Rav Shach in the Rambam in laws of hire says an idea to answer the Rambam over there. But I think that Rav Shach himself came up with a better idea a few pages later.
To be as direct and short as I can.[Since I am tired and also worried about my problems.]
Rambam Laws of Hire I: 6 goes like R. Yose. The case is a person hired an animal to do work with and then loaned it to another person. On that person's time the animal dies.
To whom does the borrower pay?[Background: A borrower pays for everything and one that hires pays for small things but not for big accidents that he has no control over. The animal dying is considered a big accident but then he takes an oath that that is in fact what happened.
The Gemara itself brings this:
However the sages of the mishna say the borrower pays the one that hired the animal-if the one that hired the animal takes the required oath.
Rav Adi bar Abin says the owner ought to tell the one that hired: can talk to the borrower directly. Abyee answered to Rav Adi: the obligation starts when the animal dies, not at the time of the oath.
To me the issue seems clearly based on the argument between R Yochanan and Reish Lakish about אם קנין פירות כקנין הגוף דמי-- if possession of the fruits is like possession of the object itself.
See Rav Shach himself later on in laws of hire where him goes into this in detail and I am thinking that later section must have been written long after this one because I think Rav Shach would have seen that he himself had a better answer than the one he gives, The explanation he gives to the debate between Abyee and Rav Abin is if a plea of "accident" is a strong plea,
But from my point of view it seems simple that the question is does renting or hiring something give one possession in the physical object or not? If yes, the it is clear why the borrower would have to pay the one that hired. The reason is that for that period of time of the renting, he is in the place of the owner and so when an accident occurred in the possession of the borrower, the money would have to be paid to him, not the owner. And that is how Rav Shach himself explains the debate between R Yochanan and Riesh Lakish.
Sorry if this is not so clear but it is the best I can do right now.
I just added this to my little book on Shas
______________________________________________________________________________
רב שך in the רמב''ם הלכות שכירות says an idea to answer the רמב''ם over there. But I think that רב שך himself came up with a better idea a few pages later. 'רמב''ם הלכות שכירות א הלכה ו goes like ר' יוסי. The case is a person hired an animal to do work with and then loaned it to another person. On that person's time the animal dies. To whom does the borrower pay? Background. A שואל pays for everything and שוכר pays for גניבה ואבידה ואונסים קטנים but not for אונסים גדולים כגון שוד מזוין או מיתת הבהמה that he has no control over. The animal dying is considered a big accident, but then השוכר takes an oath that that is in fact what happened. The גמרא itself brings this. However the חכמים of the משנה say the borrower pays to the שוכר, if the שוכר takes the required oath. רב אידי בר אבין says the בעל הבית ought to tell the שוכר I can talk to the borrower directly. אביי answered to רב אידי בר אבין, the obligation starts when the animal dies, not at the time of the oath. I think the debate is based on the argument between ר' יוחנן and ריש לקיש about אם קנין פירות כקנין הגוף דמי. The explanation רב שך gives to the debate between אביי and רב אידי בר אבין is if a plea of "accident" is a strong plea. But from my point of view it seems simple that the question is this. Does hiring something give one possession in the physical object or not? If yes, then it is clear why the borrower would have to pay the שוכר. The reason is that for that period of time of the renting, he is in the place of the owner and so when an accident occurred in the possession of the borrower, the money would have to be paid to השוכר, not the owner.
רב שך ברמב''ם הלכות שכירות אומר רעיון לענות על רמב''ם שם. אבל אני חושב כי רב שך עצמו בא עם רעיון טוב יותר לאחר כמה דפים. רמב''ם הלכות שכירות א הלכה ו' הולך כמו ר' יוסי. המקרה הוא אדם שוכר חיה לעשות עבודה ולאחר מכן משאיל אותה לאדם אחר. על הזמן של השואל הבעל חי מת. למי השואל משלם? (רקע כללי. שואל משלם על הכל ועל שוכר לשלם עבור גניבה ואבידה ואונסים קטנים אך לא עבור אונסים גדולים כגון שוד מזוין או מיתת הבהמה שאין לו שליטה עליו). מיתת החיה נחשבת תאונה גדולה, אבל אז השוכר לוקח שבועה כי זה למעשה מה שקרה. הגמרא עצמה מביאה את זה. לפי דעת החכמים של משנה השואל משלם לשוכר, אם השוכר לוקח את השבועה הנדרשת. רב אידי בר אבין אומר בעל הבית יכוללהגיד לשוכר אני יכול לדבר עם השואל ישירות. אביי ענה לרב אידי בר אבין, החובה מתחיל כאשר החיה מתה, לא בעת השבועה. אני חושב הדיון מתבסס על הטיעון בין ר' יוחנן לבין ריש לקיש על אם קנין פירות כקנין הגוף דמי. ההסבר רב שך נותן לדיון בין אביי ואת רב אידי בר אבין היא אם טענת "תאונה" הוא טיעון חזק. אבל מנקודת המבט שלי זה נראה פשוט כי השאלה היא זו. האם שכירת משהו נותנת בידי אחד האובייקט הפיזי או לא? אם כן, אז ברור מדוע השואל יצטרך לשלם את השוכר. הסיבה היא שבמשך פרק זמן של השכרה, הוא נמצא במקום של הבעלים ולכן כאשר תאונה התרחשה ברשותו של השוכר.
