There is an מחלוקת between רב שך and the חזון איש In Laws about Murder in the יד החזקה הלכות רוצח ושמירת הנפש פרק ה' הלכה ט about הרוצח בשוגג and he is on his way to a refuge city and he is killed by the גואל הדם. It seems like an obvious question. The murderer is on his way to the עיר מקלט. Outside of it he is not safe and can be killed. So let's say he was killed, but the case had not yet come to court.
In the actual verses themselves you see this quandary. The verse says he has to get to the עיר מקלט to be safe even before the court has tried his case. That is to say in the verse itself there are two cases. One in which he is tried and found guilty of man slaughter by accident, and the other case is he is running to the עיר מקלט. In both cases he is safe only there. But how do you know his legal status unless the case has already been brought to court?
That is the exact point of רב שך. The חזון איש however thinks the גואל הדם is not guilty of murder if he kills the הרוצח בשוגג even before the case has gone to court. That means the חזון איש is thinking that you do not have a situation where the court has to decide if the murder was accidental or with intention even without the murderer being in court. The court has just to judge the case as best they can see the facts. Was the original murder intentional or accidental or self defense [permitted]. Even without הרוצח בשוגג being there, they can decide. רב שך agrees with this. But the point of רב שך is that before the court case the רוצח בשוגג is not a גברא קטילא קטל is not someone that the גואל הדם can kill, even if the case is brought to court and decided later that he was a רוצח בשוגג. But before the case he is just a regular guy.
רב שך brings a proof that a court of law that sees someone kill someone else can not become judges because they can not see merit in the guy. [מכות י''ב] Now תוספות understands that to mean they can be biased. But רב שך shows that the רמב''ם holds a different reason. That you need a פסק דין decision of the court. Without that the רוצח בשוגג is not a בר קטלא that is not even חייב מיתה until there is a פסק דין. The question about this is that after the court has decided that he was a רוצח בשוגג, then the גואל הדם was as far as I can tell justified. This does not seem exactly parallel to the case of the court that saw some doing murder. That is a case of from now until the future. The case רב שך is bringing a proof for has to go in the past. למפרע.The first proof of רב שך seems stronger. There is a case of עדים זוממים. They said so-and-so murdered on Sunday. Then came other witnesses and said "How could you have seen that? You were with us that whole day somewhere else." So the first set are killed because they wanted to kill. But this applies even if the second set said the murderer did in fact murder but he did so before יום ראשון.
קיימת מחלוקת בין רב שך ואת החזון איש (יד החזקה הלכות רוצח ושמירת הנפש פרק ה" הלכה ט) בעניין הרוצח בשוגג והוא בדרכו אל עיר מקלט והוא נהרג על ידי גואל הדם. הרוצח הוא בדרכו אל עיר מקלט. מחוצה לו שהוא אינו בטוח יכול להיהרג. אז בואו נגיד שהוא נהרג, אבל המקרה טרם הגיע לבית המשפט. בפסוקים עצמם אתה רואה לדילמה הזאת. הפסוק אומר שהוא צריך להגיע לעיר המקלט להיות בטוח עוד לפני שבית המשפט דן במקרה שלו. כלומר בפסוק עצמו ישנם שני מקרים. אחת שבה הוא בא לדין והורשע של הריגה בשוגג, והמקרה השני הוא רץ אל עיר מקלט. אבל איך אתה יודע את מעמדו החוקי אלא אם המקרה כבר הובא לבית המשפט? זה הוא הנקודה המדויקת של רב שך. חזון איש עם זאת סבור גואל הדם אינו אשם ברצח אם הוא הורג את הרוצח בשוגג עוד לפני המקרה נפנה אל בית המשפט. כלומר, חזון איש חושב כי המצב הוא שבית המשפט צריך להחליט אם הרצח היה בשוגג או בכוונה אפילו בלי כך שהרוצח הוא בבית המשפט. בית המשפט יש רק לשפוט את המקרה כמיטב הם יכולים לראות את העובדות. היה הגנת רצח בכוונה או בשוגג או מזיד. אפילו בלי שהרוצח בשוגג שם בבית המשפט, הם יכולים להחליט. רב שך מסכים עם זה. אבל הנקודה של רב שך היא כי לפני המקרה המשפט רוצח בשוגג אינו גברא קטילא (אינו מישהו שגואל הדם יכול להרוג), גם אם במקרה הוא הובא לבית המשפט והחליט מאוחר שהוא רוצח בשוגג. אבל לפני המקרה הוא סתם בנאדם רגיל.
