I had a few observations on Bava Batra pg 26. One observation is 10 saplings for a 50 cubit by 50 cubits parcel of land. How do you divide it? I think you divide the 50 by 50 space into 10 equal parts, and then place each sapling in each square, and you don’t worry if one sapling is closer to another, while another sapping is further. I also noted Rambam Bikirum chapter 2 law 11 where he decided the law like Rabin in the name of R Yochanan that if one owns a tree that is next to the border of his neighbor, he still can bring first fruits from it even though he has to remove the tree from that place. One can asks from Laws of Neighbors (chapter ten starting at law five). He writes you can place a tree next to the border because it is upon the one being damaged to remove his own property (as the law is to R Jose). Also, Rav Shmuel Rozovski (the rosh yeshiva of Ponovitch) held the reason Ula said one who has a tree within 16 cubits of the border of his neighbor cannot bring first fruits is that he goes by the idea that the roots are the main part of the tree. Since they are the main thing, and they are in an area that is not of the owner of the tree the owner cannot repeat the line in the paragraph of first fruit your land. That might be so to Ula, but we do not decide the law that way as we can see here that the law is like Rabin in the name of R. Yochanan and the reason is probably based on the idea behind the law in the Rambam in Trumot chapter 1 law 24 that if a tree is in Israel but its branches outside or if it is outside and its branches in Israel everything goes by where the main tree is, as I saw this brought in the Avi Ezri of Rav Shach. We see we make no difference between the tree and its roots. Rather we make a difference between the truck of the tree and its branches, and we go by the truck of the tree.- [ ------------------------------I had a few observations on בבא בתרא דף כ''ו. One observation is עשר נטיעות saplings for a חמישים cubit by חמישים cubits parcel of land. How do you divide it? I think you divide the נ' אמות by נ' אמות space into עשרה equal parts, and then place each sapling in each square, and you don’t worry if one sapling is closer to another, while another sapping is further. I also noted רמב’’ם הלכות ביכורים chapter ב' law י''א where he decided the law like רבין in the name of ר' יוחנן that if one owns a אילן that is next to the border of his neighbor, he still can bring first fruits from it even though he has to remove the אילן from that place. One can asks from הלכות שכנים (chapter ten starting at law five). He writes you can place a אילן next to the border because it is upon the ניזק to remove his own property (as the law is to ר' יוסי). Also,רב שמואל רוזובסקי held the reason עולא said one who has a tree within ט''ז cubits of the border of his neighbor cannot bring first fruits is that he goes by the idea that the roots are the main part of the tree. Since they are the main thing, and they are in an area that is not of the owner of the tree the owner cannot repeat the line in the paragraph of first fruits, "your land". That must be so to עולא, but we do not decide the law that way, as we can see here that the law is like רבין in the name of ר’ יוחנן and the reason is probably based on the idea behind the law in the רמב’’ם in תרומות chapter א' law כ''ד that if a tree is in Israel, but its branches outside, or if it is outside and its branches in Israel, everything goes by where the main tree is, as I saw this brought in the Avi Ezri of Rav Shach. We see we make no difference between the tree and its roots. Rather we make a difference between the truck of the tree and its branches, and we go by the truck. ------------------------------------------------------

zb3 E Minor a midi file zb3 E Minor a nwc file I might still try to work on the end of this, but I am a bit rushed right now.

Hanuka has a lot to do with going against idolatry. it is reminder that God, the first cause is not a form nor body. That is the formulation of the Middle Ages but a better way to put it would be God has no form nor substance. These two categories apply to all physical things but they are not applicable to God. God is not confined to categories that he has created. He is not a composite of form nor substance. [The rebellion against Antiochus was because of rejecting idolatry]. And as the Rambam points out, anything can be an object of idolatry, inanimate things, animals, people, stars etc...

בעניין הגמרא בדף ערכין י''ד ע''א רציתי לענות על מה שהראב''ד שואל על הרמב''ם ( רמב''ם הלכות ערכין פרק ד' הט''ו). שאלת הראב''ד היא מהגמרא המאוחרות בדף י''ד ע''ב. שם רב פפא אומר במקרה שהקרקע סלעית (טרשים), הקרקע והעצים מתקדשים לחוד ונגאלים לחוד. אחר כך ממשיכה הגמרא עוד קצת ואז מבקשת שיתקדשו יחד ויפדו יחד. ואז הגמרא עונה שזה מקרה כשהוא בא עם טענה (סיבה מיוחדת). הראב''ד מבין את הגמרא הזה שהיא מתייחסת לרב פפא. השאלה היא על רב פפא, והתשובה היא עבור רב פפא. אולם הרמב''ם מבין גמרא זה שהיא מתייחסת לרב הונא, והשאלה היא רק על סוף דברי רב הונא ששם הוא אומר שהקרקע והעצים נפדים כל אחד לחוד. והגמרא עונה על השאלה ולכן רב הונא בסדר. ולכן הרמב''ם פוסק כרב הונא, והראב''ד פוסק כרב פפא

