Ideas in Talmud The only thing I wanted to add to this notebook this minute is just a comment on Sanhedrin 61. I did not mention in my notes there anything about the Maharsha. But I did go into the argument between Tosphot and the Baal HaMaor. What is significant is that this is the only time I remember seeing the Maharsha quote the Baal Hamaor. And I think in my notes we can see why he does this. I do not remember exactly what he says and I have no way to check. But it seems to me the question in my notes on Tosphot almost has to force us to admit the Baal HaMaor was right.
How can I put this? Clearly what Tosphot was thinking was that when the Gemara limited the scope of השתחוויה השתטחות it meant only quadrant III not its way and not honor. And I guess that it is true that that is all the Gemara says explicitly about what is limited by השתחווייה. But it also adds that unique phrase מה השתחוויה דרך כבוד אף כל דרך כבוד which I think surely must mean that all that can be forbidden by השתחוויה is only the way of honor. So I think we are forced to admit that quadrant IV is left open [its way, but not a way of honor]. And thus there is something for איכה יעבדו to forbid--that is quadrant IV. So we can see why the Maharsha would have pointed us in the direction of the Baal Hamaor.
_________________________________________________________________________________
The only thing I wanted to add to this notebook this minute is just a comment on סנהדרין ס''א ע''א. I did not mention in my notes there anything about the מהרש''א. But I did go into the argument between תוספות and the בעל המאור. What is significant is that this is the only time I remember seeing the מהרש''א quote the בעל המאור. And I think in my notes we can see why he does this. I do not remember exactly what he says and I have no way to check. But it seems to me the question in my notes on תוספות almost has to force us to admit the בעל המאור was right.
How can I put this? Clearly what תוספות was thinking was that when the גמרא limited the scope of השתחוויה השתטחות it meant only רביע השלישי not its way and not honor. And I guess that it is true that that is all the גמרא says explicitly about what is limited by השתחווייה. But it also adds that unique phrase מה השתחוויה דרך כבוד אף כל דרך כבוד which I think surely must mean that all that can be forbidden by השתחוויה is only the way of honor. So I think we are forced to admit that רביע רביעית is left open כדרכה, but לא דרך כבוד. And thus there is something for איכה יעבדו to forbid, that is רביע רביעית. So we can see why the מהרש''א would have pointed us in the direction of the בעל המאור.
_____________________________________________________________________________
It also seems to me to add an important point in this book. That is the Rambam does not mention flying in Bava Kama 19b. My thesis is this: The Rambam held flying is a difference [an unusual type of damage as in "half damages of pebbles"] and thus can only be obligated 1/2 damages. Therefore if there are two owners they both pay at the most 1/2/ If it is not flying, they both pay 1/2 each to get to full damages.
גם נראה לי להוסיף נקודה חשובה. הרמב''ם אינו מזכיר מצב שהתרנגול עף בבבא קמא י''ט ע''ב. התזה שלי היא זו: לרמב''ם עפיפה נערכת כשינוי (היינו כחצי נזק צרורות) ולכן יכולים להיות מחויבים רק חצי נזק. לכן אם יש שני בעלים אחד לתרנגול ואחד לחוט, שניהם מחוייבים לשלם ביחד לכל היותר חצי. אם התרנגול לא עף, שניהם מחוייבים לשלם כל אחד חצי להגיע לנזק שלם.
רמב''ם כלומר אני מציע בכל מקרה הלכה זו הולכת יחד עם רבי נתן בעמוד נ''ג כי זה וזה גורם נזק שלם, כל אחד משלם חצי. ומה נראה לי להיות ברור בכל מקרה לא משנה מדוע רמב''ם אומר את מה שהוא אומר. אבל לפחות אנחנו יודעים שהוא אינו מזכיר את עפיפת העוף. וזה המצב היחיד שהגמרא אמרה שהיא חצי נזק. זה ידוע לנו. יתר על כן אנו יודעים שהרמב''ם מחזיק עם רבי נתן. אז אנו יכולים להסיק עוף זה עם חוט הוא מקרה של נזק מלא. וכך אם העוף ואת החוט אחד יש להם בעלים אז כל אחד משלם חצי. ואם זה מקרה של טיסה, הסכום הגדול היותר האפשרי הוא חצי, אז גם שם כל אחד משלם חצי, אבל זה יוצא להיות שכל אחד משלם רבע. ועכשיו אנחנו יודעים מדוע הרמב''ם לא כתב את החוק על עוף מעופף. כי זה יכול בקלות להיות מובן מהחוק שהוא כן כתב.