רב שך מביא ראיה כי בית משפט זה שרואה מישהו הורג מישהו אחר לא יכול להיות שופטים כי הם לא יכולים לראות צד זכות. [מכות י''ב] עכשיו תוספות מבינים שזה אומר שהם יכולים להיות מוטים. אבל רב שך מראה כי לרמב''ם מחזיק מסיבה אחרת. זה מה שאתה צריך החלטת פסק הדין של בית המשפט. בלי זה רוצח בשוגג אינו בר קטלא כי הוא אפילו לא חייב מיתה עד קיים פסק דין. השאלה על זה היא כי לאחר שבית המשפט החליט כי הוא היה רוצח בשוגג, אז גואל הדם היה ככל שאני יכול להגיד מוצדק. זה לא נראה מקביל בדיוק למקרה של בית המשפט שראה מקרה של רצח. זהו מקרה של מעתה ועד להבא. המקרה רב שך מביא הוכחה צריך ללכת למפרע.אבל ההוכחה הראשונה של רב שך נראית חזקה. ישנו מקרה של עדים זוממים. הם אמרו מי שהוא נרצח על ביום ראשון. ואז באו עדים אחרים ואמרו "איך הייתה להם יכולת לראות את זה? היית איתנו כל אותו היום במקום אחר." אז הסט הראשון נהרג כי הם רצו להרוג. אבל הסט השני אמרו שהרוצח עשה את הרצח לפני יום ראשון, ולכן חייב מיתה ביום ראשון. רואים שבלי פסק לט היה בר קטלא.
In the actual verses themselves you see this quandary. The verse says he has to get to the עיר מקלט to be safe even before the court has tried his case. That is to say in the verse itself there are two cases. One in which he is tried and found guilty of man slaughter by accident, and the other case is he is running to the עיר מקלט. In both cases he is safe only there. But how do you know his legal status unless the case has already been brought to court?
That is the exact point of רב שך. The חזון איש however thinks the גואל הדם is not guilty of murder if he kills the הרוצח בשוגג even before the case has gone to court. That means the חזון איש is thinking that you do not have a situation where the court has to decide if the murder was accidental or with intention even without the murderer being in court. The court has just to judge the case as best they can see the facts. Was the original murder intentional or accidental or self defense [permitted]. Even without הרוצח בשוגג being there, they can decide. רב שך agrees with this. But the point of רב שך is that before the court case the רוצח בשוגג is not a גברא קטילא קטל is not someone that the גואל הדם can kill, even if the case is brought to court and decided later that he was a רוצח בשוגג. But before the case he is just a regular guy.
רב שך brings a proof that a court of law that sees someone kill someone else can not become judges because they can not see merit in the guy. [מכות י''ב] Now תוספות understands that to mean they can be biased. But רב שך shows that the רמב''ם holds a different reason. That you need a פסק דין decision of the court. Without that the רוצח בשוגג is not a בר קטלא that is not even חייב מיתה until there is a פסק דין. The question about this is that after the court has decided that he was a רוצח בשוגג, then the גואל הדם was as far as I can tell justified. This does not seem exactly parallel to the case of the court that saw some doing murder. That is a case of from now until the future. The case רב שך is bringing a proof for has to go in the past. למפרע.The first proof of רב שך seems stronger. There is a case of עדים זוממים. They said so-and-so murdered on Sunday. Then came other witnesses and said "How could you have seen that? You were with us that whole day somewhere else." So the first set are killed because they wanted to kill. But this applies even if the second set said the murderer did in fact murder but he did so before יום ראשון.
