השלחן ערוך חושן משפט סימן מ''ו ס''ק ל''ו

הש''ך (חושן משפט מ''ו ס''ק ז') שואל שאלה על הרמ''א בשלחן ערוך. הגר"א עונה על זה בצורה אחת ורב שמואל רוזובסקי עונה על זה אחרת על סמך תוספות בכתובות דף כ' ד''ה ר''י. הנושא בקצרה הוא זה. השלחן ערוך והרמ''א כותבים שהעדים צריכים להעיד בעל פה ולא בכתב. אבל כדי לאמת מסמך, הרמ''א אומר שאפשר להעיד בכתב. ואף על פי כן, כשכותב השלחן ערוך חושן משפט סימן מ''ו ס''ק ל''ו אם הוא עד, ופתאום לא יכול לדבר, אינו יכול להעיד על תוקף חתימתו (אפילו בכתב). והרמ"א אינו חולק על כך. מדוע? תשובתו של רב שמואל רוזובסקי מבוססת על דעה בתוספות. לתוספות, מסמך שנכתב בניגוד לרצונו או להסכמתו של הלווה אינו נחשב למסמך תקף. (דעה נוספת בתוספות היא שמסמך עם עד אחד בלבד אינו נחשב למסמך תקף.) רב שמואל רוזובסקי (זכרון שמואל סימן מ''ד) אומר שהרמ"א מסכים עם הדעה הראשונה. עד שרק מאמת את חתימתו אינו צריך לאשר אותה בעל פה, משום שככל הנראה הלווה מתנגד. לכן, המסמך אינו נחשב למסמך, ולכן העדים אינם צריכים לדבר בעל פה. רק העד עצמו על המסמך צריך לדבר. אבל במקרה של עד אחד על מסמך שאבד את יכולתו לדבר, המסמך אכן נחשב כמסמך, ולכן אין לו תוקף להעיד בכתב. הבעיות בתשובות אלו הן אלו. עדים על מסמך אינם צריכים לדבר. רק עדות צריכה להיאמר, לא חתימות על מסמך. זוהי שאלה כללית על הרעיון של יישום העובדה שעדות צריכה להיות בעל פה ויישומה על חתימות.] שאלה הבאה: יש הבדל בין כתיבת מסמך לבין עדות לגבי תוקפו. רב שמואל רוזובסקי אומר שהמסמך אינו מסמך אם נכתב בניגוד לרצון הלווה, אבל במקרה שלנו מסתברת המסמך נכתב בהסכמת הלווה. כל מה שהעדים עושים כעת הוא מאמתים את חתימותיהם. (לכן, המסמך כנראה תקף ועל העדים להעיד רק בעל פה.) אבל רב שמואל יכול היה לענות שבמקרה שלנו, נראה שהלווה טוען שהמסמך אינו תקף מסיבה כלשהי. אולי הסיבה היא שהוא לא הסכים שזה ייכתב? והעד לא אומר שזה נכתב בהסכמתו של הלווה. כל מה שהעדים אומרים הוא שהייתה הלוואה ואינו אומר דבר על איך נכתב השטר. נושא אחר: תשובתו של הגר"א קצרה, אבל רב שך מסביר זאת כך. הרמ"א סבור כמו (הריב"ש) רב יצחק בן ששת שעד יכול לאמת את חתימתו על ידי כתיבה. זה בא כמו רב כהנא בגיטין דף ע"א צד א' שאומר שחירש יכול לכתוב, "כתוב ותן גט לאשתי," וזה תקף. אבל אדם שאינו יכול לדבר אינו יכול לתת עדות כי חוסר היכולת לדבר הוא פגם בגוף. לכן, כדי להעיד לגבי תקפות החתימה של אדם אנו זקוקים לעדים תקפים, ואם יש לנו את זה, אז הם יכולים לכתוב שהחתימה תקפה. אבל מי שאינו יכול לדבר אינו עד תקף כלל. הבעיה שאני רואה היא שרב כהנא לא אומר כלום על תוקף חתימתו. הוא מדבר רק על חירש שנותן פקודה בכתב לגרש את אשתו. אני יכול להזכיר שלמרות שר' יוחנן חולק על רב כהנא, עדיין יש ר' יצחק בדף ע''א ע''ב שמסביר את המשנה שם בהתאם לרב כהנא. אז נוכל לראות מדוע הריב''ש (ר' יצחק בן ששת) החליט כמו רב כהנא נגד ר' יוחנן