רב שמואל רוזובסקי היה ראש הישיבה המרכזית של פונוביז' לפני רב שך. הוא מביא הוכחה שמעילה [השתמשות פריט המוקדש למקדש] כוללת אחריות על גזל.] ההוכחה שהוא מביא היא בירושלמי תרומה פרק ו' משנה ראשונה ושניה. הגמרא שם אומר שאם גנב תרומה מאבי אמו שהוא כהן, אז ר' יוחנן אומר שהוא מחזיר את הסום לשבט היינו הכהנים. אבל ריש לקיש אמר שהוא מחזיר לעצמו [אם הוא היורש היחיד. שאל ריש לקיש על ר' יוחנן מהמשנה המאוחרת: "אם גנב תרומה של הקדש, הוא מחזיר שתי חמישיות וסכום אחד מלא, הקרן ." אם ר' יוחנן יהיה צודק, יש להחזיר שלושה. ר' ייסא אמר הפסוק שאומר להחזיר על מעילה פירושו שהגזלה נכללת בתשלום. הרידב''ז הסביר שאלת ריש לקיש היא שיש להחזיר שלושה סכומים מלאים, האחד עבור הקדש, ושניים עבור גניבת תרומה, (ותשלום הגניבה הוא תמיד שני סכומים מלאים, כלומר מלוא הסכום וכפלו. (אבל כפל לא חל על הקדש.) הרידב"ז מסביר שהרמב"ם קובע שהשאלה היא שיש להחזיר שלוש חמישיות, אחת עבור הקדש, אחת עבור תרומה, ואחת עבור שבועת הכחשת הגניבה. אבל אף אחת מההסברים לא נראית כמספקת הוכחה לרב שמואל רוזובסקי. כל מה שמקבלים מהירושלמי הוא שכאשר יש מעילה, גם הגזלה נכלל. אבל בכל מקרה, כאשר מעילה לא תחול, גם גזלה לא תחול. מה שאנחנו צריכים הוא מקרה שבו מעילה לא תחול וגזל יחול. [כאן אני מניח שזה מה שרב רוזובסקי התכוון אליו. עם זאת, ייתכן שזה לא כן. יכול להיות שרק אני צריך את המסקנה הזו כדי להסביר את התוספות קידושין דף נ''ה.] עם זאת, אנו יכולים להבין זאת מהמשנה עצמה אם הגרסה הנכונה היא שמעילה חלה במקרה של נפח של זית, בעוד שגזלה חלה כאשר נפח זה חסר, אך יש שווה פרוטה. הערה אגב, ברצוני לציין שבאופן שבו הריב"ז מסביר את הראב"ד, איני רואה כיצד תשובתו של ר' ייסא עונה על השאלה על ר' יוחנן. השאלה הייתה בדרך של ר' יוחנן, עלינו לדרוש שלוש כמויות מלאות (קרניים), כלומר אחת עבור הקדש, ושניים עבור תרומה. כעת, משגזלה כלולה בהקדש, עדיין יש לנו שתי קרניים עבור התרמה. כיצד עברנו משלוש קרניים לקרן אחת בלבד?