The ר''י has a question on ר''ת that to me seems hard to understand. The ר''י holds מסירה is less powerful than משיכה. However ר' תם holds מסירה over is more powerful. [If ר' ת''ם is right, then מסירה works in an סימטא.. But the ר''י disagrees with that.] The question of the ר''י is based on the following גמרא. A ship is acquired by pulling and אותיות by מסירה. Then ר' נתן agrees with the ship but with a document he needs מסירה and write another document. The גמרא asks this question. Since the first opinion, the תנא קמא, goes like ר' יהודה הנשיא in letters, why does he not also say like ר' יהודה הנשיא by a ship? For we learn that a ship is acquired by handing over these are the words of ר' יהודה הנשיא. The sages said by pulling. The גמרא answers, no problem. One case is a רשות הרבים and the other a סימטא. Then the גמרא brings אביי ורבא that said מסירה works in a רשות הרבים and משיכה in an alley. Could it be there are going like ר' יהודה הנשיא instead of the חכמים? No. The חכמים agree in a רשות הרבים one acquires by מסירה. But here they say one needs משיכה because the owner said to the buyer to go acquire the ship by pulling. The ר''י asks if ר' תם would be right, why does the גמרא answer the original question by saying one is in a רשות הרבים and the other in an סימטא? Why not say both are in an alley, but the argument is in a case when the owner said "Go pull". Does the buyer acquire only by pulling, or perhaps also by handing over? The question I have is this. The reason the גמרא said "one case is a public domain and the other an alley" is so that the opinion of the the תנא קמא of ר' נתן would be the same as ר' יהודה הנשיא. That is it would be just one שיטה saying both statements. A ship is acquired by מסירה in a רשות הרבים and in an alley it is acquired by משיכה. The גמרא was trying to get out of the idea that the first opinion the תנא קמא would be different than ר' יהודה הנשיא so saying we could say they disagreed would defeat the entire purpose.
בבא בתרא דף ע''ו ע''א
לר''י יש שאלה על ר''ת. השאלה נראית לי קשה להבין. הר''י מחזיק מסירה היא פחות חזקה מאשר משיכה. היינו מסירה היא אופן רכישה חלש ממשיכה. אולם ר' תם מחזיק מסירה היא יותר חזקה. [אם ר' תם נכון, אז מסירה עובדת בסימטא, אבל לר''י לא.] שאלת ר''י מבוססת על הנחות היסוד הבאות בגמרא. הוראה אחת אומרת ספינה נרכשת על ידי משיכה ואותיות על ידי מסירה. אז ר' נתן מסכים עם הספינה אבל עם מסמך הוא מצריך מסירה ולכתוב מסמך אחר. הגמרא שואלת את השאלה הזאת. מאז דעת הראשונה, תנא קמא, הולכת כמו ר' יהודה הנשיא באותיות, מדוע הוא אינו גם סובר כמו ר' יהודה הנשיא בספינה? שהרי אנו למדים כי ספינה נרכשת על ידי מסירה. אלה הם דבריו של ר' יהודה הנשיא. החכמים אמרו על ידי משיכה. גמרא עונה, אין בעיה. מקרה אחד הוא רשות הרבים והשני בסימטא. ואז גמרא מביאה אביי ורבא שסוברים מסירה עובדת בתוך רשות הרבים ומשיכה בסמטה. הייתכן שהם הולכים כמו ר' יהודה הנשיא במקום החכמים? לא, החכםים מסכימים בתוך רשות הרבים שאחד רוכש ידי מסירה. אבל כאן הם אומרים אחד צריך משיכה כי הבעלים אמרו לקונה ללכת לרכוש את הספינה על ידי משיכה. ר''י שואל אם ר' תם יהיה תקין, ומדוע הגמרא ענתה על השאלה המקורית ר' יהודה דיבר כשהספינה נמצאת ברשות הרבים והת''ק דר' נתן בסימטא? למה הגמרא לא ענתה שניהם נמצאים בסמטה, אך הטיעון הוא במקרה כאשר בעל הספינה דייק לומר לקונה "לך משוך". האם הקונה רוכש רק על ידי משיכה, או אולי גם על ידי מסירה? השאלה שיש לי היא זו. הסיבה שהגמרא אמרה "במקרה אחד הוא רשות הרבים והשני סמטה" היא כך כי דעתו של של תנא קמא ר' נתן תהיה זהה ר' יהודה הנשיא. כלומר זה יהיה רק שיטה אחת שאומרת שתי ההצהרות. ספינה נרכשת על ידי מסירה בתחום ציבורי ובסמטה היא נרכשת על ידי משיכה. הגמרא ניסתה לצאת מן הבעיה כי הדעה הראשונה (התנא קמא) תהיה שונה מאשר ר' יהודה נשיא. כך אם אנחנו יכולים לומר שהם לא מסכימים זה יסכל את המטרה כולה.
