I have been thinking about a difficult Rambam. He writes: One who stands up a brick and an idolater comes along and bows down to it, it is forbidden because the act of making it stand up is considered an act." [Laws of Idolatry 8:3]. The very difficult thing to understand here is that the brick is man made. So there needs to be no act besides that fact in order that it should be forbidden. Rav Shach askes this question and answers it in a certain way. He says those last words about it being an act is a mistake and should have been places after the later law about the same scenario except it is referring to an egg. And there you can see that the setting the egg would have to be considered an act for it is not man made. However I am still wondering if there is some way to leave the law as it stands. For the Gemara itself compares the case of the egg with the case of the brick. That is it asks if one sets up an egg and an idolater comes along and bows down to it is it forbidden like the brick of perhaps it is not an act that is able to be seen, so the fact that the person setting it up might have been in agreement that it should be worshipped but that intension is not clear since the egg looks the same whether it is set up or not. But what I noticed here is this question. What is the connection between the egg and the brick? If the brick is forbidden it is because it is man made and the owner acquiesces that it should be worshipped. The egg would be forbidden because the setting it is an act. So you see even so there is some reason the Gemara equates these two cases. [The Gemara is Avoda Zara 46 side A. Hezkia asked if one stands up an egg and bows down to it--is it forbidden? The Gemara says the meaning is the Israeli sets its it up and a idolater bows. The Gemara asked maybe it is just a brick where it is seen and visible that the Israeli intends it to be worshipped but perhaps an egg--not. The Rambam [as opposed to Rashi] says that even for the brick we see is it enough not that it is manmade, but also you need an act that shows his wanting the object to be worshipped. So this might be the reason the Rambam writes this reason on the brick not on the egg since in both cases you need an act. The only question of the Gemara is if you also need a visible act which the conclusion is that you do not. Otherwise the egg would be permitted.
In any case this would disagree with the sugia in avoda zara page 23 about why the asherot [trees that were worshipped by the Canaanites would have to have been burned]. They had been planted regularly [before the land was given to Avraham] and then worshiped [after it was given to Avraham] and then worshiped, but no act was done like here to set them up to be worshiped.
__________________________________________________________________________________
ֱחשבתי על רמב''ם קשה. הוא כותב: מי שמעמיד לבנה, ועובד אלילים בא ומשתחווה אליו, זו אסורה מכיוון שפעולת העמדה נחשבת כמעשה. [הלכות עבודה זרה פרק ח' הלכה ג']. הדבר הקשה להבין כאן הוא שהלבנה היא מעשה ידי אדם. לכן בהשקפה ראשונה לא צריך להיות שום פעולה מלבד עבודה זו כדי שזו תהיה אסורה. רב שך שואל את השאלה הזו ועונה עליה שאת המילים האחרונות האלה על " זה מעשה" זו טעות והיו צריכים להיות מקומן אחרי המשפט המאוחר יותר לגבי אותו תרחיש, אלא שהוא מתייחס לביצה. ושם אתה יכול לראות שההגדרה שהביצה תצטרך להיחשב כמעשה כי היא לא על ידי אדם עשוי. עם זאת אני עדיין תוהה אם יש איזושהי דרך להשאיר את החוק כפי שהוא. הגמרא עצמה משווה את המקרה של הביצה למקרה של הלבנה. כלומר היא שואלת אם מקימים ביצה ועובד אלילים בא ומתכופף אליו זו אסורה כמו הלבנה או אולי זה לא מעשה שמסוגל לראות, ולכן העובדה שהאדם שהקים אותה אולי היה מסכים שיש לסגוד לה, אך הכוונה הזו אינה ברורה מכיוון שהביצה נראית זהה בין אם היא עומדת בצד הזה או השני. אבל מה ששמתי לב כאן זו השאלה הזו. מה הקשר בין הביצה ללבנה? אם הלבנה אסורה, זה בגלל שנעשה על ידי האדם והבעלים מסכימים לסגוד לה. הביצה תהיה אסורה משום שההגדרה היא מעשה. אז אתה רואה למרות זאת יש סיבה כלשהי שהגמרא משווה את שני המקרים האלה. [גמרא עבודה זרה 46 צד א' "חזקיה שאל אם אחד העמיד ביצה ומשתחווה אליה, האם זו אסורה. הגמרא אומרת שהכוונה היא שהישראלי מכין את זו לשם עבודת אלילים. הגמרא שאלה אולי זו רק לבנה שבה נראה ונראה שהישראלי מתכוון לסגוד לה, אבל אולי ביצה - לא. הרמב''ם בניגוד לרש''י אומר שגם עבור הלבנים שאנו רואים זה לא מספיק שזה מעשה ידי אדם, אלא גם אתה זקוק למעשה שממנו נראה של רצונו לעבודה זרה. זו עשויה להיות הסיבה שהרמב"ם כותב את הסיבה הזו על הלבנה ולא על ביצה שכן בשני המקרים אתה זקוק למעשה. השאלה היחידה של הגמרא היא אם אתה צריך גם מעשה גלוי. המסקנה היא שאתה לא צריך. אחרת הביצה תהיה מותרת.
