חוק ברמב''ם. גבר יכול להתחתן עם אישה בכך שהוא נותן לה חפץ שהוא גנב

כמה שאלות התרחשו בי על תשובת רב שך אודות החוק ברמב''ם. גבר יכול להתחתן עם אישה בכך שהוא נותן לה חפץ שהוא גנב. [אישות פרק ה' הלכה ז'] הרשה לי להסביר מה אומר ר' שך על מנת לענות על הבעיה. הבעיה היא שהגנב אינו הבעלים של האובייקט שהוא גנב. אבל אם הוא מוכר את זה או נותן את זה למישהו אחר, והבעלים ייאשו על התקווה להשיג את האובייקט שוב, אז האדם השלישי קנה אותו לחלוטין. הבעיה בשימוש בחפץ להתחתן עם אישה היא שלמרות שהיא בבעלותה על ידי ממוצע של שינוי תחום ונטישה, אך האובייקט לא היה שייך לגנב. לא היה שום שינוי בתחום עד שהוא נכנס לידה של האישה. אתה צריך להתחתן עם אישה בכסף שלך, לא כסף שהופך לה לאחר שקיבלה אותו. התשובה של רב שך היא שלגנב יש זכויות מסוימות באובייקט, וזכויות אלה הוא נותן לה. הבעיה שאין זכויות של גנב. הוא למעשה לא נותן לה זכויות. במקום זאת היא מקבלת זכויות בגלל שינוי תחום וייאוש של הבעלים. אתה רואה את זה כאשר קונה שדה מאדם שגנב אותו ומכניס כסף ומאמץ כדי לשפר אותו. כאשר השדה חוזר לבעלים, הקונה נפרע מהגנב על השיפור. [הלכות גזלה פרק ט' הלכה ו'] הגנב בהחלט מחויב לשמור על החפץ הגנוב עד שיוכל להחזיר אותו לבעלים הראוי, אך הוא לא מקבל זכויות. רק האדם שקונה אותו ממנו מקבל זכויות. הבעיה שאני רואה בתשובה זו אפילו מהמקום שמביא רב שך, אני לא רואה תשובה. האדם השלישי שם, זה שקנה את השור הגנוב, וחרש איתו אינו צריך לשלם עבור השימוש בו, אך אין זה אומר שלגנב היו זכויות. מלבד כל האמור לעיל, אני יכול להזכיר שלמרות שהצד השלישי לא צריך לשלם עבור החפץ על פי ראב''ד, אבל לפי הר''ם , האדם השלישי שקנה משהו מגנב אכן צריך לשלם עבורו. ואפילו במקרה של קנייה מגנב שלא היה ידוע, רק על ידי צו של החכמים, זה שקנה אותו לא צריך לשלם, אלא מחוק תורה הוא יצטרך לשלם. כך שלמרות שהאישה קנה האובייקט הגנוב, העובדה היא שמן התורה, היא תצטרך לשלם על כך, ולכן היא נשואה רק מהרבנן, לא מהתורה