What do you learn from Sota? This seems complicated though at first it sounds simple. The Gemara in the beginning of tractate Nida says you learn from Sota that a doubt about purity in a private domain is pure. In a public domain it is not. Tosphot asks If we are learning from Sota then why not say a doubt in apublic domain is pure only when there is prior status of purity? Answer: Sota has no prior status of purity since she was with someone he husband told her not to be with. Questions Tosphot: if so then why say doubt in a private domain is not pure even when there is a status of purity? Answer: the Sota is not definitely unclean. And yet the verse counts her as being unclean until she drinks the bitter waters. [That is in the verse והיא נטמאה] Rav Shach asks here then why not say in a public domain a doubt is pure even when there is prior status of being unclean? [That is Rav Shach [in Laws of Sota] is asking from the standpoint of symmetry. The verse makes unclean in a private domain even against prior status so it ought to make clean in a public domain even against prior status.] This a powerful question. Answer: The Sota does not actually have prior status in a public domain of even being a doubt. [AS Rav Chaim of Brisk points out in his "Chidushei HaRambam" as Rav Shach brings here in Laws of Sota]. [The warning given by her husband is what makes all the laws of Sota come into play. Not that is is in fact any real doubt. As we see in Ketuboth page 9 that a doubt of a doubt is enough to permit a wife when there was not warning. ]So you learn from Sota to allow a doubt in a public of cleanliness in a public domain--but not when there is an actual prior status of uncleanliness.
So what has been bothering me is that in some ways you learn from Sota to things that are not like Sota at all.-e.g. doubts about if something is clean of not when there is no actual doubt in the case of a sota.
And yet here we are requiring an exact parallel to Sota. Since she has no prior status of being unclean so we would not learn from her to permit such a case in a public domain.
[I am being a bit short here but I think my question is clear. If we need an exact parallel to Sota to learn from her, then let's do that all the way. If we do not need a exact parallel, then let's do that all the way! Why this sort of divergence?]
__________________________________________________________________________________
What do you learn from סוטה? This seems complicated though at first it sounds simple. The גמרא in the beginning of tractate נידה says you learn from סוטה that a doubt about purity in a רשות היחיד is pure. In a public domain it is not. תוספות asks If we are learning from סוטה then why not say a ספק in a public domain is טהור only when there is חזקת טהורה? Answer: סוטה has no חזקת טהרה since she was with someone he husband told her not to be with. תוספות שואלים: if so, then why say doubt in a private domain is טמא even when there is a חזקת טהרה? Answer: the סוטה is not definitely טמאה. And yet the verse counts her as being טמאה until she drinks the bitter waters. That is in the verse והיא נטמאה. Then רב שך asks here then why not say in a ספק ברשות הרבים is pure even when there is חזקת טומאה? That is רב שך בהלכות סוטה is asking from the standpoint of symmetry. The verse makes unclean in a private domain even against חזקת טהרה so it ought to make clean in a public domain even against חזקת טומאה.] This a powerful question. Answer: The סוטה does not actually have חזקה in a public domain of even being a doubt. AS רב חיים מבריסק points out in his חידושי הרב''ם as רב שך brings here in הלכות סוטה]. The warning given by her husband is what makes all the laws of סוטה come into play. Not that is any real doubt. As we see in כתובות דף ט that a doubt of a doubt is enough to permit a wife when there was not warning. So you learn from סוטה to allow a doubt in a רשות הרבים, but not when there is an actual חזקת טומאה. So what has been bothering me is that in some ways you learn from סוטה to things that are not like סוטה at all -e.g. doubts about if something is clean או not when there is no actual doubt in the case of a סוטה. And yet here we are requiring an exact parallel to סוטה. Since she has no חזקת טומאה so we would not learn from her to permit such a case in a public domain. I am being a bit short here but I think my question is clear. If we need an exact parallel to סוטה to learn from her, then let's do that all the way. If we do not need a exact parallel, then let's do that all the way! Why this sort of divergence?
