בכורות דף נ''ו ואבי עזרי של רב שך הלכות שקלים

 I have been puzzling about a certain issue in the אבי עזרי of רב שך in הלכות of שקלים. It is this in the רמב''ם there is this approach to מעשר בהמה. Sheep or cows come into the domain of יורשים it is is not obligated. That is where is disagrees with the ראב''ד. But in the domain, what is born the the domain of the inheritors is obligated.  The question רב שך has on this רמב''ם is based on the משנה that if the inheritors divide and then rejoin, they are not obligated in the tithe. רב שך asks would it not be more of a חידוש to say that the inheritors that   divide are מחויבים if the Mishna is coming to tell us יש ברירה. The lack of understanding on my part is this. The משנה certainly holds just dividing changes nothing. The brothers are still obligated in what was born while they were joined. It is the rejoining that makes them not obligated. Clearly רב שך here is understanding the רמב''ם that that משנה is coming to tell us יש ברירה. But one way or the other does not seem to say anything about if the brothers simply divide. On one hand I can see the point of רב שך. In the way of the רמב''ם, that משנה has to go according to the opinion יש ברירה. For if not [that is if the law would be אין ברירה], then when the brothers divide they would be considered as buyers who would not be obligated in the animal tithe. Still it is hard to say that even according to   אין ברירה that the obligation they already had of giving every tenth animal would disappear. What I mean. The normal way we understand that people that buyers are not obligated in the מעשר for animals is that there is a change in domain, from one person to another. But here animals that were born when the brothers were together are now owned by just one or the other. That is not really a change in domain..

It occurred to me later today to mention that my basic point is that there is not much difference with the brothers going into a new partnership of coming out of one when it comes to the issue of "breira". If אין ברירה [no choosing] then going into one is the same as coming out, and same is there is choosing. While Rav Shach's question revolves on the idea that there is a difference. Going into a new partnership he holds is clearly like they are buyers. But not coming out of one. But if we hold "there is choosing", it ought not to make a difference. Rav Shach is saying since there is choosing the mishna could have simply told us coming out of the partnership does not change anything and they are still obligated in maasar behama. [As the Mishna obviously hold that way anyway.] So why come onto the next case of rejoining? [It is doubtful to me why this should be different] Rav Shach holds that this is where the mishna tells us there is choosing and this new partnership is what makes them obligated.

בכורות נ''ו רמב''ם הלכות שקלים

תמהתי על נושא מסוים באבי עזרי של רב שך בהלכות של שקלים. זה ברמב''ם יש גישה זו למעשר בהמה. כבשים או פרות נכנסים לרשות של יורשים הם לא מחויבים. שם הוא לא מסכים עם הראב''ד. אך מה שנולד ברשות היורשים חייב. השאלה שיש לרב שך על רמב''ם זה מבוססת על הנושא שאם היורשים מתחלקים ואז מצטרפים שוב, הם אינם חייבים במעשר. רב שך שואל האם זה לא יהיה יותר חידוש לומר שיורשים שמתחלקים הם מחויבים אם המשנה באה לומר לנו יש ברירה. חוסר ההבנה מצדי הוא זה. המשנה בהחלט מחזיקה יש ברירה. האחים עדיין חייבים במה שנולד בזמן הצטרפותם. ההצטרפות  השנייה היא זו שגורמת להם לא להיות חייבים. ברור שרב שך כאן מבין את הרמב''ם שאותו משנה בא לומר לנו יש ברירה. אבל נראה שכך או אחרת זה לא אומר כלום אם האחים מתחלקים. מצד אחד אני יכול לראות את הטעם של רב שך. בדרך של הרמב''ם, אותו משנה צריכה ללכת על פי הדעה שיש ברירה. כי אם לא [כלומר אם החוק יהיה אין ברירה], אז כאשר האחים מתחלקים הם ייחשבו כקונים שלא יהיו חייבים במעשר בהמה. ובכל זאת קשה לומר שגם לפי אין ברירה שההתחייבות שכבר הייתה עליהם לתת כל חיה עשירית תיעלם. מה שאני מתכוון. הדרך הרגילה בה אנו מבינים שאנשים שקונים אינם חייבים במעשר בהמה היא שיש שינוי בתחום, מאדם אחד לאחר. אבל כאן בעלי חיים שנולדו כשהאחים היו ביחד הם עכשיו בבעלות זה או אחר בלבד. זה לא ממש שינוי בעלות.