Concerning the blog post I wrote a few days ago about the Gemara in Arachin page 14a ('רמב''ם הלכות ערכין פרק ד')I wanted to answer what the Raavad asks on the Rambam. The question of the Raavad is from the later gemara on page 14b where Rav Papa says in a case where the ground is rocky, the ground and trees are sanctified separately, and redeemed separately. Then the gemara continues on a little bit more, and then asks, "Why not let them be sanctified together, and redeemed together?" Then the Gemara answers, "It is a case when he comes with a special reason." The Raavad understands this Gemara to refer to Rav Papa. The question is on Rav Papa, and the answer is for Rav Papa. However, the Rambam understands this gemara to refer to Rav Huna. The question is only on the end of the statement of Rav Huna where he says the ground and trees are redeemed separately. And the gemara answers it's question, and so Rav Huna is okay.Thus the Rambam decided the law like Rav Huna and the Raavad like Rav Papa.----------------------------Concerning the blog post I wrote a few days ago about the גמרא in ערכין page י''ד ע''א I wanted to answer what the ראב’’ד asks on the רמב’’ם. question of the ראב’’ד is from the later גמרא on page י''ד ע''ב where רב פפא says in a case where the ground is rocky the ground and trees are sanctified separately and redeemed separately. then the גמרא continues on a little bit more and then asks let them be sanctified together and redeemed together. Then the גמרא answers it is a case when he comes with a special reason. the ראב’’ד understands this גמרא to refer to רב פפא. the question is on רב פפא and the answer is for רב פפא. However, the רמב’’ם understands this גמרא to refer to רב הונא. The question is only on the end of the statement of רב הונא where he says the ground and trees are redeemed separately. And the גמרא answers it question and so רב הונא is okay.

it is possible to decide how much a ketuba is worth from the fact that the Torah says one homer of land is redeemed by fifty shekels. One homer is thirty seah and one seah is fifty by fifty square cubits. So a homer is 750,000 square cubits of land. That comes to about one and a half acres. So that is the ketubah of the Torah which is also fifty shekels------------------however, the obvious question on this is that the evaluation of the Torah and the monetary value of a field are two different things.

מסכת ערכין דף י''ד ע''א. רמב''ם הלכות ערכין פרק ד' הלכות ט'ו עד י''ח. אני רוצה לשתף כאן איך אני חושב שהרמב''ם הבין את הנושא בערכין דף י''ד ע''א. אבל קודם כל אני רוצה להביא את הנושא הבסיסי עצמו. אמר רב הונא אם מקדש שדה [ומובן שהעצים מקדישים עמו] אז כשהם נפדה כל אחד הוא נפדה בפני עצמו. השדה הוא נפדה בית חומר שעורים בחמישים שקלים. [חומר הוא שלושים סאה דהיינו שבעת אלפים וחמש מאות אמות.] הגמרא שואלת עליו מברייתא. אם מקדשים שלושה עצים בבית סאה (חמישים כפול חמישים אמה), השדה נקדיש יחד איתם. כשהם נפדה, העצים נכללים בפדיון השדה. לא משלמים תוספת עבור העצים. הגמרא עונה ברייתא זו כמו ר' שמעון המחזיק כל המקדש עושה זאת בעין קמצנית. הבין הרמב''ם שאמירת רב הונא ותחילת הברייתא אינם חולקים כלל. השאלה שהגמרא מעלה היא מסוף הברייתא כאשר פדיון העצים נכלל אוטומטית בפדיון השדה. שלא כמו רב הונא. והתשובה היא שהברייתא היא כמו ר' שמעון. משמעות הדבר היא שמכיוון שהוא מקדיש את השדה בעין קמצנית, פחות כסף מגיע להקדש כשהוא נפדה. אבל לר' עקיבא מי שמקדש עושה זאת בעין נדיבה ולכן כאשר השדה והעצים נפדים, יותר כסף מגיע להקדש. ניתן לראות את כל זה בלשון הרמב"ם. הוא פסק כמו רב הונא ישר ופשוט וכמו תחילת הברייתא. כלומר: אם קידש שלושה עצים לסאה אחד מקדיש את השדה יחד איתם. הרמב"ם לא מזכיר שם שכל אחד מהם הוא נפדה בפני עצמו, משום שהוא מעולם לא מציע בשום מקום שיכולה להיות אפשרות שהפדיון של אחד יכול לכלול אחר. הוא כבר כתב שכאשר השדה והעצים נקדשים יחד, הם נפדים בנפרד. יתר על כן, הרמב"ם לא רואה קושי בעובדה שכאשר מקדישים שלשה עצים, השדה נקדש איתם, אך יותר משלושה עצים או פחות, השדה אינו כלול איתם בהקדשה. עבור הרמב"ם, תחילת הבייתא אינה חולקת כלל על רב הונא. רב הונא מדבר על קידוש שדה כאשר העצים באים יחד איתו, ולרמב"ם זה הגיוני לחלוטין( על סמך בבא בתרא דף ס''ט ע''ב שכאשר מוכרים שדה באים איתה גם העצים בה). ובמקרה ההפוך, שבו הוא מקדיש עצים לרמב"ם, הגיוני שרק כמות מדויקת של שלושה עצים לבית סאה מביאים את השדה איתם. עבור הרמב"ם, אין זו קושי כלל. הקושי מהברייתא היה בנוגע למעשה הפדיון. אם כאשר פודה אחד, האם השני נכלל? מה שמקשה על ההבנה במבט ראשון הוא שרש"י מבין ששאלת הברייתא על רב הונא נובעת מתחילת הברייתא. יתר על כן, הרמב"ם מבין שכאשר רב הונא אומר שכאשר הוא מקדיש שדה, העצים באים יחד איתו, הוא מתכוון שיכולים להיות הרבה יותר או הרבה פחות משלושה עצים בכל בית סאה