וגם בנוגע לנושא בבבא בתרא דף כ''ו ע''ב, רציתי להוסיף שעולא אמר שאם יש לאדם עץ בגובה ט''ז אמות ליד שדה שכנו, הוא לא יכול להביא ביכורים מאותו עץ כי הוא גזלן. רציתי לשאול למה הוא גזלן? לחכמים באותו פרק ב' של בבא בתרא, הוא גורם נזק. זה לא אותו דבר כמו גזלן. כמו כן, המרחק הדרוש לחכמים הוא 25 אמות, לא 16. זה מעבר לעובדה שהחוק הוא כמו ר' יוסי שהוא לא צריך להרחיק את העץ מהגבול, לא משנה כמה קרוב הוא. כמו כן, השאלה מעמוד 81 (בבא בתרא) שם ר' יוחנן אומר שמי שקונה שלושה עצים, הוא הבעלים של האדמה שהוא עליה עד ארבע אמות סביבם. אני רוצה להוסיף כאן שהרמב"ם אומר את החוק הזה בצורה שגורמת לבלבול לגבי כוונתו. הרמב"ם כתב (הלכות ביכורים פרק ב' הלכה י''ג) מי שקונה עץ בשדה שכנו, אינו מביא ביכורים כי הוא לא מקבל שום אדמה עם העץ. עם זאת, עבור שלושה עצים, הוא מקבל אדמה. ואף על פי שהוא מקבל רק את העצים, זה כאילו רכש את האדמה סביבם. האם הוא הבעלים של האדמה סביב שלושת העצים, או לא? אני רוצה להציע שאם הקניין היה ללא תנאים, הוא הבעלים של האדמה סביבם כפי שאמר ר' יוחנן בעמוד 81. אבל כאן בחלק האחרון של דברי הרמב"ם, אני חושב שהוא מתכוון שבעל האדמה הציב תנאי מיוחד שקונה העצים לא ירכוש שום אדמה. עם זאת, הרמב"ם מצביע על העובדה שקונה העצים יכול להשתמש בקרקע. מדובר ברכישת השימוש בנכס כאילו רכש את הנכס עצמו, קנין פירות, קנין הגוף דמי, ולכן הוא מביא ביכורים גם בנסיבות אלו