ברצוני להביא כאן בקצרה את מה שאמר ר' חיים מבריסק על הרמב"ם תרומות א' הלכה י' ועל הוויכוח בין הגר"א לכסף משנה על משמעותו. הרמב"ם עצמו אומר שאם לגוי יש אדמה בישראל, אז כאשר יהודי קונה אותה ממנו בחזרה, התוצרת תהיה חייבת בתרומה ובמעשר. הכסף משנה אומר שהמשמעות היא שגם האדמה וגם התוצרת צריכות להיות ברשות היהודי כאשר התוצרת מגיעה לשליש מגדילתה כדי להיות חייבת בתרומה. כעת ר' חיים אומר שהסיבה לרמב"ם ולכסף משנה היא שצריך שני תנאים כדי להיות חייבת בתרומה. האחת היא שהתוצרת הגיעה לשליש מצמיחתה ברשותו של יהודי והחלקת הערימה נעשתה על ידי יהודי. זה כמו הדין של הקדש. זה מובא בירושלמי במעשר פרק ג' ופאה פרק ד', והרמב''ם במעשר פרק א' בהלכה ח'. הסיבה שאני מביא את כל זה היא להזכיר שזו דעת התוספות גיטין דף מ''ז ע''א שמחזיק ר' אלעזר צריך גם הגידול השלישי וגם ההחלקה להיות ברשותו של יהודי. זאת משום שר' אלעזר סבור שלגוי יש את היכולת להסיר את חובת תרומה באמצעות רכישת הקרקע, ודעה זו תלויה בעובדה שאתה צריך שהגידול השלישי יהיה בבעלות יהודי. התוספות מוסיף שר' אלעזר יכול להסיק מכך שאתה צריך שההחלקה תהיה גם על ידי יהודי. לכן, בגישת ר' חיים, התוספות והרמב"ם מחזיקים באותה דעה