נראה לי שקשה להבין את הגמרא בעבודה זרה כ''ג ע''ב. היא שואלת איך זה שבני ישראל נצטוו לשרוף את כל העצים האלילים כשנכנסו לארץ כנען? אחרי כל הארץ ניתנה לאברהם ושום אדם לא יכול לגרום לאסור את מה שלא שייך לו. האם גמרא זו יכולה להיות על פי הדעה אין כוח ביד עכו''ם להפקיע מידי תרומה ומעשרות שזו שיטת ר' אלעזר, או לפי השיטה יש כוח ביד עכו''ם להפקיע מידי תרומה ומעשרות שזו שיטת רבה ישראל? פירוש הדבר שכאשר ישראלי קונה את התבואה מהעכו''ם, הוא עצמו יצטרך לקחת את תרומה ומעשרות ולתת אותם לכהן ולוי. נראה כי הגמרא בעבודה זרה לא יכולה להיות לפי אחת הדעות, שכן שניהם מדברים רק על תרומה ומעשר, אך שניהם מסכימים כי עכו''ם יכול להחזיק אדמה בישראל כשמדובר בחוקים על כסף והוא יכול לבנות לחפור וכו'. אז איך בכלל מתחילה שאלת הגמרא? הכנעניים היו בעלי אדמות מבחינת החזקה כספית. אז הם יכלו לשתול עצים ולגרום להם להיות אסורים! אולי אתה יכול לענות שהכנענים לפני כניסת ישראל לארץ לא ממש נקלעו לקטגוריה של "קניית האדמה". זו היתה שייכת לצאצאיו של אברהם, אבל הם גם לא היו גנבים. אם הם היו קונים את האדמה, היינו אומרים שלמעשה הם יכולים לאסור על העצים ששתלו וסגדו. אך למעשה הם לא קנו את האדמה.
I should add that after I thought of this I saw that Rav Shach intended the same question and answer in the Avi Ezri. But he did write this openly. Only after I thought of this question and answer I saw that Rav Shach really intended to to say the same thing.
Anyway there is a lot more to go into this sugia but I was not prepared to write all my thoughts so I just wrote this short piece. In the meantime for those interested the best thing is to look at Rav Shach in Law of Idolatry.