To be as direct and short as I can.[Since I am tired and also worried about my problems.]
Rambam Laws of Hire I: 6 goes like R. Yose. The case is a person hired an animal to do work with and then loaned it to another person. On that person's time the animal dies.
To whom does the borrower pay?[Background: A borrower pays for everything and one that hires pays for small things but not for big accidents that he has no control over. The animal dying is considered a big accident but then he takes an oath that that is in fact what happened.
The Gemara itself brings this:
However the sages of the mishna say the borrower pays the one that hired the animal-if the one that hired the animal takes the required oath.
Rav Adi bar Abin says the owner ought to tell the one that hired: can talk to the borrower directly. Abyee answered to Rav Adi: the obligation starts when the animal dies, not at the time of the oath.
To me the issue seems clearly based on the argument between R Yochanan and Reish Lakish about אם קנין פירות כקנין הגוף דמי-- if possession of the fruits is like possession of the object itself.
See Rav Shach himself later on in laws of hire where him goes into this in detail and I am thinking that later section must have been written long after this one because I think Rav Shach would have seen that he himself had a better answer than the one he gives, The explanation he gives to the debate between Abyee and Rav Abin is if a plea of "accident" is a strong plea,
But from my point of view it seems simple that the question is does renting or hiring something give one possession in the physical object or not? If yes, the it is clear why the borrower would have to pay the one that hired. The reason is that for that period of time of the renting, he is in the place of the owner and so when an accident occurred in the possession of the borrower, the money would have to be paid to him, not the owner. And that is how Rav Shach himself explains the debate between R Yochanan and Riesh Lakish.
Sorry if this is not so clear but it is the best I can do right now.
I just added this to my little book on Shas
______________________________________________________________________________
רב שך in the רמב''ם הלכות שכירות says an idea to answer the רמב''ם over there. But I think that רב שך himself came up with a better idea a few pages later. 'רמב''ם הלכות שכירות א הלכה ו goes like ר' יוסי. The case is a person hired an animal to do work with and then loaned it to another person. On that person's time the animal dies. To whom does the borrower pay? Background. A שואל pays for everything and שוכר pays for גניבה ואבידה ואונסים קטנים but not for אונסים גדולים כגון שוד מזוין או מיתת הבהמה that he has no control over. The animal dying is considered a big accident, but then השוכר takes an oath that that is in fact what happened. The גמרא itself brings this. However the חכמים of the משנה say the borrower pays to the שוכר, if the שוכר takes the required oath. רב אידי בר אבין says the בעל הבית ought to tell the שוכר I can talk to the borrower directly. אביי answered to רב אידי בר אבין, the obligation starts when the animal dies, not at the time of the oath. I think the debate is based on the argument between ר' יוחנן and ריש לקיש about אם קנין פירות כקנין הגוף דמי. The explanation רב שך gives to the debate between אביי and רב אידי בר אבין is if a plea of "accident" is a strong plea. But from my point of view it seems simple that the question is this. Does hiring something give one possession in the physical object or not? If yes, then it is clear why the borrower would have to pay the שוכר. The reason is that for that period of time of the renting, he is in the place of the owner and so when an accident occurred in the possession of the borrower, the money would have to be paid to השוכר, not the owner.
רב שך ברמב''ם הלכות שכירות אומר רעיון לענות על רמב''ם שם. אבל אני חושב כי רב שך עצמו בא עם רעיון טוב יותר לאחר כמה דפים. רמב''ם הלכות שכירות א הלכה ו' הולך כמו ר' יוסי. המקרה הוא אדם שוכר חיה לעשות עבודה ולאחר מכן משאיל אותה לאדם אחר. על הזמן של השואל הבעל חי מת. למי השואל משלם? (רקע כללי. שואל משלם על הכל ועל שוכר לשלם עבור גניבה ואבידה ואונסים קטנים אך לא עבור אונסים גדולים כגון שוד מזוין או מיתת הבהמה שאין לו שליטה עליו). מיתת החיה נחשבת תאונה גדולה, אבל אז השוכר לוקח שבועה כי זה למעשה מה שקרה. הגמרא עצמה מביאה את זה. לפי דעת החכמים של משנה השואל משלם לשוכר, אם השוכר לוקח את השבועה הנדרשת. רב אידי בר אבין אומר בעל הבית יכוללהגיד לשוכר אני יכול לדבר עם השואל ישירות. אביי ענה לרב אידי בר אבין, החובה מתחיל כאשר החיה מתה, לא בעת השבועה. אני חושב הדיון מתבסס על הטיעון בין ר' יוחנן לבין ריש לקיש על אם קנין פירות כקנין הגוף דמי. ההסבר רב שך נותן לדיון בין אביי ואת רב אידי בר אבין היא אם טענת "תאונה" הוא טיעון חזק. אבל מנקודת המבט שלי זה נראה פשוט כי השאלה היא זו. האם שכירת משהו נותנת בידי אחד האובייקט הפיזי או לא? אם כן, אז ברור מדוע השואל יצטרך לשלם את השוכר. הסיבה היא שבמשך פרק זמן של השכרה, הוא נמצא במקום של הבעלים ולכן כאשר תאונה התרחשה ברשותו של השוכר.
