מקודם, הצעתי שהר''ן [ר' ניסים בר ראובן] פוסק כמו ר' יוחנן לגבי עירבון, אבל לא לגבי משכון. עכשיו אני רוצה להציע שזו גם דעתו של הרמב"ם. ההוכחה נמצאת בהלכות מכירה פרק ז' הלכה א', שם הוא פסק את הדין כמו ר' יוחנן לגבי עירבון, שהוא בשביל מכירה. [כלומר, כאשר ניתנה ערבות למכירה, היא גורמת למכירה להיות תקפה, והמוכר אינו יכול לחזור בו. גם אם הערבות שווה פחות מסכום המכירה, עדיין המוכר אינו יכול לחזור בו מאף חלק.] עם זאת, הרמב"ם כן פוסק לגבי הלוואות, הערבות היא רק על ערכה הכספי. זאת אנו רואים בהלכות מלווה ולווה פרק י''ג הלכה ד', וכן בהלכות שמיטה פרק ט' הלכה י''ד