za84 midi orchestra za84 orchestra nwc format

תלמוד ירושלמי תרומות פרק שישי מביא דיון בין ר' יוחנן וריש לקיש שקשה להבין. שאלת ריש לקיש: שלפי דעת ר' יוחנן שמי שאינו כהן שגנב תרומה מאבי אמו שהוא כהן, ואחר כך יורש את הדוד, צריך לשלם לכל שבט הכהנים. ריש לקיש מחזיק שהוא מחזיר לעצמו. ריש לקיש שואל אם ר' יוחנן צודק, אז המשנה המאוחרת שאומרת מי שגנב ואכל תרומה שהוא הקדש חייב לשלם קרן אחד (סכום עיקרי) ושתי חמישיות, צריך לומר, הוא מחזיר שלוש". ר' יסא אמר בשם ר' יוחנן שהגניבה כלולה. הרידב''ז מסביר שלהראב''ד, הנקודה של ריש לקיש הייתה שהוא צריך להחזיר שלושה קרניים, אחד עבור הקדש, ושניים עבור תרומה. הסיבה לשניים היא שכל מקרי גניבה דורשים תשלום כפול. בסך הכל יהיה זה פי שלושה מהערך המקורי. אבל איך זה טוב לריש לקיש? במקרה של המשנה השנייה הגנב אינו כהן. אז למה לא להחזיר שלושה? ריש לקיש יכול לענות שתרומת הקדש אינו רכוש הכהנים. הרי המקרה הוא כזה שכהן קיבל תרומה, ואז הקדיש אותה לבית המקדש. אז הוא בוודאי אינו הבעלים שלה יותר. הבעלים היחיד הוא בית המקדש, ולכן הוא מחזיר קרן אחת להקדש. הבעיה עם התשובה הזו היא שהיא עובדת באותה מידה גם עבור ר' יוחנן. אני חושב שהתשובה היא שריש לקיש טוען שלמרות שהתרומה שייכת למקדש, היא עדיין תרומה, ולכן עליו להחזיר שלושה קרניים, אחד להקדש, ושניים לשבט אם צריך להחזיר תרומה גנובה לשבט. אבל ריש לקיש טוען כאן שתרומה גנובה אינו מוחזר לשבט אלא לבעלים הפרטי, וכאן לאחר שהכהן נתן אותו למקדש, הוא אינו שייך לאף כהן פרטי

The Talmud Yerushalmi Trumot chapter 6 brings a discussion between R. Yochanan and Reish Lakish that is difficult to understand. The question of Reish Lakish is that according to the opinion of R. Yochanan that one who is not a kohen who stole trumah from the father of his wife who is a kohen, and then inherits his property, has to make payment to the whole tribe of kohanim. Riesh Lakish holds he pays back himself. Reish Lakish asks if R . Yochanan is correct, then the later mishna which says one who stole and ate truma that is hekdesh must pay one kern (main amount) and two fifths, should say, He pays back three.” R. Yesa said in the name of R Yochanan that the theft is included. The Ridvaz explains that to the Raavad the paint of Reish Lakish was he ought to pay back three kerens [main amounts] one for hekdesh and two for truma. The reason for two is that all cases of theft require double payment. All together there would be three times the original value. But how then is this good to Reish Lakish? In this later case the thief is not a kohen. So why not pay back three? To the Ridvaz, Reish Lakish can answer that the trumah of hedesh is not property of the kohanim. The case is after all such that a kohen received trumah, and then dedicated it to the temple. So he is certainly not the owner of it any more. The only owner is the temple, so he pays back one keren to hedesh. The problem with this answer is that it works just as well for R Yochanan. I think the answer is that Reish Lakish claims that even though the trumah belongs to the temple, it still is trumah, and so he should pay back three kerens, one to hekdesh, and two to the tribe if one has to pay back stolen trumah to the tribe. But Reish Lakish might claim here that stolen trumah is not paid back to the tribe but to the individual owner, and here after the kohen gave it to the temple, it belongs to no individual kohen.