Translate

9.8.17

if an animal is in a public domain and kicks and causes damage

I was looking at the אבי עזרי of רב שך and did not understand him. But based on some things he says there I think this is how he understands the רמב''ם.


The רמב''ם in הלכות ניזקי ממון פרק ב' הלכה ה' והלכה ו' says:
היתה מהלכת ברשות הרבים ובעטה והתיזה צרורות והזיקה ברשות הרבים פטור ואם תפס הניזק רביע נזק אין מוציאין מידו שהדבר ספק הוא שמא שינוי הוא ואינו תולדת רגל שהרי בעטה, בעטה בארץ ברשות הניזק והתיזה רורות מחמת הבעיטה והזיקה שם חייב לשלם רביע נזק שזה שינוי הוא בהתזת צרורות ואם תפס הניזק חצי נזק אין מוציאין מידו

That is. if an animal  is in a public domain and kicks and causes damage by צרורות the owner is not obligated, but if the ניזק is תופס a רביע we do not take it from him. Also if the animal is in a private domain and kicks and the pebbles cause damage in a private domain, then if the ניזק is תופס חצי damages we do not take it from him. But at the very least, the מזיק is obligated רביע damages.
We see how the רמב''ם understood the סוגיא  in בבא קמא י''ט ע''א. He said that the question of רב אשי is this: Is  חצי נזק צרורות קרן התם? Or is it תולדות הרגל? The idea of the question is we know חצי נזק צרורות is הלכה למשה מסיני but is it תולדות הרגל or קרן התם.
We see the צרורות might not be confined to רגל from the law in the beginning of פרק כיצד הרגל that says חזיר שהיה נובר באשפה משלם חצי נזק שהוא צרורות דשן כמו שכתבו שם התוספות

Included in his question is the idea that if it is קרן התם the a שינוי of a שינוי would apply and if you would have צרורות with בעיטה it would be only a fourth נזק
But in any case it would be obligated  in a public domain. That is why the רמב''ם says if the ניזק is תופס 1/4 when it did the צרורות by means of kicking in  a public domain we do not take it from him.
If it would be תולדות הרגל the owner  would be פטור
The question of רבא is  similar. He asks if there is  a warning העדאה? That means also is חצי נזק צרורות קרן התם?. As far as that goes, it is the same question. But רבא does not include the idea of שינוי של שינוי



חיפשתי  אבי עזרי של רב שך ולא הבנתי אותו. אבל מבוסס על הדברים שראיתי שם, נראה שככה הוא מבין את הרמב''ם. רמב''ם בהלכות ניזקי ממון פרק ב' הלכה ה' והלכה ו' אומר: היתה מהלכת ברשות הרבים ובעטה והתיזה צרורות והזיקה ברשות הרבים פטור ואם תפס הניזק רביע נזק אין מוציאין מידו שהדבר ספק הוא שמא שינוי הוא ואינו תולדת רגל שהרי בעטה , בעטה בארץ ברשות הניזק והתיזה צרורות מחמת הבעיטה והזיקה שם חייב לשלם רביע נזק שזה שינוי הוא בהתזת צרורות ואם תפס הניזק חצי נזק אין מוציאין מידו. כלומר. אם חיה נמצאת בתחום הציבורי ועל ידי בעיטה גורמת נזק על ידי צרורות, הבעלים אים מחויבים, אלא אם ניזק  תופס רביע אנחנו לא לוקחים את זה ממנו. כמו כן אם החיה נמצאת בתחום פרטי ועל ידי בעיטות  בצרורות גורמת נזק ברשות הניזק, אז אם ניזק הוא תופס חצי נזק אנחנו לא לוקחים את זה ממנו. אבל לכל הפחות,  המזיק מחויב רביע נזק. אנו רואים כיצד הרמב''ם הבין את הסוגיא בבבא קמא י''ט ע''א. הוא אמר כי השאלה של רב אשי היא זו: האם חצי נזק צרורות קרן התם? או שזה תולדות רגל? הרעיון של השאלה הוא שאנחנו יודעים חצי נזק צרורות הוא הלכה למשה מסיני, אבל אם זה תולדות הרגל או קרן התם אינו ברור. אנו רואים שצרורות אולי לא מוגבלות להיות תולדת הרגל מן תחילת פרק כיצד הרגל שאומר חזיר שהיה נובר באשפה משלם חצי נזק שהוא צרורות דשן כמו שכתבו שם התוספות. מוכלל בשאלה שלו הוא הרעיון שאם הוא קרן התם שינוי על שינוי יחול, ואם החיה היתה  מבעטת בצרורות ועם הבעיטה גרמה נזק, שהמזיק יהיה חייב רק רביע נזק. אבל בכל מקרה זה יהיה מחויב בתוך מרחב ציבורי. לכן רמב''ם אומר אם הניזק תופס רביע אנחנו לא לוקחים את זה ממנו. אבל אם זה  תולדות רגל הבעלים יהיו פטורים. שאלת רבא דומה. הוא שואל אם יש העדאה בצרורות? כלומר, אם חצי נזק צרורות קרן התם? היא קרובה להיות אותה השאלה של רב אשי. אבל רבא אינו כולל את הרעיון של שינוי על שינוי.\

Why would the רמב''ם write that he is מחוייב in the domain of the ניזק  at least רביע of the damages. But if the ניזק is תופס a half we do not take it from him?
The reason is that whether it is תולדות רגל or קרן התם that makes no difference in the רשות הניזק. the מזיק is obliged in either case. The only thing that is in doubt is the question of רב אשי if there is שינוי על שינוי. So at the minimum the מזיק is obligated a fourth on the צד there is שינוי על שינוי. But there might not be שינוי על שינוי and therefore it would be regular חצי נזק


מדוע רמב''ם כותב כי הוא מחוייב בתחום של ניזק לפחות רביע הנזק. אבל אם הניזק הוא תופס חצי אנחנו לא לוקחים אותו ממנו? הסיבה לכך היא כי אם מדובר תולדות רגל או קרן התם אינו עושה הבדל ברשות הניזק. המזיק מחויב בכל מקרה. הדבר היחיד שמוטל בספק הוא שאלת רב אשי אם יש שינוי על שינוי. אז המינימום שהמזיק מחויב רביע על צד שיש שינוי על שינוי. אבל אם אין שינוי על שינוי יהיה מחוייב חצי נזק.ולכן על צד הספק לא לוקחים את זה ממנו אם תפס.