כי הרשב''ם מחזיק אין שמין לגנב אומר לנו שאנחנו הולכים לפי שעת העמדה בדין כאשר כלי נשבר.

In other words, in my way of understanding, הלכה י''ד is complete. The first part deals with the case the כלי went down in value whether it was broken of not and then we go by the time of העמדה בדין. And that is not like the רשב''ם. For the רשב''ם holds אין שמין לגנב tells us one thing that we go by שעת העמדה בדין when the כלי  was broken. It matters not if it went up or down in value before that.

במילים אחרות, בהבנתי, הלכה י''ד שלמה. החלק הראשון עוסק במקרה שהכלי ירד ערך, אם הוא נשבר או לא, ואז אנחנו הולכים לפי זמן של העמדה בדין. וזה לא כמו הרשב''ם. כי הרשב''ם מחזיק אין שמין לגנב אומר לנו שאנחנו הולכים לפי שעת העמדה בדין כאשר כלי נשבר. זה לא משנה אם זה עלה או ירד בערך לפני זה.

And therefore the Rambam can not hold by the opinion of the Rashbam. Then we still are stuck because Rav Shach brings  a proof of the exact opposite.

I am really not sure what to make of all this.[I went on later to write about this in Ideas in Bava Metzia, but I do not recall if I was ever able to resolve this issue.]