Rambam laws of acquisition 20;14
So now that I have arrived at this conclusion that what matters here is רשות, not ownership, it is possible to raise a question on רב שך. He brings the תוספתא that says המוכר פרה לחבירו ונגנבה זה אומר ברשוך נגנבה וזה אומר ברשותך יחלוקו and says that can not be talking about the רשות But rather the time of the קנין. To answer this question let me just say if this teaching would be like the sages then clearly there would be no question that the seller would have to bring a proof that the theft happened after the sale. But this is סומכוס and so we are not discussing who has to bring a proof. The only question is the time of the sale in relation to the time of the theft.
אז עכשיו שהגענו למסקנה הזו כי מה שחשוב כאן הוא רשות, לא בעלות, אפשר להעלות שאלה על רב שך. הוא מביא את תוספתא שאומרת המוכר פרה לחבירו ונגנבה זה אומר ברשוך נגנבה וזה אומר ברשותך יחלוקו, ואומר כי לא ניתן לדבר על הרשות אלא הזמן של קנין. [כנראה שלא כמו שפירש את ההלכה ברמב''ם]. כדי לענות על שאלה זו, אני רק אגיד שאם הוראה זו תהיה כמו החכמים אז ברור שלא תהיה שאלה כי המוכר היה צריך להביא הוכחות כי הגניבה קרתה לאחר המכירה. אבל זה סומכוס ולכן אנחנו לא דנים מי צריך להביא ראיה. השאלה היחידה היא הזמן של מכירה ביחס לזמן הגניבה.
So now that I have arrived at this conclusion that what matters here is רשות, not ownership, it is possible to raise a question on רב שך. He brings the תוספתא that says המוכר פרה לחבירו ונגנבה זה אומר ברשוך נגנבה וזה אומר ברשותך יחלוקו and says that can not be talking about the רשות But rather the time of the קנין. To answer this question let me just say if this teaching would be like the sages then clearly there would be no question that the seller would have to bring a proof that the theft happened after the sale. But this is סומכוס and so we are not discussing who has to bring a proof. The only question is the time of the sale in relation to the time of the theft.
אז עכשיו שהגענו למסקנה הזו כי מה שחשוב כאן הוא רשות, לא בעלות, אפשר להעלות שאלה על רב שך. הוא מביא את תוספתא שאומרת המוכר פרה לחבירו ונגנבה זה אומר ברשוך נגנבה וזה אומר ברשותך יחלוקו, ואומר כי לא ניתן לדבר על הרשות אלא הזמן של קנין. [כנראה שלא כמו שפירש את ההלכה ברמב''ם]. כדי לענות על שאלה זו, אני רק אגיד שאם הוראה זו תהיה כמו החכמים אז ברור שלא תהיה שאלה כי המוכר היה צריך להביא הוכחות כי הגניבה קרתה לאחר המכירה. אבל זה סומכוס ולכן אנחנו לא דנים מי צריך להביא ראיה. השאלה היחידה היא הזמן של מכירה ביחס לזמן הגניבה.