How can I put this? Clearly what Tosphot was thinking was that when the Gemara limited the scope of השתחוויה השתטחות it meant only quadrant III not its way and not honor. And I guess that it is true that that is all the Gemara says explicitly about what is limited by השתחווייה. But it also adds that unique phrase מה השתחוויה דרך כבוד אף כל דרך כבוד which I think surely must mean that all that can be forbidden by השתחוויה is only the way of honor. So I think we are forced to admit that quadrant IV is left open [its way, but not a way of honor]. And thus there is something for איכה יעבדו to forbid--that is quadrant IV. So we can see why the Maharsha would have pointed us in the direction of the Baal Hamaor.
_________________________________________________________________________________
The only thing I wanted to add to this notebook this minute is just a comment on סנהדרין ס''א ע''א. I did not mention in my notes there anything about the מהרש''א. But I did go into the argument between תוספות and the בעל המאור. What is significant is that this is the only time I remember seeing the מהרש''א quote the בעל המאור. And I think in my notes we can see why he does this. I do not remember exactly what he says and I have no way to check. But it seems to me the question in my notes on תוספות almost has to force us to admit the בעל המאור was right.
How can I put this? Clearly what תוספות was thinking was that when the גמרא limited the scope of השתחוויה השתטחות it meant only רביע השלישי not its way and not honor. And I guess that it is true that that is all the גמרא says explicitly about what is limited by השתחווייה. But it also adds that unique phrase מה השתחוויה דרך כבוד אף כל דרך כבוד which I think surely must mean that all that can be forbidden by השתחוויה is only the way of honor. So I think we are forced to admit that רביע רביעית is left open כדרכה, but לא דרך כבוד. And thus there is something for איכה יעבדו to forbid, that is רביע רביעית. So we can see why the מהרש''א would have pointed us in the direction of the בעל המאור.
_____________________________________________________________________________
It also seems to me to add an important point in this book. That is the Rambam does not mention flying in Bava Kama 19b. My thesis is this: The Rambam held flying is a difference [an unusual type of damage as in "half damages of pebbles"] and thus can only be obligated 1/2 damages. Therefore if there are two owners they both pay at the most 1/2/ If it is not flying, they both pay 1/2 each to get to full damages.
גם נראה לי להוסיף נקודה חשובה. הרמב''ם אינו מזכיר מצב שהתרנגול עף בבבא קמא י''ט ע''ב. התזה שלי היא זו: לרמב''ם עפיפה נערכת כשינוי (היינו כחצי נזק צרורות) ולכן יכולים להיות מחויבים רק חצי נזק. לכן אם יש שני בעלים אחד לתרנגול ואחד לחוט, שניהם מחוייבים לשלם ביחד לכל היותר חצי. אם התרנגול לא עף, שניהם מחוייבים לשלם כל אחד חצי להגיע לנזק שלם.
רמב''ם כלומר אני מציע בכל מקרה הלכה זו הולכת יחד עם רבי נתן בעמוד נ''ג כי זה וזה גורם נזק שלם, כל אחד משלם חצי. ומה נראה לי להיות ברור בכל מקרה לא משנה מדוע רמב''ם אומר את מה שהוא אומר. אבל לפחות אנחנו יודעים שהוא אינו מזכיר את עפיפת העוף. וזה המצב היחיד שהגמרא אמרה שהיא חצי נזק. זה ידוע לנו. יתר על כן אנו יודעים שהרמב''ם מחזיק עם רבי נתן. אז אנו יכולים להסיק עוף זה עם חוט הוא מקרה של נזק מלא. וכך אם העוף ואת החוט אחד יש להם בעלים אז כל אחד משלם חצי. ואם זה מקרה של טיסה, הסכום הגדול היותר האפשרי הוא חצי, אז גם שם כל אחד משלם חצי, אבל זה יוצא להיות שכל אחד משלם רבע. ועכשיו אנחנו יודעים מדוע הרמב''ם לא כתב את החוק על עוף מעופף. כי זה יכול בקלות להיות מובן מהחוק שהוא כן כתב.
