I want to write about the Talmud in Sanhedrin two questions and one answer. I want to write a little background about Bava Metiza page 14.
1] But I want to start with Bava Metzia. My whole essay on the other blog [Wine Women and Transcendence is mainly understandable only if you have this first fact that if you have a borrower who has property at the time of the loan his property is משועבד is a lean for the loan. That is the context of the argument between the Maharsha and the Maharshal. The property bought later can also be a lean because of what he writes in the deed of sale. But that is not relevant to the argument. Let's say, for example, over there on page 14 the borrower goes after the second buyer. It will be let's say for argument's sake that we are only going with the idea of what was owned at the time becomes a lean. So how can the loaner go after the first guy when there was still property owned by the borrower? It would not make any difference if we added an extra variable about the deed of sale.
2] Sanhedrin 63. Tosphot has two questions on the Gemara. And when I sat down to learn it today by the ziun of Reb Nachman it suddenly occurred to me that Rabbi Yochanans hold that לא תאכלו על הדם "Don't eat on the blood" is a prohibition for the rebellious son alone. That is how Tosphot understands the Gemara and in fact also the Rambam. That is Rabbi Yochanan disagrees with the Braita. So everything I wrote about this subject before is ridiculous. We still have the same question on the Gemara. Why is the redactor of the Gemara inserting Rabbi Yochanan into this discussion.
But Rabbi Yochana in any case makes perfect sense. And the Rambam probably saw that also, and said, "If redactor did not have to insert R Yochanan here, that does not change anything about the halacha. All we have is a question on the Gemara. So what? It does not change anything."
I will have to find what I wrote about all this and erase it.
3]The Gemara thinks the prohibition of hugging and kissing an idol and sweeping up in front of it are all לאו שבכללות a prohibition which prohibits different things and therefore gets no lashes. David asked. "Why?" This is not the usual case of לאו שבכללות a prohibition which prohibits different things
The usual case is one verse that forbids wildly different things. Hugging and kissing an idol are just subcategories of the same thing.
4] Why are hugging and kissing an idol and sweeping up in front of it forbidden? Rashi says in the Mishna page 61b from the extra don't serve them in parshat Mishpatim if these things have a special verse forbidding them and the verse if calling them serve then they are service not according to it way and they should be liable a sin offering. We have already that the first "Don't serve them" in the Ten Commandments means serve according to their way. And we say the four services also are included because of a גילו מילתא. But here we have the same expression used for these minor services. Why should they not be included in the general category?
סנהדרין סג.יש לתוספות שתי שאלות על הגמרא. הגמרא מביאה ברייתא שפורטת כמה דברים שעוברים עליהם משום לא תאכלו על הדם. ואז היא מביאה רבי יוחנן שאומר שהלאו של בן סורר ומורה בוא הפסוק לא תאכלו על הדם. ואב היא מביאה רב אבין שאומר על כולם אינו לוקה משום לאו שבכללות. שאלה אחת היא שבן סורר ומורה הוא לאו הניתן לאזהרת מיתת בית דין ולכן ממילא אין מלקות. שאלה שנייה שבן סורר ומורה כן לוקה. ישבתי ללמוד ליד ציון ר' נחמן ופתאום הבנתי שרבי יוחנן סובר שלא תאכלו על הדם הוא לאו לבן סורר ומורה לבד. הוא אינו מסכים עם הברייתא. אצל ר' יוחנן כן לוקים על הלאו הזה ואנו לאו שבכללות. ככה התוספות מבינים רבי יוחנן שהם אומרים שבאמת זה הלאו שבגללו הבן סורר ומורה לוקה, וכן סובר הרמב''ם שמביא את הפסוק הזה ללאו הזה.) סנהדרין סג. הגמרא אומרת שלא תעבדם הוא אוסר גיפוף ונישוק ומכבד לפני עבודה זרה וגם היא אומרת שזה לאו שבכללות. החברותא שלי שאל איך זה יכול להיות? לאו שבכללות אומרים על לאו אחד שאוסר דברים שונים לגמרי. אבל כאן הדברים האלו הם ציורים שונים של כבוד לעבודה זרה שלא כדרכה. עוד קושיא רש''י במשנה כתב שגיפוף ונישוק אסורים משום "לא תעבדם" יתירה שנכתבה בפרשת משפטים לא תשתחווה לאלהיהם ולא תעבדם כי מוקש הוא לך, אם הפסוק בעצמו אומרת שאלו הדברים הם עבודה למה לא חייבים עליהם קרבן חטאת
1] But I want to start with Bava Metzia. My whole essay on the other blog [Wine Women and Transcendence is mainly understandable only if you have this first fact that if you have a borrower who has property at the time of the loan his property is משועבד is a lean for the loan. That is the context of the argument between the Maharsha and the Maharshal. The property bought later can also be a lean because of what he writes in the deed of sale. But that is not relevant to the argument. Let's say, for example, over there on page 14 the borrower goes after the second buyer. It will be let's say for argument's sake that we are only going with the idea of what was owned at the time becomes a lean. So how can the loaner go after the first guy when there was still property owned by the borrower? It would not make any difference if we added an extra variable about the deed of sale.
