Gemara Bava Kama 19a

The גמרא in בבא קמא י''ט ע''א is hard to figure out. רב אשי asks if a שינוי , that is doing damage in a different way than is common, applies to צרורות . An example would be if the animal kicked up stones that went and caused damage. The question is if you say שינוי (change) does apply then it would be only a fourth of the damage.
Normally if an animal walks and happens to knock pebbles that cause damage, the owner is obligated is half damage. But what if instead of walking the animal kicked the pebbles on purpose? Is that a further unusual circumstance and so the owner would be obligated only fourth.
The גמרא then asks why not answer it from the question of רבא who asked if העדאה warning applies to צרורות pebbles.
To me the questions seem independent. But clearly the גמרא is thinking that you could not ask about העדאה warning unless שינוי  applied. But even that to me seems hard to understand because let's say רבא had answered "No. There is no העדאה by צרורות". Then we would also not know anything about if שינוי applies.

One reason that is all seems hard to understand is that even העדאה did apply to pebbles, that would be because it would be considered in itself a שינוי. But that would not tell us anything if another kind of שינוי would be applicable.
רש''י understands that רבא was asking specifically on the issue of  a  fourth.  If העדאה to  בעיטה בצרורות applies? That would help to some degree but it still is curious that רבא does not mention anything about kicking בעיטה. He only asks if העדאה is applicable to pebbles, not to any specific case of pebbles. That would suggest his question was if an animal kicked pebbles three times  and the owner was warned each time, then after the last time, he might be obligated full damages.

הגמרא בבבא קמא י''ט ע''א קשה להבין. רב אשי שואל אם שינוי, (שהוא עושה נזק בצורה שונה מהמקובל), חל צרורות. דוגמה לכך תהיה אם החיה בעט את האבנים כשהלך והאבנים גרמו נזק. השאלה היא אם אתה אומר שינוי של שינוי חל אז החיוב יהיה רק כרבע מן הנזק. בדרך כלל אם חיה בהליכתה דופקת צרורות שגורמים נזק, הבעלים מחויבים  חצי נזק. אבל מה אם במקום ללכת החיה בעטה בצרורות בכוונה? האם במצב   שנסיבות יוצאות דופן נוספות אחת על השניה? אם בעלים מחויבים רק רביע? הגמרא אז שואלת למה לא לענות על השאלה של רב אשי מן השאלה של רבא ששאל אם העדאה (אזהרה) חלה על חצי נזק צרורות. מבחינתי השאלות נראות עצמאיות. אבל ברור שהגמרא חושבת שאתה לא יכול לשאול על העדאה אלא השאלה על השינוי נענתה.  גם  לי נראה קשה להבין כי נניח שרבא ענה "לא. אין העדאה  בצרורות". אז אנחנו גם לא יודעים שום דבר אם שינוי חל בצרורות. גם אם העדאה לא תחול על צרורות, זה יהיה כי זה ייחשב כשלעצמו שינוי. אבל זה לא אומר לנו כלום אם סוג אחר של שינוי יחול. רש''י מבין שרבא שואל ספציפית בנושא של הרביע נזק. אם העדאה  בבעיטה בצרורות חלה? זה יעזור במידה מסוימת, אבל עדיין מעניין כי רבא אינו מזכיר שום דבר על  בעיטה. הוא שואל רק אם העדאה שייכת לצרורות , לא במקרה הספציפי של שינוי בצרורות. השאלה שלו היתה אם חיה בעטה צרורות שלוש פעמים והבעל הוזהר בכל פעם, אז אחרי הפעם האחרונה, אם הוא עלול להיות מחויב מלוא הנזקים?

The previous blog entry is to show how I think the Rambam deals with this difficult Gemara.

The fact of the matter is the way that Rav Shach hints to over there in the Avi Ezri seems to be the only way to make sense out of this Gemara because as I mention in this blog entry here the way of Rashi and even Tosphot seems to leave more questions than they solve.