בבא מציעא ס''א ע''א
There is an argument between רש''י and תוספות on בבא מציעא ס''א ע''א, first תוספות on the page. רש''י can explain רבינא better but תוספות can answer the question, "Why do you need a verse for the מלווה?" The פסוק for the מלווה in in ויקרא. In the opinion of תוספות you know נשך for כסף and אוכל by the words "Don't take ריבית for money and food" לא תשיך. Then there is an extra word "ריבית" that you don't need. So you use it for ריבית. Then there is another extra word "נשך" that you don't need. So you use it for a גזרה שווה from the לווה to the מלווה.
But then you could ask on תוספות, "You have only one word for learning to ריבית. So how do we know that it applies to both כסף and אוכל?" Because this is why תוספות made sure to emphasize that the גזרה שווה is open at both ends. So that you learn ריבית in money from the borrower to the lender and ריבית in food from the lender to the borrower.
So תוספות comes out perfect as usual. No surprise here.
The question is with רש''י . We have that רש''י that uses both words נשך for ריבית. . So to רש''י I ask, why do you need any פסוק for the מלווה besides just saying to the מלווה "Don't take ריבית." Why do you need to go on to mention ריבית in אוכל and נשך in כסף for if you learn everything from the מלווה?
רש''י can explain רבינא. We have that רבינא says you don't need the גזרה שווה and learns out everything for the מלווה from the verse about the מלווה. This is fine if there is no extra word. But if one extra word exists "ריבית" by the לווה as it does for תוספות, then how can רבינא disagree with it?
בבא מציעא ס''א ע''א
יש ויכוח בין רש''י ואת תוספות על בבא מציעא ס''א ע''א, תוספות הראשון בדף. רש''י יכול להסביר רבינא טוב אבל תוספות יכול לענות על השאלה, "למה אתה צריך פסוק עבור המלווה?" הפסוק עבור המלווה הוא בויקרא. להערכת תוספות אתה יודע נשך עבור כסף ואוכל על ידי המילים "אל תיקח ריבית עבור כסף ומזון" לא תשיך. אז יש מילה נוספת "ריבית" שאתה לא צריך. אז אתה משתמש בו עבור ריבית. ואז יש עוד מילה אחת מיותרת "נשך" שאתה לא צריך. אז אתה משתמש בו עבור גזרה שווה מן הלווה אל המלווה.
אבל אז אתה יכול לשאול על תוספות, "יש לך רק מילה אחת ללימוד ריבית. אז איך אנחנו יודעים שזה חל על הכסף ואוכל?" בגלל זה הוא מדוע תוספות טרחה להדגיש כי הגזרה השווה פתוחה בשני קצותיו. אז יש לך ללמוד ריבית בכסף מהלווה למלווה וריבית במזון מן המלווה ללווה.
השאלה היא עם רש''י. יש לנו את שרש''י משתמש במילת נשך עבור ריבית. אז לרש''י למה אתה צריך כל פסוק עבור מלווה לבד. רק תאמר אל מלווה "אל תיקח ריבית." למה אתה צריך ללכת על להזכיר הריבית באוכל ונשך בכסף אם אתה לומד כל דבר מן המלווה?
רש''י יכול להסביר רבינא. יש לנו את זה שרבינא אומר שאתה לא צריך את הגזרה השווה ולומד את הכל עבור המלווה מהפסוק של המלווה. זה בסדר אם אין מילה אחת מיותרת. אבל אם מילה נוספת קיימת כזו "ריבית" על ללווה אז איך זה יכול להיות שרבינא לא מסכים עם זה.
IDEAS IN BAVA METZIA
Ideas in Shas
There is an argument between רש''י and תוספות on בבא מציעא ס''א ע''א, first תוספות on the page. רש''י can explain רבינא better but תוספות can answer the question, "Why do you need a verse for the מלווה?" The פסוק for the מלווה in in ויקרא. In the opinion of תוספות you know נשך for כסף and אוכל by the words "Don't take ריבית for money and food" לא תשיך. Then there is an extra word "ריבית" that you don't need. So you use it for ריבית. Then there is another extra word "נשך" that you don't need. So you use it for a גזרה שווה from the לווה to the מלווה.
But then you could ask on תוספות, "You have only one word for learning to ריבית. So how do we know that it applies to both כסף and אוכל?" Because this is why תוספות made sure to emphasize that the גזרה שווה is open at both ends. So that you learn ריבית in money from the borrower to the lender and ריבית in food from the lender to the borrower.
So תוספות comes out perfect as usual. No surprise here.
The question is with רש''י . We have that רש''י that uses both words נשך for ריבית. . So to רש''י I ask, why do you need any פסוק for the מלווה besides just saying to the מלווה "Don't take ריבית." Why do you need to go on to mention ריבית in אוכל and נשך in כסף for if you learn everything from the מלווה?
רש''י can explain רבינא. We have that רבינא says you don't need the גזרה שווה and learns out everything for the מלווה from the verse about the מלווה. This is fine if there is no extra word. But if one extra word exists "ריבית" by the לווה as it does for תוספות, then how can רבינא disagree with it?
בבא מציעא ס''א ע''א
יש ויכוח בין רש''י ואת תוספות על בבא מציעא ס''א ע''א, תוספות הראשון בדף. רש''י יכול להסביר רבינא טוב אבל תוספות יכול לענות על השאלה, "למה אתה צריך פסוק עבור המלווה?" הפסוק עבור המלווה הוא בויקרא. להערכת תוספות אתה יודע נשך עבור כסף ואוכל על ידי המילים "אל תיקח ריבית עבור כסף ומזון" לא תשיך. אז יש מילה נוספת "ריבית" שאתה לא צריך. אז אתה משתמש בו עבור ריבית. ואז יש עוד מילה אחת מיותרת "נשך" שאתה לא צריך. אז אתה משתמש בו עבור גזרה שווה מן הלווה אל המלווה.
אבל אז אתה יכול לשאול על תוספות, "יש לך רק מילה אחת ללימוד ריבית. אז איך אנחנו יודעים שזה חל על הכסף ואוכל?" בגלל זה הוא מדוע תוספות טרחה להדגיש כי הגזרה השווה פתוחה בשני קצותיו. אז יש לך ללמוד ריבית בכסף מהלווה למלווה וריבית במזון מן המלווה ללווה.
השאלה היא עם רש''י. יש לנו את שרש''י משתמש במילת נשך עבור ריבית. אז לרש''י למה אתה צריך כל פסוק עבור מלווה לבד. רק תאמר אל מלווה "אל תיקח ריבית." למה אתה צריך ללכת על להזכיר הריבית באוכל ונשך בכסף אם אתה לומד כל דבר מן המלווה?
רש''י יכול להסביר רבינא. יש לנו את זה שרבינא אומר שאתה לא צריך את הגזרה השווה ולומד את הכל עבור המלווה מהפסוק של המלווה. זה בסדר אם אין מילה אחת מיותרת. אבל אם מילה נוספת קיימת כזו "ריבית" על ללווה אז איך זה יכול להיות שרבינא לא מסכים עם זה.
IDEAS IN BAVA METZIA
Ideas in Shas