---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------The תלמוד ירושלמי תרומות פרק שישי brings a discussion between ר’ יוחנן and ריש לקיש that is difficult to understand. The question of ריש לקישis that according to the opinion of ר’ יוחנן that one who is not a kohen who stole תרומה from the father of his wife who is a kohen, and then inherits his property, has to make payment to the whole tribe of kohanim. ריש לקיש holds he pays back himself. ריש לקיש asks if ר’ יוחנן is correct, then the later משנה which says one who stole and ate תרומה that is הקדש must pay one kern (main amount) and two fifths, should say, He pays back three.” ר' יסא said in the name of ר’ יוחנן that the theft is included. The רידב''ז explains that to the ראב''ד the point of Reish Lakish was he ought to pay back three קרניים [main amounts] one for הקדש and two for תרומה. The reason for two is that all cases of theft require double payment. All together there would be three times the original value. But how then is this good to ריש לקיש? In this later case the thief is not a kohen. So why not pay back three? To the ridvaz, ריש לקיש can answer that the תרומה ofהקדש is not property of the kohanim. The case is after all such that a kohen received תרומה, and then dedicated it to the temple. So he is certainly not the owner of it any more. The only owner is the temple, so he pays back one קרן toהקדש . The problem with this answer is that it works just as well for ר’ יוחנן. I think the answer is that ריש לקיש claims that even though the תרומה belongs to the temple, it still is תרומה, and so he should pay back three קרניים, one to הקדש, and two to the tribe if one has to pay back stolen תרומה to the tribe. But ריש לקיש might claim here that stolen תרומה is not paid back to the tribe but to the individual owner, and here after the כהן gave it to the temple, it belongs to no individual כהן----------

רב שמואל רוזובסקי היה ראש הישיבה המרכזית של פונוביז' לפני רב שך. הוא מביא הוכחה שמעילה [השתמשות פריט המוקדש למקדש] כוללת אחריות על גזל.] ההוכחה שהוא מביא היא בירושלמי תרומה פרק ו' משנה ראשונה ושניה. הגמרא שם אומר שאם גנב תרומה מאבי אמו שהוא כהן, אז ר' יוחנן אומר שהוא מחזיר את הסום לשבט היינו הכהנים. אבל ריש לקיש אמר שהוא מחזיר לעצמו [אם הוא היורש היחיד. שאל ריש לקיש על ר' יוחנן מהמשנה המאוחרת: "אם גנב תרומה של הקדש, הוא מחזיר שתי חמישיות וסכום אחד מלא, הקרן ." אם ר' יוחנן יהיה צודק, יש להחזיר שלושה. ר' ייסא אמר הפסוק שאומר להחזיר על מעילה פירושו שהגזלה נכללת בתשלום. הרידב''ז הסביר שאלת ריש לקיש היא שיש להחזיר שלושה סכומים מלאים, האחד עבור הקדש, ושניים עבור גניבת תרומה, (ותשלום הגניבה הוא תמיד שני סכומים מלאים, כלומר מלוא הסכום וכפלו. (אבל כפל לא חל על הקדש.) הרידב"ז מסביר שהרמב"ם קובע שהשאלה היא שיש להחזיר שלוש חמישיות, אחת עבור הקדש, אחת עבור תרומה, ואחת עבור שבועת הכחשת הגניבה. אבל אף אחת מההסברים לא נראית כמספקת הוכחה לרב שמואל רוזובסקי. כל מה שמקבלים מהירושלמי הוא שכאשר יש מעילה, גם הגזלה נכלל. אבל בכל מקרה, כאשר מעילה לא תחול, גם גזלה לא תחול. מה שאנחנו צריכים הוא מקרה שבו מעילה לא תחול וגזל יחול. [כאן אני מניח שזה מה שרב רוזובסקי התכוון אליו. עם זאת, ייתכן שזה לא כן. יכול להיות שרק אני צריך את המסקנה הזו כדי להסביר את התוספות קידושין דף נ''ה.] עם זאת, אנו יכולים להבין זאת מהמשנה עצמה אם הגרסה הנכונה היא שמעילה חלה במקרה של נפח של זית, בעוד שגזלה חלה כאשר נפח זה חסר, אך יש שווה פרוטה. הערה אגב, ברצוני לציין שבאופן שבו הריב"ז מסביר את הראב"ד, איני רואה כיצד תשובתו של ר' ייסא עונה על השאלה על ר' יוחנן. השאלה הייתה בדרך של ר' יוחנן, עלינו לדרוש שלוש כמויות מלאות (קרניים), כלומר אחת עבור הקדש, ושניים עבור תרומה. כעת, משגזלה כלולה בהקדש, עדיין יש לנו שתי קרניים עבור התרמה. כיצד עברנו משלוש קרניים לקרן אחת בלבד?

