In בבא בתרא דף י''ח ע''ב. I was wondering why the גמרא asks on page י''ח ע''ב a question on רבא from ר' יוסי. Since for all we know the argument between אביי and רבא is only according to the sages of the משנה. After all they can not be arguing about ר' יוסי who says it is permitted to put the mustard next to the bees. [Even if the הלכה would be like ר' יוסי, still they can not be arguing about a statement of ר' יוסי that says "It is allowed". The argument between רבא and אביי is if one can put something by the boundary if there is nothing on the other side that could be damaged at the present time. Then if there is placed there later something that could be damaged then one would have to take the thing that causes damage away.] It occurred to me that in fact the question of the גמרא must be only about the actual set up of the garden where the bees have been placed next to the border, and on that set up the sages say the mustard must be kept away from the bees and ר' יוסי says they do not need to be kept away. But this question on רבא can not exist unless the sages hold that bees do damage to mustard. After all רבא says only the one that causes damage must be kept away from the border. And that is in fact one answer of the גמרא, that is to say that the sages hold the bees do no damage and that is why they can be put next to the border.
בבא בתרא דף י''ח ע''ב. תהיתי מדוע הגמרא שואלת בעמוד יח: שאלה על רבא מר' יוסי. שהרי כל הוויכוח בין אביי לרבא הוא רק לפי חכמי המשנה. הרי הם לא יכולים להתווכח על ר' יוסי שאומר שמותר לשים את החרדל ליד הדבורים. [גם אם ההלכה תהיה כמו ר' יוסי, עדיין לא ניתן להתווכח על אמירה של ר' יוסי שאומרת "מותר". הוויכוח בין רבא לאביי הוא אם אפשר לשים משהו בגבול ואין שום דבר בצד השני שיכול להינזק בזמן הזה. אז אם השכן שם שם מאוחר יותר משהו שיכול להינזק אז הראשון היה צריך לקחת את הדבר שגורם נזק משם.] עלה בדעתי כי למעשה שאלת גמרא חייבת להיות רק על הקמת הגן בפועל שבו הדבורים הוצבו ליד הגבול, ועל כך החכמים אומרים שאת החרדל יש להרחיק מן הדבורים ור' יוסי אומר לא צריך. אבל שאלה זו על רבא לא יכול להתקיים אלא אם כן החכמים מחזיקים כי דבורים עושים נזק לחרדל. אחרי הכל רבא אומר רק דבר שגורם נזק חייב להיות מרוחק מהגבול. וזו תשובה אחת של גמרא, כלומר שהחכמים מחזיקים שהדבורים לא עושים שום נזק ולכן הם יכולים להיות ליד הגבול
A couple of years later: I have to mention I wrote this note when I did not have a Bava Batra with the Maharsha or Maharam. Yesterday I was able to get over to a Litvak place and take a brief look at this subject and noticed that both of these people go into it in detail. I only had an hour so I did not get the gist of what they were saying.
בבא בתרא דף י''ח ע''ב. תהיתי מדוע הגמרא שואלת בעמוד יח: שאלה על רבא מר' יוסי. שהרי כל הוויכוח בין אביי לרבא הוא רק לפי חכמי המשנה. הרי הם לא יכולים להתווכח על ר' יוסי שאומר שמותר לשים את החרדל ליד הדבורים. [גם אם ההלכה תהיה כמו ר' יוסי, עדיין לא ניתן להתווכח על אמירה של ר' יוסי שאומרת "מותר". הוויכוח בין רבא לאביי הוא אם אפשר לשים משהו בגבול ואין שום דבר בצד השני שיכול להינזק בזמן הזה. אז אם השכן שם שם מאוחר יותר משהו שיכול להינזק אז הראשון היה צריך לקחת את הדבר שגורם נזק משם.] עלה בדעתי כי למעשה שאלת גמרא חייבת להיות רק על הקמת הגן בפועל שבו הדבורים הוצבו ליד הגבול, ועל כך החכמים אומרים שאת החרדל יש להרחיק מן הדבורים ור' יוסי אומר לא צריך. אבל שאלה זו על רבא לא יכול להתקיים אלא אם כן החכמים מחזיקים כי דבורים עושים נזק לחרדל. אחרי הכל רבא אומר רק דבר שגורם נזק חייב להיות מרוחק מהגבול. וזו תשובה אחת של גמרא, כלומר שהחכמים מחזיקים שהדבורים לא עושים שום נזק ולכן הם יכולים להיות ליד הגבול
A couple of years later: I have to mention I wrote this note when I did not have a Bava Batra with the Maharsha or Maharam. Yesterday I was able to get over to a Litvak place and take a brief look at this subject and noticed that both of these people go into it in detail. I only had an hour so I did not get the gist of what they were saying.
