולא אמר שעץ בתןך ט''ז אמות של גבול של שכן אינו יכול להביא ביכורים. שואלת הגמרא מאיפה הוא לומד זאת? אולי מן המשנה אפשר לחרוש עשרה שתילים בבית סאה לפני שביעית (שנת השבתון) אף על פי שהמרחק ביניהם קטן מט''ז אמות. יש על זה תירוץ. אז אולי (הגמרא שואלת) על עולא מהמשנה הקונה שלושה אילנות בבית סאה הוא נעשה הבעל של הקרקע שהם נמצאים עליה. אולי זה אומר שגם אם אין ביניהם כלום? תשובה לעולא היא שזה כשיש אמות ט''ז אמות ביניהם