הייתי בדרכי חזרה מחוף הים ועלה בדעתי שיש בעיה קטנה בתשובתו של רב שך לרשב"א (באבי עזרי, הלכות הלוואות כ"ג, הלכה ה'). הרשב"א קובע שאחרי שנכתב ונחתם מסמך הלוואה תקף, עדיין אין חובה לתת או לקבל את ההלוואה, שכן מדובר רק ברכישה באמצעות מטפחת, קנין סודר. אין הלוואה עד שהכסף הוחלף. עם זאת, הרשב"א החליט לפי פסיקת רבינו יצחק, לפיה אנו פועלים לפי אביי שהעדים על המסמך כבר גורמים לרכישה להיות תקפה. "עדים בחתימתם מזכים לו", וכי עדים על המסמך נחשבים כאילו עדותם כבר נבדקה ואומתה בבית המשפט. והרשב''א סבור שהחוק הוא כמו שמואל שכאשר מסמך הלוואה נמצא ברחוב, הוא מוחזר למלווה. הבעיה בהחלטה זו היא שאם אין חובה להמשיך בהלוואה גם לאחר החלפת מטפחת, קנין סודר, ומסמך תקף, איננו יודעים ממי המסמך נפל. אולי הוא נפל מהלווה? אולי הוא החזיר את החוב, והוא נפל ממנו בדרכו הביתה? רב שך עונה על כך בכך שנפילת המסמך לרחוב גורמת לספק בתקפות המסמך, אך לא בתקפות העדים. הבעיה שאני רואה בתשובה זו היא שברגע שאתה אומר שיש בעיה במסמך, אז יש אוטומטית בעיה עם העדים שחתמו על המסמך. הרי אין לנו עדים נפרדים. העדים היחידים שיש לנו הם אלה שחתמו על המסמך