אבי עזרי הלכות גירושין פרק ב.

 I have been hanging out at the sea and while there I have been pondering the issues that come up in the Avi Ezri [laws of Gitin 2] This relates to the Gemara Arachin pg 21 and kidushin 50. 

What is puzzling to me is the difference between gitin and sales --besides the need of desire. What I mean is there is the difference that in gitin you need desire. But what is hard for me to understand is that there seems to be some further difference.

For in selling if one makes a protest before the sale, the sale is void even if he nullifies the protest at the time of the sale. In gitin the get [divorce document] is valid. 

Just for background. In Arachin Rav Sheshet said if one makes a protest at the time of a get [divorce document] his protest in valid. The Gemara asks: is this not obvious? Answer: It is a case where he was forced to give the get [divorce document] and agreed. You might have thought since he agreed, the protest is void. So now we know the protest stands until he explicitly nullifies the protest. Rav Shach notes that this is the source of the law that says at the time of a forced get the husband has to say "I want it." For otherwise, why should we think he nullifies the protest? [The point of Rav Shach is that  a forced sale is valid. The act is an act, even with the desire to sell.  So is the case with gitin. The act of giving the get is valid but one needs an extra ingredient. The desire to divorce. So if he is forced according to the law of the Torah, then it should be valid automatically since his inner desire to to listen to the wise. Why should we think he then also nullifies the protest? I must be that he is forced to say I want it.

But now we know if he nullifies the protest explicitly, then the get [divorce document] is valid. Not so with selling. So there seems to be some added difference between gitin and selling.

Later I saw that Rav Shach answers this question. So, in fact, the only difference between gitin and selling is desire. But in giving a divorce document one must say "I want". And so when he nullifies all the previous protests, what is left is the current statement "I want" and so the get in valid. But in the case of selling he does not say "I want". So when he nullifies all previous objections, all that is left is the present statement against the previous ones, Both have equal weight. and so the sale is not valid.  

_____________________________________________________________________________

  אבי עזרי הלכות גירושין פרק ב. This relates to the גמרא ערכין דף כ''א and קודושין דף נ. What is hard to understand for me is the difference between גיטין and sales, besides the need of desire. What I mean to say is that there is one difference that in גיטין you need רצון. But what is hard for me to understand is that there seems to be some further difference. For in selling, if one makes a protest מודעה before the sale, the sale is void even if he nullifies the protest מודעה at the time of the sale. In גיטין the גט is valid. Just for background. In ערכין רב ששת said if one makes a מודעה at the time of a get his מודעה in valid. The גמרא asks: is this not obvious? Answer: It is a case where he was forced to give the get and agreed. You might have thought since he agreed, the protest is void. So now we know the protest stands until he explicitly nullifies the protest. רב שך notes that this is the source of the law that says at the time of a forced get the husband has to say "I want it." For otherwise, why should we think he nullifies the protest מודעה? [The idea of רב שך is that  a forced sale is valid. The act is an act, even with the desire to sell.  So is the case with גיטין. The act of giving the גט is valid but one needs an extra ingredient. The desire to divorce. So if he is forced according to the law of the Torah, then it should be valid automatically since his inner רצון  to listen to the wise. Why should we think he then also nullifies the protest מודעה? I must be that he is forced to say, "I want it".But now we know if he nullifies the protest מודעה explicitly then the get in valid. Not so with selling. So there seems to be some added difference between גיטין and selling.

Later I saw that רב שך answers this question. So, in fact, the only difference between גיטין and selling is desire. But in giving a divorce document one must say "I want". And so when he nullifies all the previous מודעות, what is left is the current statement "I want" and so the גט  valid. But in the case of selling, he does not say "I want". So when he nullifies all previous מודעות, all that is left is the present statement against the previous ones, Both have equal weight. and so the sale is not valid.  

אבי עזרי הלכות גירושין פרק ב. זה מתייחס לגמרא ערכין דף כ''א וקודושין דף נ. מה שקשה לי להבין הוא ההבדל בין גיטין למכירה, מלבד הצורך ברצון. מה שאני מתכוון לומר הוא שיש הבדל אחד שבגיטין אתה צריך רצון. אבל מה שקשה לי להבין הוא שנראה שיש הבדל נוסף. שכן במכירה, אם מבצעים מודעת מחאתה לפני המכירה, המכירה בטלה גם אם הוא מבטל את מודעת המחאה בזמן המכירה. בגיטין הגט תקף. רק לרקע. בערכין רב ששת אמר אם עושים מודעה בעת גירושין המודעה שלו בתוקף. הגמרא שואל: האם זה לא מובן מאליו? תשובה: זה מקרה שבו הוא נאלץ לתת את הגט והסכים. יכול להיות שחשבתם מאז שהסכים, המודעה בטלה. אז עכשיו אנחנו יודעים שהמחאה עומדת עד שהוא מבטל במפורש את המחאה. רב שך מציין כי זהו המקור של התקנה שאומרת בזמן הכפייה בעלה צריך להגיד "אני רוצה את זה". כי אחרת, מדוע שנחשוב שהוא מבטל את המחאה? [רב שך מציין  שמכירה כפויה תקפה. המעשה הוא מעשה, אפילו אם אין רצון למכור. כך גם לגבי גיטין. פעולת מתן הגט תקפה אך יש צורך במרכיב נוסף, הרצון להתגרש. אז אם הוא נאלץ על פי חוק התורה, אז זה צריך להיות תקף אוטומטית מאז הרצון הפנימי שלו להקשיב לחכם. מדוע שנחשוב שהוא גם מבטל את המחאה?  חייב להיות שהוא נאלץ לומר, "אני רוצה את זה". אבל עכשיו אנחנו יודעים אם הוא מבטל את מודעת המחאה במפורש ואז גט תקף. לא כך לגבי מכירה. אז נראה שיש הבדל נוסף בין גיטין למכירה.

מאוחר יותר ראיתי שרב שך עונה על שאלה זו. כך שלמעשה ההבדל היחיד בין גיטין למכירה הוא רצון. אך במתן מסמך גירושין יש לומר "אני רוצה". ולכן כשהוא מבטל את כל הדברים האחרונים, מה שנותר הוא המשפט הנוכחי "אני רוצה" ולכן הגט תקף. אבל במקרה של מכירה, הוא לא אומר "אני רוצה". אז כשהוא מבטל את כל הדברים הקודמים, כל שנותר הוא ההצהרה הנוכחית מול הקודמים, לשניהם יש משקל שווה. ולכן המכירה אינה תקפה.