Translate

7.2.17

Bava Metzia 14b

There is some connection between what I wrote in Bava Metzia 14 and Rav Shach concerning a Ketubah. [Rav Shach's essay is found in the Avi Ezri on אישות laws of marriage]

In short the Rambam says if you have a man that has a few wives and then dies they all have equal right to מזונות [cakes] even if he married them one after the other because they are getting מזונות [cake and staples] from מטלטלים (movable property). The Raavad said even if the situation would be such that they get mezonot (cake) from land (non movable property). [The idea here is that in the Ketubah (marriage contract) the husband obligates his property to support her in case he dies until she remarries. There is no such stipulation in case of divorce however. This rule is sadly ignored today in most courts of law.]

At any rate, the ראב''ד (Raavad) brings from לווה ולווה וקנה (someone borrowed and then borrowed again from someone else and then bought property which is considred collateral for the loan) to show that the שיעבוד (right to collect cake and staples from the movable property) of all the wives is equal. And the Magid Mishna (commentary on the Rambam) disagrees with the Raavad. He adds if the Raavad would be right then the same would apply to the Ketubah itself



Rav Elazar Shach says that the Raavad is right because the obligation of the ketubah is not the same as מזונות. The obligation of the ketubah is because they were married. The obligation of mezonot is because he died. The obligations start at different time periods.
Thus in the case of a lender borrower and the borrower buys a field and sells it and then buys another field. At that point the lender would go after the second field. But then the borrower sells the second field. After which one does the lender go after?

If we go by the time the obligation starts then clearly the obligation on the first field came first.It was owned by the borrower before he bought the second field. That is the first answer of Tosphot in Bava Metzia.
But what does the  Rambam hold? He says only in the case where the wives are getting mezonot [their meals] from movable property that there is no order of who gets what first. But in case of land there is an order. Thus it seems he also goes by this idea that we look at who was married first and thus we look at when the obligation started.





_________________________________________________________________________________






There is some connection between what I wrote in בבא מציעא י''ד:ב and רב שך concerning the כתובה.

In short the רמב''ם says if you have a man that has a few wives and then dies, they all have equal right to מזונות  even if he married them one after the other, because they are getting מזונות from מטלטלים. Movable property. The ראב''ד said even if the situation would be such that they get מזונות from land. The idea here is that in the כתובה the husband obligates his property to support her in case he dies until she remarries.

At any rate, the ראב''ד brings from לווה ולווה וקנה to show that the שיעבודof all the wives is equal. And the מגיד משנה disagrees with the ראב''ד. He adds if the ראב''ד would be right then the same would apply to the כתובה itself



רב שך says that the ראב''דmakes sense  because the obligation of the כתובה is not the same as מזונות. The obligation of the כתובה is because they were married. The obligation of מזונות is because he died. The obligations start at different time periods.
Thus in the case of a מלווה לווה and the לווה buys a field and sells it and then buys another field. At that point the מלווה would go after the second field. But then the borrower sells the second field. After which one does the מלווה go after?

If we go by the time the obligation starts then clearly the obligation on the first field came first. It was owned by the borrower before he bought the second field. That is the first answer of תוספות in בבא מציעא.
But what does the רמב''ם hold? He says only in the case where the wives are getting מזונות  from מיטלטלים that there is no סדר גבייה. But in case of קרקע there is an סדר. Thus it seems he also goes by this idea that we look at who was married first and thus we look at when the obligation started.





_________________________________________________________________________________

 הקשר בין בבא מציעא י''ד: ורב שך בדבר הכתובה. בקיצור רמב''ם אומר שאם יש לך אדם שיש לו כמה נשים ולאחר מכן מת, יש להן את כל הזכות השווה במזונות אפילו אם הוא היתחתן אתן אחת אחרי השניה, משום שהן מקבלות מזונות מן מטלטלים. הראב''ד אמר גם אם המצב יהיה כזה כי הן מקבלות מזונות מקרקע. הרעיון כאן הוא כי בכתובה הבעל מחייב את רכושו לתמוך בה במקרה שהוא מת עד שהיא נישאת מחדש. בכל מקרה, את ראב''ד מביא מן הדין "לווה ולווה וקנה" להראות כי שיעבוד של כל הנשים שווה. והמגיד משנה חולק על ראב''ד. הוא מוסיף אם ראב''ד יהיה תקין, אז אותו חוק יחול על הכתובה עצמה. רב שך אומר כי הראב''ד הגיוני, כי חובתה של הכתובה היא לא אותו הדבר כמו מזונות. חובתה של הכתובה משום שהם (הוא והן) היו נשואים. חובת מזונות היא כי הוא מת. החובות מתחילות בתקופות זמן שונות. 
כך במקרה (בבבא מציעא יד:) של מלווה ולווה והלווה קונה שדה ומוכר אותו ולאחר מכן קונה אחר. בשלב זה מלווה ילך אחרי השדה השני. אבל אז הלווה מוכר את שדה השני. לאחר איזה מהם עושי המלווה ללכת? אם נלך לפי זמן שהחובה מתחילה, אז ברור החובה על השדה הראשון באה קודם. זה היה בבעלות הלווה לפני שהוא קנה את השדה השני. זוהי התשובה הראשונה של תוספות בבבא מציעא יד:. אבל מה הרמב''ם מחזיק? הוא אומר רק במקרה שבו הנשים מקבלות מזונות מן המיטלטלים שאין סדר גבייה. אבל במקרה של קרקע קיים סדר. לפיכך נראה שהוא גם הולך לפי הרעיון הזה שאנחנו מסתכלים במי הייתה נשואה ראשונה וכך נסתכל כאשר ההתחייבות נכתבה