__________________________________________________________________________
בבא בתרא דף ע''ו ע''א
לר''י יש שאלה על ר''ת. השאלה נראית לי קשה להבין. הר''י מחזיק מסירה היא פחות חזקה מאשר משיכה. היינו מסירה היא אופן רכישה חלש ממשיכה. אולם ר' תם מחזיק מסירה היא יותר חזקה. [אם ר' תם נכון, אז מסירה עובדת בסימטא, אבל לר''י לא.] שאלת ר''י מבוססת על הנחות היסוד הבאות בגמרא. הוראה אחת אומרת ספינה נרכשת על ידי משיכה ואותיות על ידי מסירה. אז ר' נתן מסכים עם הספינה אבל עם מסמך הוא מצריך מסירה ולכתוב מסמך אחר. הגמרא שואלת את השאלה הזאת. מאז דעת הראשונה, תנא קמא, הולכת כמו ר' יהודה הנשיא באותיות, מדוע הוא אינו גם סובר כמו ר' יהודה הנשיא בספינה? שהרי אנו למדים כי ספינה נרכשת על ידי מסירה. אלה הם דבריו של ר' יהודה הנשיא. החכמים אמרו על ידי משיכה. גמרא עונה, אין בעיה. מקרה אחד הוא רשות הרבים והשני בסימטא. ואז גמרא מביאה אביי ורבא שסוברים מסירה עובדת בתוך רשות הרבים ומשיכה בסמטה. הייתכן שהם הולכים כמו ר' יהודה הנשיא במקום החכמים? לא, החכםים מסכימים בתוך רשות הרבים שאחד רוכש ידי מסירה. אבל כאן הם אומרים אחד צריך משיכה כי הבעלים אמרו לקונה ללכת לרכוש את הספינה על ידי משיכה. ר''י שואל אם ר' תם יהיה תקין, ומדוע הגמרא ענתה על השאלה המקורית ר' יהודה דיבר כשהספינה נמצאת ברשות הרבים והת''ק דר' נתן בסימטא? למה הגמרא לא ענתה שניהם נמצאים בסמטה, אך הטיעון הוא במקרה כאשר בעל הספינה דייק לומר לקונה "לך משוך". האם הקונה רוכש רק על ידי משיכה, או אולי גם על ידי מסירה? השאלה שיש לי היא זו. הסיבה שהגמרא אמרה "במקרה אחד הוא רשות הרבים והשני סמטה" היא כך כי דעתו של של תנא קמא ר' נתן תהיה זהה ר' יהודה הנשיא. כלומר זה יהיה רק שיטה אחת שאומרת שתי ההצהרות. ספינה נרכשת על ידי מסירה בתחום ציבורי ובסמטה היא נרכשת על ידי משיכה. הגמרא ניסתה לצאת מן הבעיה כי הדעה הראשונה (התנא קמא) תהיה שונה מאשר ר' יהודה נשיא. כך אם אנחנו יכולים לומר שהם לא מסכימים זה יסכל את המטרה כולה.
__________________________________________________________________________