תוספות in גיטין page ד' ע''א. He says ר. אלעזר says you need עדי מסירה for both גיטין and also ממון. And then suggests maybe not. Maybe in money issues one might not need עדי מסירה because הודאת פיו כמאה עדים דמי. I do not understand תוספות. When do you say הודאת פיו כמאה עדים דמי is when the obligation came about through some valid transaction. That is to say. One person comes to court and says,to another, "You owe me מאה שקלים." The נטען says, "לא היו דברים מעולם." Then two witnesses come in and say "לווה ופרע". He is obligated because כל האומר לא לווה כאומר לא פרע and הודאת פיו כמאה עדים דמי. That is a case where we say the חיוב came about because of a real loan, not because he says he is obligated. But here תוספות is suggest because of הודאת פיו כמאה עדים דמי he would be obligate even though there are no עדי מסירה because his words alone would obligate him. But that is not in fact the thing that הודאת פיו כמאה עדים דמי tells us.
תוספות גיטין דף ד' ע''א. הוא אומר ר. אלעזר אומר צריכים עדי מסירה עבור גיטין וגם לשטרי ממון. ואז הוא שואל אולי לא. אולי בנושאים של כסף אולי לא צריכים עדי מסירה משום הודאת פיו כמאה עדים דמי. אני לא מבין את התוספות. כאשר אומרים הודאת פיו כמאה עדים דמי זה כאשר ההתחייבות באה על דרך עסקה תקפה. אבל הודאת פיו כמאה עדים דמי זה שאדם אחד בא לבית המשפט ואומר להנטען "אתה חייב לי מאה שקלים". הנטען אומר, "לא היו דברים מעולם". ואז שני עדים באים ואומרים לווה ופרע. הוא מחויב כי כל האומר לא לווה כאומר לא פרע והודאת פיו כמאה עדים דמי. זהו מקרה שבו אנחנו אומרים החיוב הושג בזכות הלוואה אמיתית, לא בגלל שהוא אומר שהוא מחויב. אבל כאן תוספות הוא מציע בגלל הודאת פיו כמאה עדים דמי שהוא יהיה מחוייב למרות שאין עדי מסירה. זה בגלל שדבריו לבד יחייבו אותו. אבל זה לא עצם הדבר שהודאת פיו כמאה עדים דמי מספר לנו.
A simple way to explain the problem is this. Tosphot at 1st suggests that to R. Elazar one needs עדי מסירה For both money and gitin to make a חלות קניין. Then he suggest maybe not for money since הודאת פיו כמאה עדים דמי. But that rule does not suggest there can be a חלות קניין by means of words, nor does it suggest any kind of קניין for money at all. It only says that we believe there was a חלות קניין because of his words.