Rav Shmuel Rozovski was the major rosh yeshiva of Ponovitch before Rav Shach. He brings a proof that meila [using an item dedicated to the temple] includes liability for robbery.] The proof he brings is the Yerushalmi tractate Truma chapter 6 the first and second mishna. The Gemara there says that if one stole truma from the father of his mother who is a priest [kohen], then R. Yochanan says he pays back the tribe of kohanim priests (descendants of Aaron). Reish Lakish said he pays back himself [since he is the only inheritor. Reish Lakish asked on R Yochanan from the later Mishna: “If one stole trumah of hedesh, he pays back two fifths and one full amount.” If R. Yochanan would be right, three should be paid back. R Yeesa said the verse that says to pay back for meila means the theft is included in the payment. The Ridvaz (Rav Yakov David of Sluzk and later Safed) explains the Yerushamli thus. To the Raavad, the question of Reish Lakish is three full sums should be paid back, one for hedesh and the other for theft of trumah, and payment of theft is always two full amounts i.e. the full amount and its double. (But double does not apply to hedesh.) The Ridvaz explains that the Rambam holds the question was three fifths ought to be paid back, one for hedesh, one for trumah and one for thee oath denying the theft. But neither explanation seems to provide a proof for Rav Shmuel Rozovski. All you get from the Yerushalmi is that when there is meila, the robbery is included. But in any case, where meila would not apply, neither would robbery. What we need is a case where meila would not apply and robbery would apply. [Here I assume that that is what R. Rozovski meant. However that might not be the case. It could be only I need this conclusion in order to explain Tosphot in Kidushin page 55.] However we can get this from the mishna itself if the correct text (version) is that meila applies in a case of a volume of an olive, while robbery applies when that volume is lacking, but there is a an amount of a coin called a pruta. On a side note, I would like to mention that in the way the Ridvaz explains the Raavad, I can not see how the answer of R Yeesa answers the question on R Yochana. The question was in the way of R Yochanan we should require three full amounts, i.e. one for hedesh, and two for truma. Now that robbery is included in hedesh, we still have two full amounts for the truma. How did we go from three to one full amount alone?------------------------------------------------------------------------------------------------------- רב שמואל רוזובסקי was the major ראש ישיבה of פונוביז' before רב שך. He brings a proof that מעילה [using an item dedicated to the temple] includes liability for robbery.] The proof he brings is the ירושלמי tractate תרומה chapter ו' the first and second משנה. The גמרא there says that if one stole תרומה from the father of his mother who is a כהן, then ר' יוחנן says he pays back the שבט היינו כהנים. BUT ריש לקיש said he pays back himself [ IF he is the only inheritor[. ריש לקיש asked on ר' יוחנן from the later משנה: “If one stole תרומה of הקדש, he pays back two fifths and one full amount (קרן .” If ר' יוחנן would be right, three should be paid back. ר' ייסא said the verse that says to pay back for מעילה means the גזלה is included in the payment. The רידב''ז (ר' יעקב דוד מסלוצק and later צפת) explains the ירושלמי thus. To the ראב'’ד, the question of ריש לקיש is three full sums should be paid back, one for הקדש and the other for theft of תרומה, and payment of theft is always two full amounts, i.e. the full amount and its double. (But double does not apply to הקדש.) The רידב’’ז explains that the רמב''ם holds the question was THAT three fifths ought to be paid back, one for הקדש, one for תרומה and one for the oath denying the theft. But neither explanation seems to provide a proof for רב שמואל רוזובסקי. All you get from the ירושלמי is that when there is מעילה, the robbery is included. But in any case, where מעילה would not apply, neither would robbery. What we need is a case where מעילה would not apply and robbery would apply. [Here I assume that that is what רב רוזובסקי meant. However that might not be the case. It could be only I need this conclusion in order to explain תוספות in קידושין page נ''ה.] However, we can get this from the משנה itself if the correct גירסה is that מעילה applies in a case of a volume of an olive, while robbery applies when that volume is lacking, but there is an amount of a פרוטא. On a side note, I would like to mention that in the way the רידב’’ז explains the ראב’ד, I can not see how the answer of ר' ייסא answers the question on ר' יוחנן. The question was in the way of ר' יוחנן we should require three full amounts, i.e. one for הקדש, and two for תרומה. Now that robbery is included in הקדש, we still have two full amounts for the תרומה. How did we go from three to one full amount alone? [Zichron Shmuel is the book which brings the ideas of Rav Shmuel Rozovski which I bring here.]

