כמה הערות על הכסף משנה בפרק א' בתרומות, חוק י'. הרמב"ם כותב שאם גוי מחזיק בקרקע בישראל, ויהודי קונה ממנו את הקרקע, אז התוצרת שלו חייבת בתרומה מן התורה. הכסף משנה אומר שאפשר להבין זאת כדעה שגוי אינו יכול להחזיק בקרקע בישראל באופן שמסיר את חובת התרומה (גיטין מ''ז). הדרך השנייה היא שהרמב"ם הולך כדעה שגוי יכול להחזיק בקרקע באופן שמסיר את חובת התרומה. בכל מקרה, הכסף משנה קובע שהשדה אינו חייב בשום דבר עד שהיהודי קונה בחזרה את הקרקע. אבל אפילו אז, לשתי הדעות איננו יודעים מה היה הדין אם רק התוצרת הייתה נקנית על ידי היהודי והאדמה נשארת בבעלות הגוי. ובכל מקרה כל דעה נשארת כפי שהובהר בגמרא מבחינת הגידול השלישי או החלקה (מירוח). לדעה שגוי אינו יכול להסיר את חובת התרומה, כדי להיות מחויב בתרומה האדמה צריכה להיות בבעלות יהודי והחלקת הערימה צריכה להיעשות על ידי יהודי. לדעה שגוי יכול להסיר את חובת התרומה, הזמן היחיד שיכול להיות חובת תרומה הוא כאשר גידול שלישי היה בבעלות יהודי, והאדמה צריכה להיות בבעלות יהודי באותה נקודת זמן