מה אתה לומד מסוטה? זה נראה מסובך אם כי בהתחלה זה נשמע פשוט. הגמרא בתחילת מסכת נידה אומרת שאתה לומד מסוטה כי ספק טוהר ברשות היחיד הוא טהור. בתחום הציבורי זה לא. תוספות שואלת אם אנו לומדים מסוטה, אז למה לא לומר ספק ברשות הציבור הוא טהור רק כשיש חזקת טהורה? תשובה: לסוטה אין שום חזקת טהרה מאז שהיא הייתה עם מישהו שבעלה אמר לה לא להיות איתו. תוספות שואלים: אם כן, אז מדוע לומר ספק בתחום פרטי הוא טמא גם כשיש חזקת טהרה? תשובה: הסוטה היא לא בהחלט טמאה. ובכל זאת הפסוק מונה אותה כטמאה עד שהיא שותה את המים המרים. זה בפסוק והיא נטמאה. ואז רב שך שואל כאן אז למה לא להגיד ספק ברשות הרבים טהור גם כשיש חזקת טומאה? זהו רב שך בהלכות סוטה שואל מנקודת מבט של סימטריה. הפסוק מטמא בתחום פרטי אפילו כנגד חזקת טהרה, ולכן הוא צריך לנקות ברשות הרבים אפילו כנגד חזקת טומאה. זו שאלה חזקה. תשובה: לסוטה אין למעשה חזקה בתחום הציבורי. היא אינה אפילו ספק. כמו שרב חיים מבריסק מציין בחידושים שלו כמו שרב שך מביאו כאן בהלכות סוטה]. האזהרה שנתנה בעלה היא שגורמת לכל חוקי סוטה להיכנס בפעולה. לא שזה ספק אמיתי. כפי שאנו רואים בכתובות דף ט' כי ספק ספק ספיקא כדי להתיר לאישה כאשר לא הייתה אזהרה. אז אתה לומד מסוטה לטהר ספק ברשות הרבים, אבל לא כשיש חזקת טומאה בפועל. אז מה שהפריע לי הוא שבמובנים מסוימים אתה לומד מסוטה לדברים שבכלל אינם דומים לסוטה -דוגמא ספקות אם משהו נקי או לא כאשר אין ספק בפועל במקרה של סוטה. ובכל זאת כאן אנו דורשים מקבילה מדויקת לסוטה. מכיוון שאין לה חזקת טומאה ולכן לא נלמד ממנה להתיר מקרה כזה ברשות הרבים. אני קצת קצר כאן אבל אני חושב שהשאלה שלי ברורה. אם אנו זקוקים להקבלה מדויקת לסוטה כדי ללמוד ממנה, אז בוא נעשה את זה עד הסוף. אם אנחנו לא צריכים הקבלה מדויקת, אז בואו נעשה את זה לאורך כל הדרך! מדוע סוג זה של סטייה
I wanted to add here that Rav Shach has a very nice way to answer for the Rambam who holds both the law about the mikve [unclean in private and public domain] and grain that has not been tithed.-the way is this the Gemara says the Rabanan do not learn from the start of uncleanliness to the end. That means they do not learn everything from Sota--only one part. That part is in the private domain she is unclean until she drinks the bitter waters. And the Rabanan do not learn from her law in the public domain. If they would any doubt of uncleanliness in the public domain would be pure. But they do not learn from her that. Rather they say in teh public domain also a doubt about uncleanliness is unclean. And this has nothing to do with two hazakot joining together. Rather they hold that two hazakot join together to make a doubt, not a definite case.. And thus the barrel that has gone sour and tithe was taken from grain--the grain is a doubt because two hazakot join to make a doubt. A very clear answer to this very puzzling Rambam.
Just to make this a bit more clear the Gemara asks this. A mikve can be a pool if the water that got into it was not carried. But it also can not be a vessel. and it must contain 40 seah.