הסתכלתי על ההוכחה של ר' שמואל רוזובסקי [ספר זיכרון שמואל דף ש' ] שגזילה נכללת במעילה [חפצי המקדש], ולכן אם יש מקרה שבו מעילה אינה חלה, עדיין ישים גזל. אבל ההוכחה באה מהירושלמי (תרומה פרק ו') ושם כתוב אם גונב תרומה של הקדש, אז הוא משלם את הערך הרגיל של החפץ, אבל מוסיף שתי חמישיות, האחת לתרומה והשנייה למעילה. אם החפץ שווה פרוטה, אבל אין לו נפח של זית, אז לר' ינאי הוא משלם חמישית וזה הולך לכהן. אם יש לו נפח של זית, אך אינו שווה פרוטה, החמישי הולך להקדש (אוצר המקדש). אם זו הגרסה הנכונה, אז ר' שמואל הגיוני. אבל הגרסה של הגר''א והרמב''ם היא הפוכה. אם יש לו ערך של פרוטה, אך חסר לו הנפח, אז הוא הולך להקדש. אם יש לו את הנפח, אך לא את הערך הכספי הנכון, הוא הולך לכהן. בגרסה זו, אין שום דבר שמצביע על כך שגזל כלול במעילה. אלא, הוא אינו אומר דבר על גזל, וגם אם גזל היה נכלל, לעולם לא היה מקרה שבו אחד (מעילה) חל והשני (הקדש) לא

I was looking at the proof of Reb Shmuel Rozovski [Zichron Shmuel page 300] that robbery is included in meila [using objects of the Temple], and therefore if there is a case where meila does not apply, robbery would still be applicable. But the proof comes from the Jerushalmi Talmud (Trumah chapter 6) and there it says if one steals trumah of hekdesh, then he pays the regular value of the object, but adds two fifths, one for truma and the other for meila. If the object has the worth of a pruta, but does not have the volume of an olive, then to R Yanai he pays only one fifth and it goes to the priest. If it has the volume of an olive but is not worth a pruta, the fifth goes to hekdesh (temple treasury). If this is the right version, then Reb Shmuel makes sense. But the version of the Gra and the Rambam is the opposite. If it has the worth of a pruta, but lacks the volume, then it goes to hedesh. If it has the volume, but not the right monetary value, it goes to the priest. In this version, there is nothing to indicate that robbery is included in meila. Rather it says nothing about robbery, and even if robbery would be included, there would never be an instance in which one applies and not the other. __________________________________________________________________________________I was looking at the proof of ר' שמואל רוזובסקי [ספר זיכרון שמואל page ש' ] that גזילה is included in מעילה [using objects of the Temple], and therefore if there is a case where מעילה does not apply, robbery would still be applicable. But the proof comes from the ירושלמי (תרומה chapter ו') and there it says if one steals תרומה of הקדש, then he pays the regular value of the object, but adds two fifths, one for תרומה and the other for מעילה. If the object has the worth of a פרוטה, but does not have the volume of an זית, then to ר' ינאי he pays only one fifth and it goes to the priest. If it has the volume of an olive but is not worth a פרוטה, the fifth goes toהקדש (temple treasury). If this is the right version, then ר' שמואל makes sense. But the version of the גר''א and the רמב''ם is the opposite. If it has the worth of a פרוטה, but lacks the volume, then it goes to הקדש. If it has the volume, but not the right monetary value, it goes to the priest. In this version, there is nothing to indicate that robbery is included in מעילה. Rather it says nothing about robbery, and even if robbery would be included, there would never be an instance in which one applies and not the other.____________________