בבא קמא קי''א ע''ב אני רוצה להסביר מה לדעתי כוונת התוספות בבא קמא קי''א ע''ב. אבל ראשית, הרשו לי להביא את המשנה והגמרא. המשנה אומרת שאם גזלן נותן את מה שגזל לילדיו, הם אינם אחראים, רק הגזלן אחראי. רב חיסדא אמר שאם מישהו גזל והבעלים לא ויתר ומישהו אחר לוקח את החפץ ואוכל אותו, הבעלים יכול לגבות מכל אחד מהם מכיוון שהחפץ עדיין היה ברשות הבעלים. הגמרא שואלת על כך מהמשנה שאומרת שהוא יכול לגבות רק מהגזלן, לא מהילדים. רב חיסדא עונה שהמשנה מדברת על מקרה שבו היה ייאוש. תוספות אוחז שיאוש אחר שנוי רשות אינו מקנה ולפי ההנחה הזאת הם מדייקים שרב חסדה קפסק ותני שאם יש יאוש אפשר לגבות רק מן הגזלן לא מן השני. לא משנה אם היאוש היה קודם שינוי רשות או לא. היינו אפילו כשיאוש היה אחר שינוי רשות ועדיין החפץ בבעלותו של הבעלים, אף על פי כן זה כמו הדין של שלו ואינו ברשותו שאינו יכול להקדיש משום שחסר בבעלות. ולכן הבעלים יכול לגבות רק מן הגזלן