2] Sanhedrin 63. Tosphot has two questions on the Gemara. And when I sat down to learn it today by the ziun of Reb Nachman it suddenly occurred to me that Rabbi Yochanans hold that לא תאכלו על הדם "Don't eat on the blood" is a prohibition for the rebellious son alone. That is how Tosphot understands the Gemara and in fact also the Rambam. That is Rabbi Yochanan disagrees with the Braita. So everything I wrote about this subject before is ridiculous. We still have the same question on the Gemara. Why is the redactor of the Gemara inserting Rabbi Yochanan into this discussion.
But Rabbi Yochana in any case makes perfect sense. And the Rambam probably saw that also, and said, "If redactor did not have to insert R Yochanan here, that does not change anything about the halacha. All we have is a question on the Gemara. So what? It does not change anything."
I will have to find what I wrote about all this and erase it.
3]The Gemara thinks the prohibition of hugging and kissing an idol and sweeping up in front of it are all לאו שבכללות a prohibition which prohibits different things and therefore gets no lashes. David asked. "Why?" This is not the usual case of לאו שבכללות a prohibition which prohibits different things
The usual case is one verse that forbids wildly different things. Hugging and kissing an idol are just subcategories of the same thing.
4] Why are hugging and kissing an idol and sweeping up in front of it forbidden? Rashi says in the Mishna page 61b from the extra don't serve them in parshat Mishpatim if these things have a special verse forbidding them and the verse if calling them serve then they are service not according to it way and they should be liable a sin offering. We have already that the first "Don't serve them" in the Ten Commandments means serve according to their way. And we say the four services also are included because of a גילו מילתא. But here we have the same expression used for these minor services. Why should they not be included in the general category?
סנהדרין סג.יש לתוספות שתי שאלות על הגמרא. הגמרא מביאה ברייתא שפורטת כמה דברים שעוברים עליהם משום לא תאכלו על הדם. ואז היא מביאה רבי יוחנן שאומר שהלאו של בן סורר ומורה בוא הפסוק לא תאכלו על הדם. ואב היא מביאה רב אבין שאומר על כולם אינו לוקה משום לאו שבכללות. שאלה אחת היא שבן סורר ומורה הוא לאו הניתן לאזהרת מיתת בית דין ולכן ממילא אין מלקות. שאלה שנייה שבן סורר ומורה כן לוקה. ישבתי ללמוד ליד ציון ר' נחמן ופתאום הבנתי שרבי יוחנן סובר שלא תאכלו על הדם הוא לאו לבן סורר ומורה לבד. הוא אינו מסכים עם הברייתא. אצל ר' יוחנן כן לוקים על הלאו הזה ואנו לאו שבכללות. ככה התוספות מבינים רבי יוחנן שהם אומרים שבאמת זה הלאו שבגללו הבן סורר ומורה לוקה, וכן סובר הרמב''ם שמביא את הפסוק הזה ללאו הזה.) סנהדרין סג. הגמרא אומרת שלא תעבדם הוא אוסר גיפוף ונישוק ומכבד לפני עבודה זרה וגם היא אומרת שזה לאו שבכללות. החברותא שלי שאל איך זה יכול להיות? לאו שבכללות אומרים על לאו אחד שאוסר דברים שונים לגמרי. אבל כאן הדברים האלו הם ציורים שונים של כבוד לעבודה זרה שלא כדרכה. עוד קושיא רש''י במשנה כתב שגיפוף ונישוק אסורים משום "לא תעבדם" יתירה שנכתבה בפרשת משפטים לא תשתחווה לאלהיהם ולא תעבדם כי מוקש הוא לך, אם הפסוק בעצמו אומרת שאלו הדברים הם עבודה למה לא חייבים עליהם קרבן חטאת