כשחזרתי מהים, עלה בדעתי למה הרמב''ם לא מחזיק בדין ר' יצחק. [ר' יצחק אמר שהמלווה המחזיק בערבות נחשב כבעל המשכון.] הסיבה היא בש''ך בחושן משפט פרק ע''ב הלכה ב'. שם הש''ך מראה שהחזקת המשכון משמעה שהמלווה נחשב לשואל שחייב לשלם אם המשכון אבד, גם אם אבד בנסיבות קיצוניות (אונסים כגון טבעה ספינתו). זו שהוא מראה היא גישתו של רש''י. אולם אנו יודעים שהרמב''ם אינו פוסק כך. אני מניח שהסיבה היא שהמשנה עצמו מביא את דעתו של ר' עקיבא שהמלווה עם המשכון הוא שומר בתשלום, שומר שכר. אם כן, הרמב''ם לא מחזיק כמו רש''י. וכפי שמראה הש''ך, הדרך היחידה להבין את ר' יצחק היא שהמלווה נחשב שואל. אז, הרמב''ם לא מחזיק עם ר' יצחק..----השאלה שאני מתמודד איתה כאן היא שהגמרא נראה שמחזיקה מהדין של ר' יצחק--------- כאן אני רוצה להוסיף כמה מחשבות. האחת היא שכפי שאני רואה את הדברים, הרמב''ם לא החליט כמו ר' יצחק כי המשנה בבא מציעא דף פ''ב אומרת שהמלווה עם המשכון הוא שומר שכר לפי ר' עקיבא, או שומר חינם לפי ר' אליעזר, ולא הכריע כמו שמואל בגלל המשנה בדף מ''ב בשבועות. זה נראה חריג, שהרי הרב''ם אני חושב שבדרך כלל הולך כמו שהגמרא נוטה---[סתמא דגמרא.] וסתמא דגמרא היא למעשה הדרך שבה אמור ללכת הדין, לפי סוגיא של דיין שטעה