קיימת מחלוקת בין רב שך ואת החזון איש (יד החזקה הלכות רוצח ושמירת הנפש פרק ה" הלכה ט) בעניין הרוצח בשוגג והוא בדרכו אל עיר מקלט והוא נהרג על ידי גואל הדם. הרוצח הוא בדרכו אל עיר מקלט. מחוצה לו שהוא אינו בטוח יכול להיהרג. אז בואו נגיד שהוא נהרג, אבל המקרה טרם הגיע לבית המשפט. בפסוקים עצמם אתה רואה לדילמה הזאת. הפסוק אומר שהוא צריך להגיע לעיר המקלט להיות בטוח עוד לפני שבית המשפט דן במקרה שלו. כלומר בפסוק עצמו ישנם שני מקרים. אחת שבה הוא בא לדין והורשע של הריגה בשוגג, והמקרה השני הוא רץ אל עיר מקלט. אבל איך אתה יודע את מעמדו החוקי אלא אם המקרה כבר הובא לבית המשפט? זה הוא הנקודה המדויקת של רב שך. חזון איש עם זאת סבור גואל הדם אינו אשם ברצח אם הוא הורג את הרוצח בשוגג עוד לפני המקרה נפנה אל בית המשפט. כלומר, חזון איש חושב כי המצב הוא שבית המשפט צריך להחליט אם הרצח היה בשוגג או בכוונה אפילו בלי כך שהרוצח הוא בבית המשפט. בית המשפט יש רק לשפוט את המקרה כמיטב הם יכולים לראות את העובדות. היה הגנת רצח בכוונה או בשוגג או מזיד. אפילו בלי שהרוצח בשוגג שם בבית המשפט, הם יכולים להחליט. רב שך מסכים עם זה. אבל הנקודה של רב שך היא כי לפני המקרה המשפט רוצח בשוגג אינו גברא קטילא (אינו מישהו שגואל הדם יכול להרוג), גם אם במקרה הוא הובא לבית המשפט והחליט מאוחר שהוא רוצח בשוגג. אבל לפני המקרה הוא סתם בנאדם רגיל.
רב שך מביא ראיה כי בית משפט זה שרואה מישהו הורג מישהו אחר לא יכול להיות שופטים כי הם לא יכולים לראות צד זכות. [מכות י''ב] עכשיו תוספות מבינים שזה אומר שהם יכולים להיות מוטים. אבל רב שך מראה כי לרמב''ם מחזיק מסיבה אחרת. זה מה שאתה צריך החלטת פסק הדין של בית המשפט. בלי זה רוצח בשוגג אינו בר קטלא כי הוא אפילו לא חייב מיתה עד קיים פסק דין. השאלה על זה היא כי לאחר שבית המשפט החליט כי הוא היה רוצח בשוגג, אז גואל הדם היה ככל שאני יכול להגיד מוצדק. זה לא נראה מקביל בדיוק למקרה של בית המשפט שראה מקרה של רצח. זהו מקרה של מעתה ועד להבא. המקרה רב שך מביא הוכחה צריך ללכת למפרע.אבל ההוכחה הראשונה של רב שך נראית חזקה. ישנו מקרה של עדים זוממים. הם אמרו מי שהוא נרצח על ביום ראשון. ואז באו עדים אחרים ואמרו "איך הייתה להם יכולת לראות את זה? היית איתנו כל אותו היום במקום אחר." אז הסט הראשון נהרג כי הם רצו להרוג. אבל הסט השני אמרו שהרוצח עשה את הרצח לפני יום ראשון, ולכן חייב מיתה ביום ראשון. רואים שבלי פסק לט היה בר קטלא.
