בכתובות דף ט'

ברצוני להביא כאן את הנושא בכתובות דף ט' ואת גישתו של רב שמואל רוזובסקי, ולאחר מכן לשאול שאלה על גישה זו. ר' שמואל מביא את ר' שמשון בן אברהם (רשב''א) בכתובות דף ע''ה ע''ב (תוספות מילה ראשונה "אבל"). הוא מסביר את ר' שמשון בצורה מסוימת, ואני חושב שאני יכול להראות שההסבר של ר' שמואל שונה ממה שכיוון ר' שמשון. הנושא הוא האמירה של ר' אלעזר שכאשר כהן בעלה הטרי של אישה אומר שהוא מצא שהיא לא בתולה, אז האישה אסורה עליו. הגמרא מסבירה שזה בגלל שיש ספק מתי היא קיימה יחסי מין. אם לפני האירוסין, היא מותרת. אם אחרי האירוסין, היא אסורה. מכיוון שזה ספק, היא אסורה. תוספות שואלים על כך: האם לא היא צריכה להיות מותרת משום חזקה של מותרת לכהן (כשרה לכהונה)? תשובה, יש חזקה כנגד זה. כלומר חזקה של הגוף. ר' עקיבא איגר שואל, "יש לה להיות מותרת משום שיש שתי חזקות כנגד אחת", כלומר חזקה של להיותה מותרת לכהן, וחזקה שעכשיו נמצא שהיא לא בתולה, ולכן אנו דוחים זאת אחורה בזמן ככל האפשר בדיוק כמו במקרה של מקווה בנידה עמוד ב'. ר' עקיבא איגר עונה על שאלתו בצורה מסוימת. אבל רב שמואל רוזובסקי שם לב שתוספות שואלת את אותה השאלה בכתובות דף ע''ה ע''ב לגבי מקרה שונה. שם נמצאה אישה עם מום, ואיננו יודעים מתי קיבלה אותו (לפני האירוסין או אחרי)? אם אחרי האירוסין, אז האירוסין תקפים. אם לפני כן, אז האירוסין פסולים. שם היא הייתה בספק אלמלא חזקה של כסף. לכן תוספות שואלת: אבל יש שתי חזקות, כלומר, הרי מום כאן, והחזקה של פנויה. שתיהן דוחות את הזמן שבו קיבלה את המום להיות לפני האירוסין. כנגד זה יש חזקה של הגוף שגופה נשאר אותו הדבר עד הרגע האחרון שאנו יודעים אחרת. לכן, היא לא נשואה. ר' שמשון אומר שחזקה של פנויה היא לא כלום לעומת חזקה של הגוף. ר' שמואל רוזובסקי אומר שר' שמשון מתכוון לומר שחזקה של דין היא לא כלום לעומת חזקה של הגוף. אולם אם כך מתכוון ר' שמשון, הרי זה סותר את התוספות בכתובות דף ט' וגמרא נידה ב' ע''ב. תוספות מחזיקים חזקה של הגוף וחזקה של כשרה לכהונה מבטלות זו את זו, ולכן אשת הכהן תיאסר בספק. אם היה הדבר שחזקה של דין היא לא כלום לעומת חזקה של הגוף, אז לא יהיה מה לעמוד נגד חזקה של הגוף חוץ מחזקה של עכשיו שגם לרב וגם שמואל בקידושין דף ע''ט מחזיקים שזו לא יכולה לעמוד בפני עצמו בפני חזקה מעיקרא. וכן אומר הגמרא נידה ב' ע''ב שהסיבה שהטהרות שהוכנו על מקוה שנמצאה חסרת נפח מתאים הן טמאות משום שתי חזקות כנגד אחת, דהיינו חזקה של האדם שטבל לתוך המקוה, וחזקת השתא כנגד חזקה מעיקרא של מקוה. שם שתי החזקה עבדו יחד כדי שהאוכל יהיה מאה אחוז טמא, לא טמא בגלל ספק. וחזקה של האדם שהוא טמא היא חזקה בדין. יש עוד שאלות בנושא, אבל שכחתי את רובן. אדרבא, עלינו לומר שמשמעות ר' שמשון היא שהחזקה של אי נשויה (פנויה) אינה חזקה כלל. אין חזקה כזו. זה פשוט היעדר חזקה. כך הוא עונה לשאלה בכתובות דף ע''ה, ואין לזה קשר לנושא שלנו בכתובות דף ט' שם תוספות עוסקת בחזקה של הכשר לכהן, והיא חזקה. ואין לזה קשר לגמרא בנידה דף ב' שחזקה של האדם שהוא טמא עד שנכנס למקוה היא חזקה. אז עכשיו תוספות נשאר הגיוני לחלוטין. בכתובות דף ט' יש לנו חזקה אחת של הגוף כנגד חזקה של הכשר לכהן, ומבטלות זו את זו, ולכן היא בספק. בנידה יש לנו שתי חזקות, האחת של חזקת השתא, והשנייה האדם שהוא טמא, וכך מבטלות את החזקה האחת של מקוה, ולכן האוכל הוא מאה אחוז טמא, וזה לא בספק, אלא בוודאות