בבא בתרא י''ח ע''ב The actual way the גמרא however understands ר' יוסי is that one person put his bees or mustard by the border and then the other שכן can also put his object there. So the גמרא asks, How could this situation arise that anyone put anything by the border in the first place according to רבא? But perhaps that is exactly what ר' יוסי means? Each can put his thing by the border. The question I want to ask is this. Why does the גמרא insist on asking on ר' יוסי "How could this situation be found?" All ר' יוסי says in the משנה is "It is permitted." And even though the גמרא brings the full statement that says, It is permitted because the owner of the mustard can ask the owner of the bees: "Why tell me to keep my mustard away? You keep your bees away.
Why not understand ר' יוסי simply to mean as it sounds? Both the mustard and the bees can be put next to the border. How is it found? It is found because to ר' יוסי it is permitted.
What I mean to say is that the three תוספות on the page deal with the answer of the גמרא to the question but as far as I recall they do not change the question itself. Except the ר''ת and ר''ח that say רבינא is a different answer. And in רבינא the understanding is that ר' יוסי means the bees can be put Next to the boundary because the bees are damaged but do not cause damage. That is at this point in the גמרא. The גמרא however does change this.
I mean that my above question is only to the other תוספות because ר''ת can simply say that that is the very answer of רבינא, that the bees can be put there.
However R. Tam does not say that this idea that Ravina is a new answer makes the question on Rava dissolve. just the opposite. He says it makes the question on Rava all the more powerful to the degree that Rava has to retract his entire thesis --at least when it comes to the sages.
בבא בתרא י''ח ע''ב הדרך בפועל שהגמרא מבינה ר' יוסי היא כי אם שכן אחד שם דבורים או החרדל שלו ליד הגבול, ואז שכן השני יכול גם לשים האובייקט שלו שם. אז הגמרא שואלת, איך יכול להיות המצב הזה? מי יכול לשים דבר על ידי הגבול מלכתחילה על פי רבא? אבל אולי זה בדיוק מה ר' יוסי מכוון? היינו שכל אחד יכול לשים הדבר שלו ליד הגבול. השאלה שאני רוצה לשאול היא זו. למה הגמרא מתעקשת לשאול על ר' יוסי "איך יכול המצב הזה ניתן להימצא?" כל מה ר' יוסי אומר במשנה הוא "מותר". ואף על פי הגמרא מביאה את ההצהרה המלאה שאומרת, זה מותר כי הבעלים של החרדל יכולים לשאול את הבעלים של הדבורים: "מדוע אתם אומרים לי לשמור החרדל שלי רחוק משם? תשים את הדבורים שלך הרחק משם?למה לא מבינים ר' יוסי פשוט? הן החרדל הן הדבורים ניתן לשים ליד הגבול. איך זה נמצא? זה נמצא כי לר' יוסי זה מותר.
שלושת התוספות על הדף אינם משנים את השאלה עצמה. מלבד ר''ת ו ר''ח שאומרים רבינא הוא תשובה אחרת מתשובת הלוקח. וגם להם לרבינא ההבנה היא כי ר' יוסי אומר הדבורים ניתנות לשים ליד הגבול כי הדבורים יכולות להינזק אך אינן גורמות נזק בשלב הזה של הגמרא. גמרא אולם משנה זו אחר כך
אני מתכוון כי השאלה הנ"ל שלי היא רק לתוספות אחרות בגלל שר''ת פשוט יכול לומר כי זו היא התשובה של רבינא, כי הדבורים ניתנות לשים שם..
Why not understand ר' יוסי simply to mean as it sounds? Both the mustard and the bees can be put next to the border. How is it found? It is found because to ר' יוסי it is permitted.
What I mean to say is that the three תוספות on the page deal with the answer of the גמרא to the question but as far as I recall they do not change the question itself. Except the ר''ת and ר''ח that say רבינא is a different answer. And in רבינא the understanding is that ר' יוסי means the bees can be put Next to the boundary because the bees are damaged but do not cause damage. That is at this point in the גמרא. The גמרא however does change this.
I mean that my above question is only to the other תוספות because ר''ת can simply say that that is the very answer of רבינא, that the bees can be put there.
However R. Tam does not say that this idea that Ravina is a new answer makes the question on Rava dissolve. just the opposite. He says it makes the question on Rava all the more powerful to the degree that Rava has to retract his entire thesis --at least when it comes to the sages.
בבא בתרא י''ח ע''ב הדרך בפועל שהגמרא מבינה ר' יוסי היא כי אם שכן אחד שם דבורים או החרדל שלו ליד הגבול, ואז שכן השני יכול גם לשים האובייקט שלו שם. אז הגמרא שואלת, איך יכול להיות המצב הזה? מי יכול לשים דבר על ידי הגבול מלכתחילה על פי רבא? אבל אולי זה בדיוק מה ר' יוסי מכוון? היינו שכל אחד יכול לשים הדבר שלו ליד הגבול. השאלה שאני רוצה לשאול היא זו. למה הגמרא מתעקשת לשאול על ר' יוסי "איך יכול המצב הזה ניתן להימצא?" כל מה ר' יוסי אומר במשנה הוא "מותר". ואף על פי הגמרא מביאה את ההצהרה המלאה שאומרת, זה מותר כי הבעלים של החרדל יכולים לשאול את הבעלים של הדבורים: "מדוע אתם אומרים לי לשמור החרדל שלי רחוק משם? תשים את הדבורים שלך הרחק משם?למה לא מבינים ר' יוסי פשוט? הן החרדל הן הדבורים ניתן לשים ליד הגבול. איך זה נמצא? זה נמצא כי לר' יוסי זה מותר.
שלושת התוספות על הדף אינם משנים את השאלה עצמה. מלבד ר''ת ו ר''ח שאומרים רבינא הוא תשובה אחרת מתשובת הלוקח. וגם להם לרבינא ההבנה היא כי ר' יוסי אומר הדבורים ניתנות לשים ליד הגבול כי הדבורים יכולות להינזק אך אינן גורמות נזק בשלב הזה של הגמרא. גמרא אולם משנה זו אחר כך
אני מתכוון כי השאלה הנ"ל שלי היא רק לתוספות אחרות בגלל שר''ת פשוט יכול לומר כי זו היא התשובה של רבינא, כי הדבורים ניתנות לשים שם..
