וסוגיא בכורות דף נ''ו/ השאלה שיש לרב שך על הרמב''ם בהלכות שקלים

 

חשבתי על השאלה שיש לרב שך על הרמב''ם בהלכות שקלים. ואף על פי ששאלתי על כך עכשיו הצהיר לי להיות הגיוני. אז מאיפה אני מתחיל? תן לי קודם לומר את הנקודה של רב שך. אם נלמד כמו הרמב''ם את המשנה וסוגיה בכורות דף נ''ו באו לומר לנו יש ברירה. זה יהיה כל העניין של הרעיון שהאחים שמתחלקים ואז מצטרפים שוב אינם חייבים במעשר של בהמה. כלומר, הם נותרו חייבים אפילו כשהם מחולקים בגלל יש ברירה. קשה היה לי להבין למה אם הם יצטרפו שוב הם לא צריכים להיות פטורים אם אנחנו מחזיקים יש ברירה. עכשיו אני רואה את הטעם של רב שך .אנו יודעים שהאחים שמצטרפים מחדש הם פטורים. אבל כל העניין של המשנה הייתה לומר שרק כשהם מצטרפים שוב הם לא חייבים. אז המשנה הייתה צריכה לומר שהם [האחים המתחלקים] ממשיכים להיות חייבים עד שהם יצטרפו שוב. ואנחנו יכולים לראות מדוע אם הם יצטרפו שוב הם אינם מחויבים גם אם אנו מחזיקים יש ברירה. הסיבה לכך היא שהצטרפות חזקה יותר מ”יש ברירה”. יש ברירה רק אומר שכאשר הם מתחלקים זה לא כאילו הם קונים כי הם כבר היו מפוצלים בפוטנציאל. אבל זה לא הולך להצטרפות חדשה כי כל העניין של הפסוק שאומר לנו שאחים או שותפים שהצטרפו אינם חייבים. כלומר שני הפסוקים אומרים לנו חייבים רק בעלי חיים שנולדו לאחר שכבר קיימת שותפות. ועכשיו זו הצטרפות חדש

I might just mention for the sake of clarity that Rashi and the Raavad both hold that brothers that inherit are obligated in maasar behema and business partners are not. It is the Rambam that learns the subject differently because of his version in the gemara.